ממדע בדיוני למדע אמיתי

סוכנות החלל האירופית חולקת כבוד בסרטון שהפיקה, לרעיונות בתחום החלל, שהופיעו בספרי המדע הבדיוני קודם שהפכו (או יהפכו) למציאות

בין אם מדובר בספינת החלל הבינכוכבית אנטרפרייז ממסע בין כוכבים או בתחנת החלל מהסרט 2001 אודיסיאה בחלל, המדע הבדיוני סיפק תמיד השראה למדענים ומהנדסים המתכננים ובונים חלליות אמיתיות. לוויינים, תחנות חלל, אדם על הירח – כל אלה היו פעם מדע בדיוני אך כיום הם מציאות.

מדעני חלל רבים כתבו ויש הכותבים היום מדע בדיוני. מתכנן הטילים הגרמני המפורסם וורנר פון בראון, האדם שאחראי על נחיתות אפולו על הירח, כתב סיפורי מדע בדיוני למגזינים ותסריטי מד”ב לסרטים. לפיכך לא מפתיע כי סוכנות החלל האירופית (ESA) לוקחת את המדע הבדיוני ברצינות. מאז היווסדה ב-1975 פיתחה סוכנות החלל האירופית חלליות ולוויינים מתקדמים ואף שלחה אסטרונאוטים אירופים לחלל (אם כי בחלליות אמריקניות ורוסיות, א.ב.). תוך עבודה משותפת עם שותפיה הבינלאומיים היא בונה את תחנת החלל הבינלאומית.

אחד מסופרי המדע הבדיוני המשפיעים ביותר במאה ה-20 היה ארתור סי. קלארק. לפני שהפך לסופר הוא היה מדען פעיל. קלארק הציע במאמר בשנת 1945 את הרעיון של שיגור לווינים גיאו-סטציונאריים לתחום הטלקומוניקציה. כעת מקיפים את כדור הארץ מאות לווינים כאלה והמסלול הגיאוסטציונארי מכונה על שמו – חגורת קלארק.

בנוסף לספרי המד”ב הרבים שכתב הוא היה שותף בכתיבת התסריט לסרט המדע הבדיוני הקלאסי – 2001 אודיסיאה בחלל. חלק מהפעילות בסרט התרחשה בתוך תחנת חלל מסתחררת. רעיון זה ניתן למעקב אחורנית לתחנות החלל בצורת גלגל שהציע פון בראון במגזיני מד”ב בשנות השישים. תחנת החלל בסרט 2001, שימשה כנקודת מעבר ממסלול נמוך סביב כדור הארץ לכוכבי לכת אחרים. יום אחד, עשויה תחנת החלל הבינלאומית למלא את אותו התפקיד כמו גם לשגר משימות מאוישות לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש.

תחנות חלל הן אקזוטיות, אך כמובן שחייבים לבנות אותן בחלל ואת הצוות והאספקה חייבים לשנע מכדור הארץ. כדי לעשות זאת, יש צורך בחלליות שמסוגלות להמלט מכוח המשיכה של כדור הארץ – ולצורך כך אנו נדרשים לטילים רבי עוצמה.

האדם המכונה אבי טיסות החלל המודרניות, קונסטנטין ציולקובסקי, שאב השראה מסופרים כדוגמת ז’ול ורן שכתב ספרי הרפתקאה מדעיים. ורן התקדם צעד בפתרון בעית שיגור חללית שתוכל להימלט מכוח המשיכה של כדור הארץ. בספרו “מכדור הארץ אל הירח” הוא ביקש לשגר את גיבוריו ב”ספינת ירח” מתותח ענק שתוכו, במעין מעטפת, שהו חברי הצוות. לרוע המזל, במציאות, כוחות התאוצה שנוצרים בתותח של ורן היו יכולים לרסק את חברי הצוות. התאוצה בטילים האמיתיים נמוכה בהרבה מאשר בקליע הנורה מהתותח של ורן.

משגר אריאן – המשגר העיקרי של סוכנות החלל האירופית

בפברואר 2008 שיגרה סוכנות החלל האירופית בהצלחה באמצעות משגר מדגם אריאן 5, את משאית החלל האוטומטית (ATV) במסעה לתחנת החלל (החללית הראשונה בסדרה גם כונתה בשם ז’ול ורן). בהתבסס על הניסיון שנצבר במהלך פיתוח ובניית ה-ATV, לסוכנות האירופית יש כעת יכולות לפתח חללית שתוכל לשאת בני אדם לחלל. ואולם כדי לטוס לכוכבי לכת אחרים יש צורך בפיתוח חלליות חדשניות, כדי שאלה תוכלנה לגמוע מרחקים עצומים אלה, בפרק זמן לא ארוך, ושוב גם כאן המדע הבדיוני פורץ את הדרך.

ספינות חלל בין פלנטריות המונעות בידי מפרשיות שמש הופיעו בסרטים כדוגמת מלחמת הכוכבים ומסע בין כוכבים. ואולם אחד האיזכורים המוקדמים להם היה בסיפור של קורדוויינר סמית’. בשנות החמישים הוא כתב כיצד תונע ספינת חלל בין פלנטרית באמצעות מפרשי אור.

מפרשי אור נשמעים כמו פנטזיית מדע בדיוני, אך סוכנויות חלל בכל רחבי העולם חושבים כיצד להפוך טכנולוגיה מדהימה זו למציאות. הרעיון הוא שחלקיקי אור (פוטונים) מהכוכבים יוצרת לחץ על פני השטח שבהן היא פוגעת. בריק הכמעט מוחלט של החלל, הדבר מספק די אנרגיה כדי להניע חללית.

אחת הסיבות העיקריות למסע לכוכבי לכת אחרים היא להקים התיישבות קבע עליהם. יישוב עולמות אלה הוא נושא נפוץ במדע הבדיוני, החל מ”האדם הראשון על הירח” של ה.ג. וולס ועד לסיפורי מאדים של פיליפ ק. דיק, הסופרים ניסו לתאר כיצד ניתן להשיג זאת.

הרחבת הנוכחות האנושות ביקום איננה משהו שניתן יהיה לבצע בקלות, אך סוכנות החלל האירופית, ושאר סוכנויות החלל הבינלאומיות, עובדות כיום על הרעיון להקמת בסיסים על הירח ומאדים. כך, כפי שהמדע הבדיוני הוביל את הדרך לפני 100 שנה, הוא ממשיך לנסוך עלינו השראה, כשאנו מתכננים משימות לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש.

לסרטון באתר סוכנות החלל האירופית

באותו נושא באתר הידען:

• מסע בין כוכבים – כל המדע הבדיוני בסדרה אחת
• מדע בדיוני או מדע אמיתי – גרסת נאס”א
• לפרק האחרון בספר “מן הארץ אל הירח” מאת ז’ול ורן