סוכנות החלל האירופית

טלסקופ החלל NEOMIR המתוכנן של סוכנות החלל האירופית (ESA) יסרוק אחר אסטרואידים המתקרבים אל כדור הארץ כשהם מוסתרים בוהק השמש. בכך הוא ימלא נקודת עיוורון משמעותית במערכות האזהרה המודרניות מפני אסטרואידים. קרדיט: ESA / פייר קאריל

אסטרואיד בקוטר עשרות מטרים עשוי לפגוע בירח בשנת 2032

זה אותו אסטרואיד שחשד שעלול לפגוע בכדור הארץ אך תצפיות מעודכנות שוללות סכנת פגיעה בכדור הארץ, אך מותירות סבירות לפגיעה בירח. ESA מציגה: טלסקופ חדשני שיאתר איומים גם מהכיוון הבעייתי
באמצעות LISA, ESA מתכננת לתפוס גלי כבידה מהחלל, באמצעות משולש של חלליות שמיליוני קילומטרים מפרידים ביניהן – ולפענח סודות קוסמיים שמעולם לא ראינו. קרדיט: ESA

סוכנות החלל האירופית בונה אנטנה גדולה בחלל כדי להאזין לגלי כבידה מהיקום האפל

LISA היא משימה גדולה לגילוי אדוות חמקמקות במרחב זמן. מנקודת התצפית שלה בחלל, LISA תלכוד גלי כבידה בתדירויות נמוכות יותר ממה שאפשר בכדור הארץ, ותגלה אירועים בקנה מידה שונה -
סולר אורביטר מתמקדת בקוטב הדרומי של השמש. צילום: ESA

לראשונה צולם הקוטב הדרומי של השמש

החללית האירופית סולר אורביטר הטתה את מסלולה כדי לצפות בזווית חסרת תקדים בקוטב הדרומי של השמש – ומביאה עמה עידן חדש במדעי השמש והבנת השדה המגנטי הסולרי
מעגל קוסמי מושלם שצילם ווב מראה גלקסיה ספירלית רחוקה מעוקמת סביב גלקסיה אליפטית קרובה יותר. טבעת איינשטיין זאת מאפשרת הצצה לטיבו המעוות של החלל זמן. קרדיט: ESA/Webb, NASA & CSA, G.

ווב לוכד טבעת איינשטיין מושלמת שמגלה גלקסיה נסתרת

תמונה חדשה מהממת מטלסקופ החלל ג'יימס ווב מגלה חזיון שווא קוסמי בשם טבעת איינשטיין, כשהאור של גלקסיה רחוקה מעוות למעגל מושלם על ידי הכבידה של גלקסיה קרובה יותר.
האיור הזה מראה שחזור איך גלקסיית נצנוץ הגחלילית נראתה בערך 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול ללא המתיחה והעיוות בגלל העידוש הכבידתי. הוא מבוסס על תמונות ונתונים מווב. קרדיט: ASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI), Lamiya Mowla (Wellesley College), Guillaume Desprez (Saint Mary’s University)

טלסקופ ווב מגלה את התאומה הקדומה של שביל החלב מנצנצת מהשחר הקוסמי

הגלקסיה "נצנוץ הגחלילית", שהתגלתה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, התקיימה רק 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול – עם מסה הדומה לשביל החלב הצעיר. עידוש כבידתי איפשר תצפית חסרת
משימת פרובה-3 פורצת הדרך של סוכנות החלל האירופית (ESA) החלה בהצלחה את שלב הטיסה בתצורה, כאשר שני לוויינים שומרים כעת על מרחק מדויק של 150 מטרים זה מזה במסלול. דיוק זה יאפשר יצירת ליקויי חמה מלאכותיים, אשר יספקו תצפיות חסרות תקדים על העטרה של השמש. קרדיט: ESA-P. Carril

גשושיות פרובה-3 של סוכנות החלל האירופית נפרדו זו מזו להמשך משימתן ההיסטורית

לראשונה בהיסטוריה: שתי גשושיות ישמרו מרחק של 150 מטר במסלול, ייצרו ליקויי חמה מלאכותיים ויאפשרו חקר פורץ דרך של עטרת השמש
התמונה הזאת של גלקסיית הסומבררו, שצילמה מצלמת הא"א הבינוני של ווב, מוצגת עם חיצי מצפן, קנה מידה ומפתח צבעים. התמונה מראה אורכי גל של אור א"א בינוני שתורגמו לצבעים של אור נראה. מפתח הצבעים מראה את המסננים בהם השתמשו כשאספו את האור. הצבע של כל שם של מסנן הוא צבע האור הנראה המשמש לייצוג אור הא"א שעובר דרך אותו מסנן. חיצי המצפן צפון ומזרח מראים את הכיוון של התמונה בשמיים. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI

טלסקופ החלל ווב מצלם את גלקסיית הסומבררו באור חדש

המבט הזה של כל השמיים הוא ריבוד של מפת הכוכבים של גאיה מפרסום הנתונים השני שלה ב-2018 ומפת האבק של פלאנק מ-2014. קרדיט: ESA/Euclid/Euclid Consortium/NASA; ESA/Gaia/DPAC; ESA/Planck Collaboration

טלסקופ "היקום האפל" של אוקלידס מגלה חלון מדהים של 208 גיגה-פיקסלים לתוך הקוסמוס

באמצעות עידוש כבידתי, משימת אוקלידס מביטה אל העולם האפל, ממפה את פיזור החומר האפל וחוקרת את התפשטות היקום על ידי צפייה במיליארדי גלקסיות
לוויין גאיה של סוכנות החלל האירופית (ESA) חושף את הענן המגלני הגדול בפרטים מרהיבים, תוך שימוש במיפוי קרינה במקום צילום כדי להציג את כוכביו הבהירים והמאסיביים ואת אזורי יצירת הכוכבים הבולטים, כגון האזור 30 דגזה. קרדיט: ESA/Gaia/DPAC.

הענן המגלני הגדול: מיפוי כוכבים משנה את השקפתנו על גלקסיה סמוכה

הלוויין גאיה של סוכנות החלל האירופית יוצר מפת קרינה מדויקת של ענן מגלן הגדול, ומציג את הכוכבים המאסיביים ואת אזורי יצירת הכוכבים הבולטים
לוויין חוזר לארץ, חם וזוהר, עם שברי חלל מוארים בסביבתו.

להתראות קלאסטר: משימה פורצת דרך מסתיימת בכדור אש מרהיב מעל האוקיינוס השקט הדרומי

לאחר 24 שנות מחקר, הלוויין סלסה (קלאסטר 2) נשרף בכניסה מבוקרת לאטמוספירה, (ובכך) מסמן את סיום המשימה וחיזוק הבנתנו לגבי המגנטוספירה והחלל
ה"מסיבה הפינגווינית" הזו רועשת. הגלקסיה הספירלית המעוותת במרכז, המכונה הפינגווין, והגלקסיה האליפטית הקומפקטית שמשמאל, המכונה הביצה, מצויות בחיבוק פעיל. תמונה חדשה באינפרא אדום קרוב ובינוני מטלסקופ החלל 'ג'יימס ווב', שנלקחה לציון שנתיים לפעילות המדעית, מראה כי האינטראקציה ביניהן מסומנת בזוהר כחול בצורת U הפוך ועדין. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI

הפינגווין והביצה: דיוקן חי של גלקסיות באינטראקציה לציון יום השנה השני של טלסקופ החלל 'ווב'

חוקרים משערים שלפינגווין הייתה צורה של ספירלה. היום, המרכז הגלקטי שלו זורח כמו עין, הזרועות הלא מסודרות שלו כעת מעצבות כמקור, ראש, עמוד שדרה וזנב פרוס. הגלקסיה האליפטית שנראית כמו
המצלמה המתקדמת לסקרים של האבל צילמה את התמונה המפורטת הזאת של הגלקסיה NGC 5253 באמצעות ערוץ הרזולוציה הגבוהה שלה, שפעל בין 2002 ו-2007. בתמונה מודגשים אזורים היווצרות הכוכבים הפעילים של הגלקסיה. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, W. D. Vacca

מופע כוכבים: הצצה נדירה של האבל בהיווצרות כוכבים בליבה של גלקסיה רחוקה

המצלמה המתקדמת לסקרים של האבל צילמה את התמונה המפורטת הזאת של הגלקסיה NGC 5253, המדגישה אזורים של היווצרות כוכבים פעילים בליבה של גלקסיה רחוקה.
התרשמות אמן של דיסקה פרוטופלנטרית. קרדיט: ESA

טלסקופ החלל "ווב" מוצא שפע של מולקולות פחמן סביב כוכב צעיר

"זה מדהים שאנו יכולים לזהות ולכמת את כמות המולקולות שאנו מכירים היטב על כדור הארץ, כמו בנזן, בעצם שנמצא במרחק של יותר מ-600 שנות אור," אמרה אחת ממחברות המאמר שהופיע
צביר הגלקסיות פרסאוס. התמונה, שצולמה על-ידי לוויין אוקלידס, מציגה את צביר הגלקסיות 'פרסאוס' מואר באור כחול עדין הנפלט מכוכבים יתומים. כוכבים אלו פזורים ברחבי הצביר, ומגיעים עד למרחק של 2 מיליון שנות אור ממרכזו. גלקסיות הצביר בולטות בצורות אליפטיות מוארות כנגד החלל האפל. קרדיט: ESA/Euclid/Euclid Consortium/NASA, עיבוד תמונה: M. Montes (IAC) ו-J.-C. Cuillandre (CEA Paris-Saclay).

משימת אוקלידס חושפת 1.5 טריליון כוכבים יתומים המשייטים בחלל

צביר פרסאוס הוא בין המבנים המסיביים ביותר ביקום, המכיל אלפי גלקסיות ונמצא כ-240 מיליון שנות אור מכדור-הארץ. בתוך מרחב עצום זה, הלוויין אוקלידס זיהה אורות קלושים ורפאיים – הכוכבים היתומים
האסטרואיד אפופיס בקוטר של 360 מטרים יתקרב מאוד לכדור-הארץ ב-13 באפריל 2029. קרדיט: ג'ונתן מנל / באמצעות Eyes on the Solar System, נאס"א/JPL

התקרבות של אסטרואיד: חקר אפופיס באמצעות לוויינים זעירים מתקדמים

חוקרים גרמנים וסוכנות החלל הגרמנית ינסו שלוש אסטרטגיות לחקר האסטרואיד שיתקרב ב-2029 למרחק של 31 אלף ק"מ מכדור הארץ
NGC 5468 — הגלקסיה המארחת של קפאיד. צילום משותף של טלסקופי החלל ווב והאבל, נאס"א/ESA

טלסקופי ווב והאבל מאשרים את קצב התפשטות היקום, החידה נשארת

מדידות של ווב מספקות אור חדש על תעלומה שנמשכת עשור והמכונה מתח האבל - ההבדלים בגיל היקום בין תצפיות האבל לתצפיות עבר שנותרו בלתי מוסברים * פרופ' אדם ריס, זוכה
תמונה של צדק שצילמה ג'ונו ב-2019, ובה נראים אזורי סערות בחצי הכדור הצפוני. קרדיט: Enhanced image by Kevin M. Gill (CC-BY) based on images provided courtesy of NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS

צייד כוכבי לכת חוץ שמשיים מעלה על הכוונת את צדק: טוויסט חדש בעלילת חקר החלל

לראשונה, הפעילה נאס"א כלי שנועד לגלות כוכבי לכת המרוחקים שנות אור רבות על עצם במערכת השמש, במחקר על הרוחות של צדק
הגלקסיה AM 1054-325 התעוותה מצורה ספירלית נורמלית דמוית פנקייק לצורת S על ידי כוח המשיכה של גלקסיה שכנה, כפי שרואים בתמונה הזאת של טלסקופ החלל האבל. כתוצאה מכך נוצרו צבירי כוכבים חדשים לאורך זנב גאות מתוח לאורך אלפי שנות אור, שדומים לשרשרת פנינים. קרדיט: NASA, ESA, STScI, Jayanne English (University of Manitoba)

האבל מגלה איך התנגשויות בין גלקסיות יוצרות תנאים להיווצרות כוכבים

גילוי גלקסיה בצורת S עשוי להוות מהפכה בהבנת התהליך של יצירת כוכבים
משימת LISA תהיה המצפה מבוסס החלל הראשון המוקדש לגילוי אדוות במארג המרחב זמן. קרדיט: ESA

לכידת האדוות של המרחב-זמן: משימת LISA לחקר גלי הכבידה

סוכנות החלל האירופית מקבלת אור ירוק למצפה החללי הראשון מסוגו, שמוקדש לחשיפת רעידות המרחב-זמן.
תמונת טלסקופ החלל האבל המציגה את הגלקסיות הספירליות NGC 1356, LEDA 467699, LEDA 95415, ו-IC 1947. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, J. Dalcanton, Dark Energy Survey/DOE/FNAL/NOIRLab/NSF/AURA, קרדיט תמונה: L. Shatz

התעתוע הגלקטי הגדול: חשיפת המרחקים האמיתיים בחלל

ההשתקפות הדו ממדית של הגלקסיות על שמי הלילה לא אומרת הרבה על המרחקים האמיתיים בין הגלקסיות לבין עצמן ובינם לבין כדור הארץ
האסטרונאוט האמירתי סולטן אל ניאדי בניסוי מעבדת שינה בתחנת החלל הבינלאומית. צילום נאס"א. הניסוי נועד לשפר את איכות השינה והבריאות הכללית של האסטרונאוטים במהלך משימות חלל ארוכות

האסטרונאוט האמירתי מציין חצי שנה בחלל

לפני כמה שבועות השתתף האסטרונאוט סולטן אל ניאדי בניסוי מעבדת שינה בתחנת החלל
הוו החדש של אסטרוסקייל יצוייד בהתקן עגינה שיאפשר התחברות ו׳גרירת׳ לוויינים ומשגרים ולהוריד אותם מהמסלול

אסטרוסקייל חשפה לוויין חדש למשימות פינוי לוויינים ׳מתים׳

יצוייד בהתקן עגינה שיאפשר התחברות ו׳גרירת׳ לוויינים ומשגרים ולהוריד אותם מהמסלול
חברי משימת החלל ממכון ויצמן למדע (מימין לשמאל): ד"ר אלי גלנטי, פרופ' יוחאי כספי ומריה סמירנובה

עד 2031 תגיע לצדק: טכנולוגיה ישראלית בדרך לחלל העמוק

מכשיר כחול-לבן שיוצר במיוחד עבור ניסוי של מדעני מכון ויצמן למדע, שוגר לכוכב-הלכת צדק, כחלק ממשימת מחקר בינלאומית של סוכנות החלל האירופית
שיגור החללית JUICE ממרכז החלל קורו בגואינה הצרפתית. צילום מסך מתוך הטלוויזיה של סוכנות החלל האירופית וחברת אריאן ספייס

החללית JUICE שוגרה לירחי צדק

השיגור בקורו שבגואינה הצרפתית נדחה מאתמול עקב תנאי מזג האוויר * החללית נושאת עשרה מכשירים חלקם גם מתוצרת ישראל * תגיע למערכת צדק ביולי 2031
לוח הזמנים של מבצע JUICE. אינפוגרפיקה: סוכנות החלל האירופית

החללית האירופית JUICE מוכנה לחקור את הירחים הקפואים של צדק; תשוגר ב-13/4

מטרת המבצע - לגלות אם לאוקיינוסים החבויים מתחת לפני השטח של הירחים הקפואים של צדק יש פוטנציאל לקיים חיים מחוץ לכדור הארץ
חקר צדק וגנימד באמצעות החללית JUICE - התרשמות אמן. איור: סוכנות החלל האירופית

הנקודה הישראלית של החללית JUICE שתשוגר לצדק השבוע

סוכנות החלל האירופית ESA תשגר ב-13/4 את חללית JUICE במשימה ההיסטורית לעבר כוכב צדק, עם טכנולוגיות ומחקרים מדעיים במימון סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
ב-25 באוקטובר קלטה החללית פרובה-2 של סוכנות החלל האירופי שני ליקויי חמה חלקיים. תמונה זו מתארת אחד מהם. ראו את הסרטון למטה ברזולוציה גבוהה יותר. צילום: סוכנות החלל האירופית

החללית Proba-2 חוותה שני ליקויי חמה חלקיים ביום אחד

ב-25 באוקטובר 2022 קלטה החללית פרובה-2 של סוכנות החלל האירופי שני ליקויי חמה חלקיים. תמונה זו מתארת אחד מהם. ראו את הסרטון למטה ברזולוציה גבוהה יותר. צילום: סוכנות החלל האירופית
תחנת טיווח הלייזר של ESA בטנריפה מכוונת את הלייזר הירוק שלה אל השמיים. קרדיט: ESA

תחנת תצפית בלייזר תאפשר לזהות סכנות של התנגשויות לוויינים ופסולת חלל

תחנה של סוכנות החלל האירופית בטנריפה היא מתקן לניסוי טכנולוגיות וצעד ראשון חיוני בהנגשה רחבה של הפחתת פסולת לכל השחקנים בחלל שיש להם השפעה על עתיד סביבת החלל שלנו *
החללית בפי-קולומבו ליד כוכב חמה. איור: סוכנות החלל האירופית ESA

אירופה שיגרה את החללית בפי קולומבו לכוכב חמה

החללית גאיה. איור: סוכנות החלל האירופית

"הנתונים של גאיה יוכלו לאפשר פריצות דרך באסטרונומיה"

לווין טיפוסי של מערכת גלילאו. צילום: סוכנות החלל האירופית

גלילאו, מערך לווייני הניווט האירופי החל לפעול

הנחתת פילאה ניצבת במאונך על צידה כאשר אחת הרגליים נמצאת בחלל החיצון. כאן אנו רואים אותה ביחס לתמונה הפנורמית שצילמה מצלמת CIV. צילום: ESA

נחתת השביט שאבד עימה הקשר שידרה אות חיים ראשון אחרי שבעה חודשים

בול המתאר את ספרו של ז'ול ורן "אל הירח". איור Solodov Alexey / Shutterstock.com

ממדע בדיוני למדע אמיתי

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

קרחון פעיל התגלה על מאדים

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

בוץ הרסני שטף את מאדים

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

החללית יוליסס טסה מעל הקוטב הדרומי של השמש

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

התאום האכזר של כדור הארץ

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

ונוס אקספרס שוגרה בהצלחה

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

תאריך השיגור החדש של ונוס אקספרס: 9 בנובמבר 2005