על פי ספקטרום הסופרנובה, ניתן לראות יסודות שונים המאפיינים סופרנובה מסוג Ia כגון ברזל, חמצן, סידן וגופרית. כך, בין השאר, ניתן לקבוע כי זו סופרנובה ולא התפרצות של חור שחור מרוחק במרכז הגלקסיה.
בהכנת הכתבה השתתף בן נתנאל
ב-25 ביולי Gaia החלה את עבודתה המדעית ומאז היא סורקת את השמיים שוב ושוב כך שהיא יכולה לזהות שינויים בבהירותם של כוכבים וגופים אחרים. ב-30 באוגוסט, הבחינו אנשי הצוות של Gaia בעלייה חדה בבהירותה של גלקסיה וכך הם גילו את הסופרנובה שנקראת כיום Gaia14aaa.
על פי ספקטרום הסופרנובה, ניתן לראות יסודות שונים המאפיינים סופרנובה מסוג Ia כגון ברזל, חמצן, סידן וגופרית. כך, בין השאר, ניתן לקבוע כי זו סופרנובה ולא התפרצות של חור שחור מרוחק במרכז הגלקסיה.
“סוג כזה של סקרים חוזרים מספק לנו יכולת לחקור את הטבע המשתנה של השמים” אומר סיימון הודג’קין מהמכון האסטרונומי בקיימברידג’, בריטניה.
מקורות רבים בשמים הם משתנים: כמה מהגופים הללו יוצרים תבניות סדירות, המראות עליה ורידה מחזורית בבהירות, בעוד אחרים עשויים לעבור שינויים פתאומיים.
עקומת אור
כאשר גאיה חוזרת על אותו מקטע של החלל שוב ושוב, יש לנו הזדמנות לצפות באלפי “כוכבים אורחים” על הבימה השמימית,” הוסיף ד”ר הודג’קין. “מקורות ארעיים אלה יכולים לשמש עדות לכמה מהתופעות החזקות ביותר ביקום, כגון סופרנובה זו.”
ד”ר הודג’קין הוא חבר בצוות המדעי של גאיה, הכולל אסטרונומים מאוניברסיטת קיימבידג’ בבריטניה ואוניברסיטת וורשה, הבודקים את הסריקות של החללית במטרה לגלות שינויים בלתי צפויים.
“לא נדרש זמן רב עד שגילינו את האנומליה הראשונה בצורת שיא פתאומי באור המגיע מגלקסיה רחוקה, שהתגלה ב-30 באוגוסט. אותה גלקסיה נראתה עמומה בהרבה כאשר גאיה צפתה בה חודש אחד קודם לכן.”
“מיד זיהינו שמדובר בסופרנובה, אך נדרשתו לרמזים כדי לגבות את הטענה שלנו” מסביר לקואש וירציקובסקי מהמצפה האסטרונומי של אוניברסיטת ורשה.
אירועים אסטרונומיים אחרים עשויים להזכיר סופרנובה רחוקה למשל התפרצות אור בעת בליעת גוף כלשהו על ידי חור שחור במרכז גלקסיה רחוקה. ואולם במקרה של Gaia14aaa, מיקום נקודת האור היה מרוחק קמעה מגלעין הגלקסיה, דבר שהעיד על סבירות נמוכה לקשר שלו עם החור שחור המרכזי.
לפיכך חיפשו החוקרים ידע נוסף באור של הכוכב. מלבד תיעוד מיקום וביהורת הכוכבים בגלקסיה, גאיה גם מפצלת את האור שלהם לרכיבי הספקטרום. למעשה גאיה משתמשת בשתי פריזמות, הצופות בתדרי האור הכחול והאדום כדי ליצר ספקטרום ברזולוציה נמוכה שיאפשר לאסטרונומים לחפש חתימות של המרכיבים הכימיים השונים הנוכחים במקור האור.
בספקטרום של מקור זה, יכולנו לראות נוכחות של ברזל ויסודות אחרים שאנו יודעים כי הם קיימים בסופרנובות” אומרת נדיה בלגורדנובה, דוקטורנטית במכון לאסטרונומיה בקיימברידג’.
בנוסף, החלק הכחול של הספקטרום נראה בהיר באופן משמעותי מהחלק האדום, כצפוי בסופרנובה. ולא סתם סופרנובה, האסטרונומים חושדים כי מדובר בסופרנובה מסוג Ia התתפוצצות של ננס לבן הכלוא במערכת כוכבים כפולה עם כוכב מלווה.
