לאחר 24 שנות מחקר, הלוויין סלסה (קלאסטר 2) נשרף בכניסה מבוקרת לאטמוספירה, (ובכך) מסמן את סיום המשימה וחיזוק הבנתנו לגבי המגנטוספירה והחלל
משימת קלאסטר הגיעה לסיומה עם כניסה מתוכננת של הלוויין לאטמוספירה, ובכך תרמה להבנת המגנטוספירה של כדור הארץ והציבה סטנדרטים חדשים בפרקטיקות של חלל בר-קיימא. (אילוסטרציה). קרדיט: ESA – סוכנות החלל האירופית.
הלוויין של סוכנות החלל האירופית, "סלסה" מקבוצת קלאסטר, סיים את משימתו ההיסטורית עם כניסה מכוונת לאטמוספירה של כדור הארץ, מהלך שתרם להפחתת פסולת חלל והעמיק את ההבנה של מזג האוויר בחלל.
כניסה זו מסמנת את סיומה של משימה שנמשכה 24 שנים, אשר חשפה תובנות מכריעות על המגנטוספירה של כדור הארץ ואופן האינטראקציה שלה עם הרוחות הסולאריות. בכך נפתחה הדרך למשימות עתידיות לשיפור התקשורת הגלובלית והביטחון בחלל ובתעופה.
הלוויין, המכונה "סלסה" (קלאסטר 2), נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ב-8 בספטמבר 2024 בשעה 20:47 לפי שעון אירופה המרכזי (CEST), מעל האוקיינוס השקט הדרומי. אזור זה נבחר על מנת למזער את הסיכון שחלקים מהלוויין יפגעו בקרקע.
במהלך שני העשורים האחרונים בהם שהה קלאסטר 2 בחלל, הוא סיפק נתונים יקרי ערך על האינטראקציה שבין השמש לשדה המגנטי של כדור הארץ, ועזר לנו להבין ולחזות טוב יותר את מזג האוויר בחלל. עם הכניסה המכוונת הראשונה מסוגה, תיזכר קלאסטר בהיסטוריה גם בזכות סיבה נוספת – הפיכתה של סוכנות החלל האירופית למובילה עולמית בתחום החקר החלל בר-קיימא.
הכניסה המחודשת התבצעה לאחר התאמת המסלול של סלסה בינואר 2024, במטרה לכוון לאזור מרוחק ככל הניתן מאזורי יישוב, ובכך להבטיח שאם יהיה חלק מהלווין שישרוד את הכניסה לאטמוספירה – הוא ייפול אל תוך האוקיינוס הפתוח.
במהלך הימים, השבועות והחודשים האחרונים, מפעילי הלוויין של סוכנות החלל האירופית עקבו מקרוב אחר סלסה כשהתקרבה לכדור הארץ, תוך ביצוע התאמה קלה אחת בלבד במסלול הלוויין כדי לשמור עליו במסלול הנכון.
מדיניות "אפס פסולת" של סוכנות החלל האירופית
בימינו, משימות לוויין מתוכננות לפי תקנות המחייבות לצמצם את הסיכון לנזקים בעת חזרתן לכדור הארץ. עם זאת, כאשר נבנה קלאסטר בשנות ה-90, תקנות אלו עדיין לא היו קיימות. ללא התערבות, ארבעת הלוויינים של קלאסטר היו נכנסים לאטמוספירה של כדור הארץ באופן טבעי – אך עם פחות שליטה על הזמן והמיקום המדויקים של האירוע.
מנהל המבצעים של סוכנות החלל האירופית, רולף דנסינג, מסביר מדוע הסוכנות בחרה לסיים את המשימה בדרך זו: "הכניסה המחודשת של סלסה תמיד הייתה בסיכון נמוך מאוד, אך רצינו להרחיב את הגבולות ולהפחית את הסיכון אף יותר, ולהדגים את המחויבות שלנו למדיניות 'אפס פסולת' של סוכנות החלל האירופית."
"באמצעות חקר כיצד ומתי סלסה ושלושת הלוויינים הנוספים של קלאסטר נשרפים באטמוספירה, אנו לומדים רבות על המדע של הכניסה המחודשת, בתקווה שנוכל ליישם גישה זו גם ללוויינים נוספים כאשר הם יגיעו לסוף חייהם."
גילוי המגן הבלתי נראה של כדור הארץ
כיתוב תמונה הכניסה המחודשת של סלסה מסמנת את סיומה של משימה ייחודית, אשר בסופו של דבר תסייע להגן על האנושות מפני השמש הסוערת שלנו.
מים? חום? מינרלים? כל אלו חיוניים לחיים, אך אינם ייחודיים לכדור הארץ. אולי הדבר היחיד שהופך את כדור הארץ לעולם ייחודי שבו החיים יכולים לשגשג הוא המגנטוספירה החזקה שלו.
כמה מאות קילומטרים בלבד מעל ראשינו מתנהל קרב מתמשך בין כוחות הטבע. כמו ספינה בסופה שאינה נגמרת, כדור הארץ מופצץ על-ידי נחילים של חלקיקים הנפלטים מהשמש במהירויות על-קוליות.
השדה המגנטי והזרמים החשמליים שמקיפים את כדור הארץ יוצרים כוחות מורכבים בעלי השפעה אדירה על חיי היום-יום. אפשר לחשוב על השדה כמין בועה ענקית שמגנה עלינו מפני קרינה קוסמית וחלקיקים טעונים המגיעים מהשמש. קרדיט: ESA/ATG medialab.
רוב החלקיקים מהרוח הסולארית מוסטים על-ידי המגנטוספירה, ועוברים ליד כדור הארץ מבלי לגרום לנזק. אך המגן של כדור הארץ אינו חסין לחלוטין. התפרצויות רוח סולארית יכולות ללחוץ עליו בחוזקה, להחדיר חלקיקים אנרגטיים דרך נקודות חולשה, ולהזיק לציוד אלקטרוני כולל לוויינים חיוניים בחלל.
חקר סודות המגנטוספירה
זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך מדענים חוקרים את המאבק המתמשך בין השמש לכדור הארץ כבר שנים רבות, תחילה מהקרקע ולאחר מכן בעזרת לוויינים בודדים. אך המורכבות של החיבור בין השמש לכדור הארץ תמיד חמקה מהם. עד שהגיעה המשימה קלאסטר.
תגים: קלאסטר, לוויין סלסה, סוכנות החלל האירופית, מגנטוספירה, פסולת חלל, כניסה מחודשת, שדה מגנטי, חלל בר קיימא, רוחות סולאריות, קיימות, מזג אוויר חללי, חקר החלל, סיום משימה, לוויין
