החללית שוגרה אתמול ממרכז החלל של נאס"א בקייפ קנוורל על גבי משגר אטלס V * היא תבצע שני תמרונים בקרבת נוגה ואחד בקרבת כדור הארץ, כדי לצאת ממישור המלקה שבו מקיפים כוכבי הלכת את השמש, ובו גם משייטות מרבית החלליות
אתמול (10.2.2020 לפי שעון ישראל) שוגרה לחלל החללית סולאר אורביטר – שתקיף את השמש במסלול בהטיה של 30-45 מעלות ממישור המילקה . סולאר אורביטר היא חללית בהובלה של סוכנות החלל האירופית (ESA) עם השתתפות חזקה של נאס"א בחלק מעשרת המכשירים שעל סיפונה.
החללית תנוע סביב השמש במסלול אליפטי שייקח אותו קרוב ל – 42 מיליון ק"מ משטח השמש, כרבע מהמרחק בין השמש לכדור הארץ. המסלול יאפשר ל – Solar Orbiter לראות כמה מאזורי השמש שלא נצפו עד כה, כולל הקטבים, ותשפוך אור חדש על תהליך היווצרות רוח השמש, המשפיעה על התשתיות בכדור הארץ. בהמשך יום שני קיבלו בקרי סוכנות החלל האירופית בדארמשטאדט שבגרמניה אות מהחללית המעיד כי קולטי השמש שלה נפרסו בהצלחה.
ביומיים הראשונים לאחר השיגור, תפרוש סולאר אורביטר את מוט המכשירים שלה וכמה אנטנות שיתקשרו עם כדור הארץ ותחל לאסוף נתונים מדעיים. סולרי אורביטר נמצאת במסלול ייחודי שיאפשר למערך הכלים המקיף שלו לספק לאנושות את הצילומים הראשונים אי פעם של קטבי השמש. מסלול זה כולל 22 התקרבויות לשמש בהן היא תתקרב עד למסלולו של כוכב חמה ותחקור מקרוב את השמש והשפעתה על החלל.
"כבני אדם, תמיד הכרנו את חשיבותה של השמש לחיים על כדור הארץ, התבוננו בה ובוחנים את מנגנוני פעולתה לפרטי פרטים, אך ידענו כבר מזמן שיש לה פוטנציאל לשבש את חיי היומיום אם נהיה בקו של סופת שמש עוצמתית."”אמר גינטר הסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית.. "בסוף המשימה, נדע יותר על הכוח הנסתר האחראי להתנהגותו של השמש והשפעתה על כדור הארץ שלנו מאי פעם."
סולאר אורביטר תבלה כשלושה חודשים בשלב בדיקות במהלכו יבחנו אנשי צוות המשימה את עשרת המכשירים המדעיים של החללית כדי להבטיח שהם עובדים כראוי. רק בעוד כשנתיים היא תגיע למסלול המדעי העיקרי שלה.
סולאר אורביטר משלבת שני מצבי מחקר עיקריים. מכשירים מקומיים שימדדו את הסביבה סביב החללית, יאתרו שדות חשמליים ומגנטיים, חלקיקים וגלים חולפים. מכשירי החישה מרחוק יצלמו את השמש מרחוק, עם האטמוספירה שלה וזרימת החומר החוצה ממנה, ויאספו נתונים שיעזרו למדענים להבין את פעולתה הפנימית של השמש.
בשלב השייט של המשימה, שיימשך עד עד נובמבר 2021, מכשירי החללית המקומיים יאספו נתונים מדעיים על סביבת החללית, ואילו הטלסקופים יכוילו כדי להתכונן לפעולות מדעיות בקרבת השמש. שלב השייט כולל שלוש דחיפות כבידתיות כדי לקרב את מסלול החללית לשמש – שניים על פני נוגה בדצמבר 2020 ואוגוסט 2021 ואחד על פני כדור הארץ בנובמבר 2021.
לאחר סיוע כוח הכבידה משני כוכבי הלכת תחל סולאר אורביטר את השלב העיקרי במשימתה – שיוביל למעבר הקרוב הראשון על פני השמש בשנת 2022 – כשליש המרחק מהשמש לכדור הארץ. לאורך כל משימתה, תסתייע החללית בכוח הכבידה של נוגה כדי לקרב את מסלולה לשמש ולהתרומם ממישור המלקה.
מסלולה הייחודי של סולאר אורביטר יביא את החללית אל מחוץ למישור המתיישר בערך עם קו המשווה של השמש שבו כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת האחרים מקיפים את השמש. חלליות ששוגרו מכדור הארץ נשארות באופן טבעי במישור זה, מה שאומר שלטלסקופים על כדור הארץ ולטלסקופים על לוויינים יש יכולת מוגבלת לצפות על קטבי השמש.
חללית קודמת של נאס"א וסוכנות החלל האירופית, יוליסס, ששוגרה ב – 1990, השיגה מסלול נוטה שהעניק למדענים את המדידות הראשונות שלהם על החלל סביב השמש באזור קריטי זה. שלא כמו יוליסס, סולאר אורביטר נושאת מצלמות שיספקו את התמונות הראשונות אי פעם של קוטבי השמש. מידע חיוני זה יסייע למדענים למלא את הפערים במודלים של השדה המגנטי של השמש, המניע את פעילות השמש.
בשילוב עם החלליות האחרות ששוגרו לאחרונה על ידי נאס"א כדי לחקור את השמש, אנו צוברים ידע חדש חסר תקדים על הכוכב שלנו", אמר תומאס זורבוצן, מנהל חבר של נאס"א למדע במטה הסוכנות בוושינגטון. "עם השותפים האירופים שלנו, אנו נכנסים לעידן חדש של הליופיזיקה שתשנה את חקר השמש ויעזור להפוך את האסטרונאוטים לבטוחים יותר בזמן שהם יטוסו למשימות תוכנית ארטמיס לירח."
עוד בנושא באתר הידען:
3 Responses
תודה עמי. מתקן בהתאם.
מסלול החללית לא יהיה קוטבי כלפי השמש (מסלול קוטבי אמור להיות ניצב לציר הסיבוב) אלא מסלול שיהיה מוטה בכ- 30°-45° ממישור המילקה, מה שיאפשר לה לצפות באזורי הקטבים של השמש.
כרושצ'וב שמע שאמריקאים נחתו על הירח וציווה על מדעניו לינחות על השמש. "אבל אי-אפשר,חם שם" – "אז תנחתו בלילה"