התמונה צולמה עבור פרויקט DES (סקר האנרגיה האפלה) שמממנים משרד האנרגיה האמריקני והקרן הלאומית למדע ומטרתו לגלות את טיבה של האנרגיה האפלה על ידי מיפוי מיליוני גלקסיות. התמונה צולמה בידי המצלמה שתוכננה במיוחד עבור DES והופעלה בין השנים 2013 ו-2019
"נתונים אלה מציגים צעד משמעותי באסטרופיזיקה וניתן להשתמש בהם כדי לחפש מגוון רחב של אותות, החל מכוכבי לכת או גלקסיות סמוכים ועד לחתימות חלשות ביקום הרחוק." כותבים החוקרים
לעיתים נדירות אסטרונומים משתמשים בטלסקופים שלהם רק לצלם תמונות. התמונות באסטרופיזיקה נוצרות בדרך כלל על ידי תהליך של מסקנות מדעיות ודמיון, שהביטוי החזותי שלו הוא לפעמים התרשמות אמן ממה שעולה מהנתונים אבל יש גם כמה פנינים שצולמו ישירות
בדרך הכלל הזרימה של סילון כזה שיוצא מכוכב צעיר תיראה רק כשהיא מתנגשת עם חומר שסביבה, ויוצרת גלי הלם בהירים שנעלמים כשהם מתקררים ולכן קשה לצפות בהם
מחקר בינלאומי חדש בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב והאוניברסיטה העברית אישש לראשונה את קיומה של תופעת ה"קניבליזם הקוסמי הכפול" – תופעה נדירה שבה כוכב בולע עצם דחוס כגון חור שחור או כוכב נויטרונים, והעצם בתורו "זולל" את ליבת הכוכב. סופו של התהליך ההרסני בפיצוץ אדיר שבמרכזו נשאר ככל הנראה חור שחור
ה"חור" משתרע על פני כ-150 פארסקים — קרוב ל-500 שנות אור — ונמצא בשמיים בין קבוצות הכוכבים פרסאוס וטאורוס (שור). צוות המחקר, שפועל במרכז לאסטרופיזיקה | הארוורד והסמיתסוניאן, מאמין שהחור נוצר על ידי סופרנובות שהתפוצצו לפני כעשרה מיליון שנים
"האדמה" של צבירים וקבוצות כוכבים: האיזור שהאבל צילם מכיל את הצביר הכדורי ESO 520-21 (שנקרא גם פלומר 6). אוסף כוכבים דחוס בצפיפות ופחות או יותר
זה לא פרץ רדיו מהיר, פולסר או כוכב בעל מסה נמוכה שמתלקח מדי פעם. זה גוף הקורן בתחום הרדיו בלבד לכמה שבועות, נעלם בבת אחת, וחוזר שוב כעבור זמן. החוקרים מבקשים להבין מהו
המערכת הזאת – ששמה ארפ 195 – מופיעה באטלס הגלקסיות הייחודיות, רשימה שמציגה כמה מהגלקסיות היותר מוזרות ונהדרות ביקום
פרופ' יהלום הסביר מדוע מהירות הסיבוב של החומר בגלקסיות אינה יורדת ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה החל מהשוליים, אלא נותרת זהה או אף עולה * ההערכה היא שחומר אפל מעורב בתהליך. לטענת פרופ' יהלום ועמיתיו, אפשר להסביר תופעות אלו לפי תורה המכונה תורת השיהוי – משך הזמן שלוקח להשפעת אירוע במרכז הגלקסיה להתפשט עד לקצותיה.
קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת
תצרף גלקטי זה מתגאה במגוון כיוונים, עם גלקסיות ספירליות כמו זו שבמרכז תמונה זו הנראות כמעט במבט מעליהן, וכמה גלקסיות ספירליות הנראות רק כפרוסות אור דקיקות במבט מהצד. זאת בנוסף לאפקט עדשת הכבידה שמאפשר לצפות בגלקסיות מרוחקות יותר
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שותפה לגילוי בעזרת מודל ממוחשב של עדשת כבידה
לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות.
מערבולות גזיות של מימן, גופרית ופחמימנים הן העריסה של אוסף של כוכבים תינוקות בתמונה המרוכבת הזאת של ערפילית אוריו כפי שרואים אותה טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר
מהסמיכות הקרובה של פולס עתיר אנרגיה עולה שמגנטרים הם אולי המקור של פרצי קרינת רדיו מהירים מסוימים
![איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/07/Monster_Black_Hole-240x140.jpg)
הזוכים האחרים הם ריינהרט גנזל ואנדריאה גז. גז היא האישה הרביעית בסך הכל הזוכה בפרס נובל לפיזיקה במשך 120 שנות חלוקת הפרס
"הבנת טבען של ההילות העצומות של הגז המקיפות גלקסיות היא חשובה ביותר", הסבירה החוקרת השותפת סמנתה ברק מאוניברסיטת ייל. "מאגר הגז הזה ישמש דלק להיווצרות כוכבים עתידית בתוך הגלקסיה. הוא גם קולט לתוכו שרידי גז מהתפוצצות סופרנובות"
אסטרונומים יישמו בינה מלאכותית (AI) על צילומי שדה רחב במיוחד של היקום העמוק כפי שצולמו על ידי טלסקופ סובארו היפני, והשיגו דיוק גבוה מאוד לגילוי וסיווג של גלקסיות ספירליות בתמונות אלה. טכניקה זו, בשילוב עם מדענים אזרחים, צפויה להניב תגליות נוספות בעתיד
הערפילית שנמצאת במרחק של 3,000 עד 6,500 שנות אור בקבוצת הכוכבים הדרומית וולה (המפרשים), מורכבת משני כוכבים מרכזיים, המעניקים לה את המראה הכמעט סימטרי שלה.
קבוצה בינ"ל של אסטרונומים שהובילו מדענים באוניברסיטה של קליפורניה, ריברסייד מצאו גלקסיה מפלצתית בלתי רגילה שהייתה קיימת לפני כ-12 מיליארד שנים, כשהיקום היה רק בן
אשכול הגלקסיות XLSSC 122 רומז על כך שהיקום, לפחות החלקים הצפופים ממנו – יכול היה ליצור כוכבים, להצטבר לגלקסיות ולבסוף לצבור אותן לאשכולות גלקסיות במהירות
בעבודת הבילוש הגלקטית, מצאו החוקרים כי אנדרומדה "אכלה" כמה גלקסיות קטנות יותר, ככל הנראה במהלך מיליארד השנים האחרונות, והותירה אחריה זרמי כוכבים גדולים
מחקר שהובל על ידי חוקרים מהמכון לאסטרופיזיקה של האיים הקנריים בספרד, מציג רצף לאירועים שהולידו את הגלקסיה שלנו. היא נוצרה מהתנגשות של שתי גלקסיות שבאחת
בתמונה נראית הגלקסיה הלא סדורה IC 10. גלקסיה זו חברה בקבוצה המקומית – אוסף של למעלה מחמישים גלקסיות בסביבה הקוסמית שלנו הכוללת את שביל החלב
