התנגשות קוסמית בין שתי גלקסיות יצרה מבנה בצורת סימן האינסוף וגילתה חור שחור על-מסיבי חדש – ייתכן שזהו המקרה הראשון של תצפית ישירה ביצירתו של חור שחור מסוג זה
האסטרונום פיטר ון דוקום והצוות שלו זיהו עצם מדהים בחלל עמוק, שהם קראו לו גלקסיית "האינסוף". המבנה הזה מורכב מעצם משתי גלקסיות שהתנגשו לאחרונה, ויצרו צורה שמזכירה את סימן האינסוף (∞).
בלב התצורה הזאת, החוקרים מדווחים על הימצאות חור שחור על-מסיבי, בתוך ענן גז צפוף.
לדברי הצוות, התגלית הזאת בולטת מכמה סיבות משכנעות. היא עשויה להצביע על מנגנון חדש של היווצרות חורים שחורים, לספק תובנות איך חורים שחורים מסיביים יכלו להתקיים כל כך מוקדם בהיסטוריה של היקום וייתכן שזאת התצפית הישירה הראשונה של חור שחור על-מסיבי זמן קצר אחרי היווצרותו.
"זה הכי קרוב לאקדח המעשן שכנראה נגיע אי פעם", אמר ון דוקום.
כל דבר בגלקסיה הזאת, אמר, הוא לא רגיל.
"היא לא רק נראית מאוד מוזר, יש לה גם את החור השחור העל-מסיבי הזה שסופח המון חומר", אמר. "ההפתעה הכי גדולה היא שהחור השחור לא נמצא בתוך אף אחד משני הגרעינים של הגלקסיות שהתמזגו, אלא באמצע. שאלנו את עצמנו איך אנחנו מסבירים את זה".
מציאת חור שחור שאינו ממוקם בגרעין של גלקסיה מסיבית היא לכשעצמה בלתי רגילה, אמרו החוקרים. הגילוי אחר כך שהחור השחור זה עתה נוצר הוא ללא תקדים.
"במילים אחרות, אנחנו חושבים שאנו עדים להיווצרותו של חור שחור על-מסיבי – דבר שמעולם לא נראה קודם", אמר ון דוקום.
לממצא יש גם השלכות על הוויכוח המתמשך על היווצרות חורים שחורים ביקום המוקדם.
לפי אחת התאוריות – "הזרעים הקלים" – חורים שחורים קטנים נוצרו כשליבות של כוכבים קרסו והתפוצצו. בסופו של דבר החורים השחורים האלה מ"הזרעים הקלים" התמזגו לחורים שחורים על-מסיביים. אבל לפי התאוריה הזאת נדרש הרבה מאוד זמן כדי להגיע למימוש. והטלסקופ ווב כבר גילה חורים שחורים על-מסיביים שהופיע ביקום מוקדם מכדי שתאוריית "הזרעים הקלים" תסביר אותם.
זה מותיר את תאוריית "הזרעים הכבדים", לפיה חורים שחורים הרבה יותר גדולים יכולים להיווצר מהקריסה של ענני גז גדולים. נקודת המחלוקת לגבי תאוריית "הזרעים הכבדים" היא שענני גז שקורסים בדרך כלל יוצרים כוכבים.
גלקסיית האינסוף, עם זאת, עשויה להראות איך תנאים קיצוניים – כולל אלה שביקום המוקדם לפי תאוריית "הזרעים הכבדים" – יכולים לגרום ליצירת חור שחור, אמר ון דוקום. "במקרה הזה, שתי גלקסיות דיסקה התנגשו, ויצרו את המבנים הטבעתיים של הכוכבים שאנו רואים. בזמן ההתנגשות הגז בשתי הגלקסיות האלה עובר הלם ודחיסה. ייתכן שהדחיסה הזאת הספיקה ליצירת קשר צפוף, שלאחר מכן קרס לחור שחור".
"התנגשויות כאלה הן אירועים נדירים, אבל סבורים שצפיפויות גזים קיצוניות באופן דומה היו נפוצות למדי בעידנים קוסמיים מוקדמים, כשגלקסיות התחילו להיווצר", הוסיף, והדגיש שנחוץ מחקר נוסף כדי לאמת את הממצאים ואת ההשלכות שלהם לגבי היווצרות חורים שחורים.
עוד בנושא באתר הידען:
