אסטרונומים מאוניברסיטת מישיגן חשפו את הגלקסיה הקטנה והעמומה ביותר שהתגלה עד כה סביב גלקסיית אנדרומדה, ותגליתם מעלה שאלות חדשות על היווצרותן והישרדותן של גלקסיות ננסיות
צוות חוקרים בהובלת אסטרונומים מאוניברסיטת מישיגן חשף את הגלקסיה הלוויינית הקטנה והעמומה ביותר שהתגלתה אי פעם סביב מערכת אנדרומדה, הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לשביל החלב. הגלקסיה הזעירה והעמומה, שזכתה לשם "אנדרומדה XXXV", מערערת את התפיסות המדעיות הקיימות לגבי אופן היווצרותן והישרדותן של גלקסיות.
אנדרומדה XXXV הפתיעה את החוקרים בכך שהמשיכה ליצור כוכבים במשך מיליארדי שנים אחרי שגלקסיות ננסיות דומות סביב שביל החלב הפסיקו לעשות זאת, והצליחה לשרוד בתקופה שבה, לפי התיאוריה המקובלת, הייתה אמורה להיעלם לחלוטין.
הגלקסיה הננסית החדשה שהתגלתה נמצאת במרחק של כ-3 מיליון שנות אור מאיתנו, בקצה החיצוני של מערכת אנדרומדה. "תגלית זו משנה את ההבנה שלנו לגבי האבולוציה של גלקסיות בסביבות קוסמיות שונות ובתקופות שונות בתולדות היקום", אומר מרקוס אריאס, מחבר המחקר הראשי, שהתפרסם בכתב העת Astrophysical Journal Letters.
"עדיין יש לנו הרבה ללמוד, אפילו על מה שנמצא ממש לידנו, כדי להבין טוב יותר את ההיסטוריה של היקום ואת האופן שבו הגענו למצבנו כיום," הוסיף אריאס, שהחל את המחקר כתלמיד לתואר ראשון במחלקה לאסטרונומיה וכעת הוא חוקר פוסט-בוגר בתחום.
פריצת דרך בתגליות גלקטיות
הגלקסיות הננסיות הלווייניות הן קטנות בהרבה מהגלקסיה הראשית שהן מקיפות, ולכן גם עמומות וקשות מאוד לזיהוי. "הן גלקסיות שלמות ומתפקדות, אבל הן בגודל של מיליונית מגודלו של שביל החלב," הסביר פרופ' אריק בל, מחבר בכיר במחקר.
האסטרונומים השתמשו בטלסקופ החלל האבל כדי לחקור לעומק את הגלקסיה הזעירה החדשה. התגלית איפשרה להם לבחון מחדש את הרעיונות לגבי משך הזמן שגלקסיות כאלה יכולות ליצור כוכבים.
"זה היה מפתיע," אומר בל. "מדובר בגלקסיה העמומה ביותר שגילינו עד כה סביב אנדרומדה, והיא בלתי צפויה בכמה מובנים."
תעלומת היווצרות הכוכבים באנדרומדה
בניגוד לגלקסיות הלוויין של שביל החלב, שהפסיקו ליצור כוכבים לפני כ-10 מיליארד שנה, אנדרומדה XXXV המשיכה ליצור כוכבים עד לפני כ-6 מיליארד שנה בלבד. הבדל זה עוזר למדענים להבין טוב יותר מדוע גלקסיות מסוימות מפסיקות ליצור כוכבים – האם בגלל אובדן טבעי של גז, או בגלל השפעת הגלקסיה המרכזית שלידן.
"האם הן הפסיקו ליצור כוכבים בעצמן, או שמשהו חיצוני דחף אותן לכך? נראה שבמקרה של אנדרומדה, משהו דחף אותן," הסביר בל.
קוסמולוגיה במבחן הטיגון
בתחילת ההיסטוריה של היקום, הטמפרטורה הייתה אידיאלית ליצירת כוכבים, אך בהמשך, פעילות כוכבית וחורים שחורים חיממו מחדש את היקום. סברה מדעית מקובלת היא שגלקסיות קטנות היו אמורות לאבד את הגז החיוני להיווצרות כוכבים עקב החימום, אך אנדרומדה XXXV הצליחה להחזיק מעמד הרבה מעבר למצופה.
"חשבנו שהיא תאבד את כל הגז שלה," אומר בל, "אך נראה שלא כך היה המצב. זו עדיין שאלה פתוחה איך היא הצליחה לשרוד."
היקום תמיד טומן בחובו הפתעות "אין לנו עדיין תשובות סופיות," מוסיף בל, "אבל זה רק מראה שהמציאות הקוסמית מורכבת יותר ממה שחשבנו."
במחקר השתתפו גם חוקרים מאוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת יוטה ואלי, מצפה הוותיקן, אוניברסיטת לה סרנה בצ'ילה, אוניברסיטת אלבמה, אוניברסיטת מונטנה, והמכון לאסטרופיזיקה של פוטסדאם בגרמניה.
"תמיד יש משהו חדש לגלות," מסכם אריאס.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
עוד חור בתאוריה של המפץ…
ועוד בסביבבה הקרובה אלינו
ובגלקסיה עמומה.
אקיצר מה קורה בכל הרחוקות מאיתנו ? שכנראה המידע עליהן יותר אפוף מסתורין
סתם שאלה???
האם גם במרכזן של גלקסיות ננסיות יש חור שחור?