גילוי גלקסיה בצורת S עשוי להוות מהפכה בהבנת התהליך של יצירת כוכבים
התנגשות של גלקסיות לא משמידה כוכבים כפי שחושבים אולי בתחילה, אלא למעשה יוצרת את התנאים ליצירת מיליוני כוכבים וכנראה גם כוכבי לכת נלווים. במחקר חדש חוקרים השתמשו בטלסקופ החלל האבל כדי להתביית על 12 גלקסיות שיש להן זנבות גאות ארוכים דמויי ראשנים של גז, אבק וכוכבים שנוצרו מההתנגשויות האלה. הצוות מצא 425 צבירים של כוכבים חדשים לאורך הזנבות האלה שכל אחד מכיל עד כדי מיליון כוכבים.
“כשגלקסיות מתמזגות, עננים של גז מתנגשים וקורסים, ויוצרים סביבה של לחץ גבוה שבה יכולים להיווצר כוכבים”, אמרה פרופ’ ג’יין צ’רלטון מצוות המחקר. “החלקים הפנימיים של המיזוגים האלה נחקרו רבות, אבל פחות היה ידוע על היווצרות אפשרית של כוכבים בשברים שנוצרים מהמיזוגים האלה, כמו בזנבות הגאות”.
כשיש אינטראקציה בין גלקסיות, כוחות גאות כבידתיים מושכים החוצה זרמים ארוכים של גז ואבק. משיכת החבל הכבידתית בין הגלקסיות המעורבות מותחת את הזרועות הספירליות של הגלקסיה כמו טופי, וצבירי הכוכבי לאורך הזנב נראים כמעט כמו מחרוזת פנינים. שתי דוגמאות ידועות של גלקסיות עם זנבות גאות כאלה הן גלקסיות האנטנה והעכברים, כל אחת עם היטלים ארוכים וצרים דמויי אצבעות.
במחקר החדש, הצוות השתמש בשילוב של תצפיות חדשות ונתוני ארכיון מהאבל כדי לקבוע את הגיל והמסה של צבירי כוכבים ב-12 זנבות הגאות. לאחר מכן הם זיהו את קצב ההיווצרות של הכוכבים באמצעות נתונים משני טלסקופי חלל UV המקיפים את כדור הארץ.
הצוות מצא שרבים מצבירי כוכבים בזנבות הגאות מאוד צעירים – בני עשרה מיליון שנים בלבד. בנוסף, נראה שהצבירים נוצרים באותו קצב לאורך כל הזנב שמשתרע ךאורך אלפי שנות אור.
“מפתיע לראות הרבה עצמים צעירים בזנבות. אנו למדים מכך הרבה על היעילות של היווצרות כוכבים”, אמר המחבר הראשי מייקל רודרוק. “כשיש זנבות גאות, נוצרים דורות חדשים של כוכבים שאחרת אולי לא היו קיימים”.
לפני המיזוגים, הגלקסיות היו עשירות בענני אבק של מימן מולקולרי שאולי נשאר אינרטי. כשהעננים נתקלו והתנגשו ביניהם בזמן ההתנגשות, המימן נדחס עד שהתעבה בסערה של יצירת כוכבים.
לדברי החוקרים, גורלם של צבירי הכוכבים המתוחים האלה לא ודאי. ייתכן שהם יישארו שלמים כבידתית ויתפתחו לצבירי כוכבים כדוריים, כמו אלה שמקיפים מחוץ למישור של גלקסיית שביל החלב שלנו. או שהם יתפזרו ויצרו הילה של כוכבים סביב גלקסיה ספירלית או שייזרקו ויהפכו לכוכבים בין גלקטיים נודדים.
“אנחנו חושבים שצבירי כוכבים בזנבות גאות היו נפוצים יותר ביקום המוקדם, כשהיקום היה קטן יותר והתנגשויות בין גלקסיות היו תכופות יותר”, אמרה צ’רלטון.
עוד בנושא באתר הידען:
