המדובר בגלקסיות קרובות יחסית שפניהן מופנות לעבר כדור הארץ. המחקר מגלה פרטים חדשים על דרך היווצרות גלקסיות
אוצר חדש של תמונות מטלסקופ החלל ג’יימס ווב מציגות דיוקנאות של 19 גלקסיות ספירליות שפניהן לכדור הארץ. הן מראות כוכבים, גז ואבק בקני המידה הקטנים ביותר שניצפו אי פעם מעבר לגלקסיה שלנו. צוותים חוקרים את התמונות האלה כדי לגלות את המקור של המבנים המורכבים. הניתוח הקולקטיבי של קהילת החוקרים יספק מידע להדמיות של מפתחי תיאוריות, ויקדם את הבנתנו לגבי היווצרות כוכבים והתפתחותן של גלקסיות ספירליות.
אם עוקבים אחרי כל אחת מהזרועות המוגדרות בבירור והגדושות בכוכבים של הגלקסיה אל המרכז שלהן, יכולים להיות שם צבירי כוכבים עתיקים יותר ולפעמים חורים שחורים על-מסיביים פעילים. רק טלסקופ החלל ג’יימס ווב יכול לספק סצנות מאוד מפורטות של גלקסיות סמוכות בשילוב של אור אינפרה אדום קרוב ובינוני, וסדרה של התמונות האלה פורסמו היום.
התמונות האלה מווב הן חלק מהפרויקט הגדול והמתמשך PHANGS (הפיזיקה ברזולוציה זוויתית גבוהה בגלקסיות סמוכות) שנתמך על ידי יותר מ-150 אסטרונומים בכל העולם. לפני שווב צילם אותן, כבר היו לפרויקט המון נתונים מטלסקופים שונים בחלל וקרקעיים, כולל תצפיות באור UV, נראה ורדיו. התרומות באינפרה אדום קרוב ובינוני של ווב סיפקו כמה חלקים חדשים בתצריף.
מצלמת האיפנרה אדום הקרוב של ווב צילמה מיליוני כוכבים בתמונות האלה, המנצנצים בגווני כחול. חלק מהכוכבים מפוזרים בכל הזרוע הספירלית, אבל אחרים מקובצים יחד בצבירי כוכבים.
נתוני מכשיר האינפרה אדום הבינוני של הטלסקופ מדגישים אבק זוהר, ומראים לנו היכן הוא נמצא מאחורי, סביב ובין הכוכבים. הם גם מפנים את הזרקור אל כוכבים שעדיין לא נוצרו בשלמותם – הם עדיין עטופים בגז ובאבק המזינים את גדילתם, כמו זרעים אדומים בהירים בקצוות של פסגות אבק.
לתדהמת האסטרונומים, התמונות של ווב מראות גם מעטפות גדולות ספירליות בגז ובאבק שנוצרו אולי על ידי כוכבים שהתפוצצו.
אזורי הגז הנרחבים של הזרועות הספירליות גם מגלים פרטים באדום וכתום. האסטרונומים חוקרים אותם כדי לגלות איך גלקסיה מחלקת את הגז והאבק שלה. המבנים האלה יספקו תובנות חשובות איך גלקסיות יוצרות, מקיימות ומכבות היווצרות כוכבים.
יש הוכחות לכך שגלקסיות גדלות מבפנים החוצה – היווצרות כוכבים מתחילה בלב הגלקסיה ומתפשטת לאורך הזרועות שלה, בתנועה ספירלית מהמרכז. ככל שכוכב רחוק יותר מלב הגלקסיה, סביר יותר שהוא צעיר יחסית. לעומת זאת, האזורים ליד הלב שנראים מוארים בזרקור כחול הם אזורים של כוכבים עתיקים. לב הגלקסיה ששטוף בחודי עקיפה ורודים ואדומים עשויים לציין חור שחור על-מסיבי פעיל או רוויה מצבירי כוכבים בהירים לכיוון המרכז.
המדענים יכולים להתחיל לחקור בכיוונים רבים עם הנתונים המשולבים של PHANGS, אבל המספר ללא תקדים של כוכבים שווב הפריד הוא נקודת התחלה מצוינת. בנוסף לפרסום המיידי של התמונות האלה, הצוות של PHANGS פרסם גם את הקטלוג הכי גדול עד היום הכולל בערך 100,000 צבירי כוכבים.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
לא מוזר שיש תמונות של גלקסיות שלמות. ברחבי היקום. אבל תמונה אמיתית אחת של ‘כדור’ הארץ בגודל מלא אין?!
דרור, למה אתה מחפש הסבר אלטרנטיבי למשהו שאתה לא מבין בו? קודם תלמד מה שאחרים כבר חקרו ואחר כך אם ההסברים שלהם לא טובים לדעתך, אז אתה מוזמן להסביר איפה הם טעו כל כך עד שצריך הסבר חדש (ישן) לגמרי.
תארו לכם מעגל מודפס של אלקטרוניקה ששם יש מלא רכיבים טרנזיסטורים. נגדים קבלים דידות ג’וקים … אבל תארו אותו מהצד האחורי ששם יש נקודות חיבור עגולות ששם מלחינים את כל הרגליים של הרכיבים. ובעצם רואים את כל המסלולים המחברים בין נקודה לנקודה.
עשיו הבה נמחק את כל החיבורים שבין נקודה לנקודה ונסתכל רק על כל הנקודות העגלות הללו שנמצאות על הלוח המודפס. (צריך לזכור מהצד האחורי שלא רואים אותו נמצאים כל הרכיבים כל רכיב ורכיב ותפקידו.
עכשיו תארו לכם אותנו (האפסים ביקום) המסתכלים על המעגל המודפס מהצד האחורי שלו.
לכל גלקסיה וגלקסיה כל כוכב כוכב יש תפקיד הייחודי לו ביקום (שהוא מקביל ללוח המודפס) יש אחד שתפקידו הגברה אחד שתפקידו לצמצם עוצמה אחד תפקידו להעביר אנרגיה מכיוון אחד ומהשני למנוע וכו’… בקיצור יש מלא תפקידים שונים אבל אנחנו לא רואים את התפקידים שלהם אנחנו רק רואים את העיקולים.
אנחנו לא רואים את ההקשרים בינהם ואת ההשפעות ההדדיות (אנחנו רק מזהים מעט מאוד מההשפעות וגם זה בספק)של אחד על השני.
ובגלל שאנחנו לא מסוגלים באמת לראות את כל הפרטים ביקום אנחנו בעצם מתפעלים מיופיים וצורתם של העיגולים הללו כוכבים וגלקסיות.
ובעצם נניח שמשהו בנה את המעגל המודפס הזה על מנת שיהיה מסך שעליו יראו וישמעו וירגישו ויחיו בעלי חיים בני אדם.
סתם תארו לכם שכל היקום כולו תפקידו אחד.
כדור הארץ!!!!