גילוי ענן “אאוס” בפליטת קרינה על-סגולה רחוקה חושף מבנה חמקמק בחלל הבין-כוכבי
צוות מדענים בינלאומי בראשות אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת ראטגרס בניו־ברונסוויק, גילה ענן עצום של מימן מולקולרי, שעשוי להוות “מפעל כוכבים” עתידי. זהו אחד מהמבנים הגדולים והקרובים ביותר למערכת השמש שאותרו אי פעם.
הענן, שכונה “אאוס” (Eos) – על־שם אלת השחר במיתולוגיה היוונית – זוהה בפליטת קרינה על-סגולה רחוקה של מימן מולקולרי. זו הפעם הראשונה שבה אותרה פליטה כזו ישירות, שמהווה עדות למבנה שמולקולות שבו זוהרות בחשכה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Nature Astronomy.
“זהו הענן המולקולרי הראשון שנתגלה על־ידי איתור ישיר של קרינה על סגולה רחוקה ממימן מולקולרי,” אמר פרופ’ בלייקסלי בורקהרט, מהמכון לפיזיקה ואסטרונומיה בראטגרס, ומדען מחקר במרכז לאסטרופיזיקה חישובית במכון פלטרון. “הוא ממש זוהר באפלה.”
עננים מולקולריים, המורכבים בעיקר מגז, אבק ומימן, הם קרקע הפורייה שעליה נוצרים כוכבים. עד כה גילו אותם בעיקר באמצעות שיטות המבוססות על קרינת פחמן חד-חמצני בתחום הרדיו והאינפרא-אדום, אך “אאוס” הוא דוגמה לענן עשיר במימן שאינו פולט קרינת CO , ולכן נעלם מעיני החוקרים עד כה.
ענן “אאוס” נמצא במרחק כ-300 שנות אור, על קצה הבועה המקומית שמקיפה את מערכת השמש. שטחו בשמיים משתרע על גודל של כ-40 ירחים מלאים ומשקלו מוערך בכ-3,400 מסות שמש. לפי המודלים, הוא יתאדה בתוך כ-6 מיליון שנים.
“התגלית פותחת דף חדש בחקר החלל הבין-כוכבי,” הוסיפה ת’אבישה דהרמהוורדנה, עמיתת מחקר של טלסקופ האבל של נאס”א באוניברסיטת ניו-יורק. “באמצעות טכניקת הקרינה העל סגולה הרחוקה נוכל לחשוף עננים נסתרים עוד בקצוות הגלקסיה.”
הנתונים נאספו באמצעות ספקטרוגרף הקרינה העל סגולה רחוקה FIMS-SPEAR על הלוויין הקוריאני STSAT-1, ופורסמו לציבור לראשונה ב־2023.
הממצאים מדגישים את חשיבותן של שיטות תצפית חדשניות למציאת מבנים נסתרים בחלל. פרופ’ בורקהרט סיכם: "סיפור היקום הוא סיפור סידור מחדש של אטומים במשך מיליארדי שנים. המימן בענן ‘אאוס’ הגיע אלינו מהמפץ הגדול – מסע של 13.6 מיליארד שנים.”
למאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען:
