מחקר חדש המבוסס על נתוני החללית Gaia מעלה אפשרות: ההתנגשות הגלקטית הצפויה עשויה לא להתרחש כלל, או לפחות להידחות משמעותית.

מאז 1912 ידוע כי גלקסיית אנדרומדה נעה במהירות של כ־110 ק"מ לשנייה לעבר שביל החלב. בשנת 2012, מדעני מכון טלסקופ החלל Space Telescope Science Institute (STScI) במרילנד הגיעו למסקנה חד-משמעית: תוך כ־4 מיליארד שנה תתרחש התנגשות בין שתי הגלקסיות.
אבל כעת – נראה שזה לא כל כך בטוח.
בהתבסס על נתונים חדשים ממשימת Gaia של סוכנות החלל האירופית (ESA), צוות בראשות טיל סוואלה (Till Sawala) מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד יצר מודל עדכני, שהביא בחשבון גם את השפעתה הכבידתית של גלקסיית מאגלן הגדולה (LMC) – וגילה שהסיכוי להתנגשות עומד על50% בלבד.
גורם נוסף נכנס למערכת – ושינה את התמונה
בשונה מהמודל מ־2012, שכלל רק את שביל החלב, אנדרומדה ו-M33 (גלקסיית המשולש), המחקר החדש כלל גם את ה-LMC , גלקסיה קטנה אך מסיבית יחסית, שנמצאת בקירבת שביל החלב. בזמן ש־M33 תורמת להאצת ההתקרבות בין אנדרומדה לשביל החלב, מסתבר שה-LMC מושכת את שביל החלב הרחק ממסלול ההתנגשות.
"אנחנו לא טוענים שההתנגשות לא תקרה ב־10 מיליארד השנים הקרובות, אלא רק שלא ניתן להיות בטוחים בכך מהנתונים הנוכחיים," הסביר סוואלה ל-Physics World.
השפעה מפתיעה לגלקסיה קטנה
על אף שמסתה של ה-LMC היא כ־10% בלבד ממסת שביל החלב, מסביר סוואלה, השפעתה הכבידתית עשויה להספיק כדי להפוך את מה שנחשב להתנגשות בלתי נמנעת – לכמעט-החמצה.
לדברי ד"ר סאנגמו טוני סון (Sangmo Tony Sohn) מה-STScI, שהיה ממחברי המאמר המקורי מ־2012, שילובה של ה-LMC במודלים החדשים הוא "צעד בכיוון הנכון".
גורם המפתח: התנועה העצמית של אנדרומדה
הגורם החשוב ביותר שמשפיע על תרחיש ההתנגשות הוא התנועה העצמית של אנדרומדה – כלומר, כיצד היא נעה בשמי הלילה מנקודת מבטנו. תנועה זו משלבת תנועה רדיאלית (לכיוון שביל החלב) ותנועה רוחבית (הצידה ממנו).
אם הרכיב הרוחבי של תנועתה גבוה מספיק – אנדרומדה תחלוף במרחק של מעל 200 קילופרסק (652,000 שנות אור) – מה שימנע התנגשות, גם אם שתי הגלקסיות ישובו ויתקרבו בעתיד.
לעומת זאת, תנועה רוחבית קטנה תביא לקרבה של פחות מ־200 קילופרסק – ואז, בעקבות חיכוך דינאמי בין הילות החומר האפל של שתי הגלקסיות, הן יאבדו אנרגיה מסלולית ויתמזגו לבסוף.
המאגלן הגדולה: תצוגת תכלית של מיזוג עתידי
"ה־LMC כבר כל כך קרובה לשביל החלב, שהיא מאבדת אנרגיה מסלולית – והיא תתמזג איתנו באופן ודאי," מסביר סוואלה. באופן דומה, גם M33 עשויה להתמזג עם אנדרומדה בעתיד.
מדידות מאתגרות – ומידע חדש באופק
מדידת התנועה העצמית של אנדרומדה (הממוקמת במרחק של 2.5 מיליון שנות אור) היא משימה קשה במיוחד. רק בעשור האחרון הצליחו מדעניSTScI , באמצעות טלסקופ החלל האבל, למדוד אותה במדויק – תהליך אותו מתאר סון כ"משימה עדינה במיוחד".
גם מסת ה־LMC עדיין אינה ודאית: אם היא כבדה יותר משחשבנו, היא עשויה להסיט את שביל החלב עוד יותר ממסלול ההתנגשות.
החדשות הטובות? הנתונים ישתפרו. סון וצוותו מעבדים כעת מדידות חדשות מ'האבל', והתוצאות עד כה עקביות עם המודל שלGaia . גם סוואלה בטוח: "בתוך כחמש שנים נדע הרבה יותר על מה שצפוי לקרות."
ובכל מקרה – גם אם אנדרומדה לא תתנגש בשביל החלב בעשרת מיליארדי השנים הקרובות – המיזוג עשוי להתממש בעתיד רחוק הרבה יותר.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
אנחת רווחה
אפשר קודם שנסיים את ההתנגשות באירן, ואז נתפנה, לאנדרומדה..
וואוו !!! 10 מיליארד שנות אור? אוליעורשמצתמרר מהפחד ?
מעניין אם אחיה עד אז … מפחיד !
😇😇😇😇💀☠️