“מסע בין כוכבים” – כל המדע הבדיוני בסדרה אחת

מכירה פומבית של פריטים ששימשו את הפקת סדרת מסע בין כוכבים לדורותיה, מהווה סיבה טובה להעלאת מאמר שכתבתי לבקשת עורכי פרויקט מיוחד לרגל 40 שנה למסע בין כוכבים באתר starbase972

אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען

שחף בן צור, אתר ISF מוסר כי לפני 40 שנה וחודש (8.9.1966) שודר לראשונה פרק בסדרה המקורית של “מסע בין כוכבים”.

בניגוד למגמה בסדרות הטלוויזיה כיום – הפרק הראשון ששודר לא היה הפיילוט (The Cage) או הפיילוט השני (Where No Man Has Gone Before) אלא פרק אחר בשם The Man Trap (למה? ככה…) שעל פי מספר ההפקה שלו – נראה כי היה הפרק השישי במספר. הפיילוט השני שודר כשבועיים לאחר מכן ואילו הפיילוט הראשון (שאורכו היה כ-70 דקות) שולב בפרק הכפול The Menagerie בצורת הקלטה מן העבר…

לידיעתכם, הפרקים באתר הרישמי מסודרים לפי סדר ההפקה אולם במארזי ה-DVD הם מוצגים לפי סדר כרונולוגי (לפי תאריך הכוכבים – Stardate). בואו נקווה כי 40 השנה הראשונות של “מסע בין כוכבים” הן רק הקדמה ל-40 שנה נוספות של חדשנות, אופטימיות ואמונה באנושות (וכשנגיע ל-80 שנה נחשוב מה הלאה…)

בתוך כך נמסר השבוע כי דגם מיניאטורי של ספינת אנטרפרייז, מהסדרה מסע בין כוכבים נמכר במכירה פומבית בסכום של 576,000 דולר (שבת, 7.10.06). הדגם הופיע בפרק “Encounter at Farpoint” ב- 1987 ולאחר מכן שימש בפרקים נוספים כמו גם בסרט “Star Trek Generations”.

למעלה מ- 1,000 פריטים מארכיב CBS Paramount Television Studios נמכרו במכירה הפומבית, כשמעריצי הסדרה שברו שיא ושילמו בסך-הכל 7.1 מיליון דולר לפריטים, בהם רהיטים מאולפן הצילומים, אוזני וולקן ועוד. חליפת החלל של ד”ר מק'וי מהאנטרפרייז, אותה לבש בפרק “The Tholian Web” נמכרה ב- 144,000 דולר.

ועתה למאמר שלי

מתי שהוא בשנת 1979 (בוודאות מפני שבהקלטה ששמעתי אחרי שנים אמרתי למנחה משה מורד שאני בן 17 וחצי) התקשרתי בזעם רב לתוכנית הרדיו המיתולוגית “בראש אחד” בגלי צה”ל וזעמתי על מבקר הספרות של מעריב, חיים נגיד, שכתב ביקורת על ספרו של רוברט היינלין “מסע אל בין הכוכבים” (Time for the Stars). אותו נגיד תיאר בפרוטרוט את קורותיהם של קפטין קירק, ספוק מחודד האוזניים ואחרים שלא היו ולא נבראו בכל הקשור לאותו הספר, שכן סופר אחד לא יגנוב עולם שחיבר סופר או מחזאי אחר וישתמש בו, זו היתה רק פשלה של מתרגם הכותרת. המבקר הנכבד קרא רק את שם הספר ואחר כך כתב משהו על סמך הסדרה שראה בטלוויזיה. אולי הוא התבלבל כי במקביל יצאו לאור כמה ספרים המבוססים על פרקי הסדרה, וגם חלק מהם עדיין נמצאים על מדף הספרים שלי, אותו סידרתי לא מזמן לקראת תחילת עבודתי על ספרי השני.

היקום שנברא עוד בשנות השישים, על קלינגוניו וחלליותיו (ובראשן האנטרפרייז) היה אולי הדומיננטי ביותר מבין עולמות המדע הבדיוני שהשפיעו עלינו בשנים אלו. הפרק שבו חזרו אנשי האנטרפרייז בזמן כדי להציל משהו במירוץ לירח ובתוך כך הם חטפו טייס מטוס שרדף אחריהם היה פרק קלאסי שמתאר את הבעיה של מסע בזמן. כולנו חיכינו ליום שישי בשעה שלוש כדי לראות בשחור לבן כיצד פותרים אנשי החללית בעיות, בעודם קופצים להם בחלל (בים מי אפ סקוטי?).

ולא רק מסע בזמן. באחד מפרקי הסדרה “רקוויאם למתושלח”, הם פוגשים באדם שחי אלפי שנים ואשר היה במשך השנים שלמה המלך, לאונרדו דה וינצ'י, יוהאנס ברהמס.

לדעתי הסדרה הזו גם “אשמה” בעיצוב הז'אנר במשך השנים שאחריה. ואולי עד היום ניכרת השפעתה, כאשר אני מתרגם פה ושם ידיעות על גאדג'טים חדשים, מסבירים היצרנים שהם עושים פעולה זו או אחרת שנחזתה באחד מפרקי סדרת “מסע בין כוכבים” הראשונה. הצלחת הסדרה, וסדרות ההמשך שבאו בעקבותיה, נבעה אולי מהעובדה שגיבוריה היו בני אדם. אפילו החייזרים שבה היו אלגוריות של בני אדם. גם העתיד שבה הוא בבואה של ההווה – במקרה של הסדרה הראשונה של תקופת המלחמה הקרה, ואילו בסדרות ההמשך של שנות התשעים כבר רואים שיתופי פעולה בין מעצמתיים כנגד אויב משותף (רוסיה וארצות-הברית כנגד האיסלאם?).

היום אולי זה נראה פשוט – אפשר לקחת סדרות ב-DVD, או אפילו להוריד אותן מהאינטרנט ולצרוב אותן. היום ניתן לשחק במשחקי מחשב אינטראקטיביים. אז היינו תלויים בערוץ הראשון ובהוצאות הספרים כמו למשל סדרת ספרי “מסע בין כוכבים” בהוצאת ספרית ארז של זמורה ביתן-מודן (לפני ההערכות מחדש של מודן בנפרד ושל כנרת-זמורה-ביתן-דביר-מחברות לספרות ועוד ביחד). במקום משחקי מחשב אני זוכר שהיו פה ושם משחקי קופסה או משחקי רביעיות, וגם נושא המזכרות עוד לא היה כל כך מפותח, בארץ לפחות. אבל סדרות הטלוויזיה והספרים איפשרו לי לברוח לעולמות אחרים מהמצב הלא פשוט של ילדות בשכונה של חיפה שנשארה מאחור, בעוד שכולם מסביבי עברו לשכונות טובות יותר.

המדע הבדיוני עבורי הוא בעצם זכרון ילדות. כילד בחיפה של העידן שלאחר הנחיתה על הירח, נושא החלל תמיד היה נושא חי. בתערוכת הפרחים המסורתית בחיפה, 1972 או משהו בסביבה הזו, אני זוכר שאחת האטרקציות היתה אבן מהירח. ספרים רבים השאלתי בספרית מועצת פועלי חיפה בבניין הסמוך לביתי, וספרים רבים גם רכשתי כמשומשים בחנות הספרים ברח' החלוץ פינת שפירא (שכחתי לצערי את שם בעל החנות) וכמובן רובם היו ספרי מדע בדיוני. עד היום זכור לי הספר ששמו, נדמה לי, “מסע אל החלל”, של אחד בשם גלזר, שתאר ילד שנחטף על ידי חללית בארץ ישראל של טרום הקמת המדינה. בחללית היו בני אדם כמונו, אלא שהם עזבו את כדור הארץ לפני אלפי שנים והקימו מושבות בכוכבי לכת רבים ברחבי הגלקסיה וכעת שבה משלחת מחקר שלהם לבחון מה מצבה של פלנטת האם. הילד גדל בינתיים וכאשר לא מתקיימת ההבטחה להחזירו הוא חוטף ביחד עם חבריו שצבר בכוכב הלכת אליו הגיע, צלחת מעופפת מהסוג של זו שבה נחטף. הוא שב לכדור הארץ, אם זכרוני אינו מטעה אותי, אחרי כעשרים שנה, ומתפלא לשמוע שקמה מדינה יהודית. אם למישהו יש גישה לספר אשמח לקרוא אותו שוב. אם למישהו יש גישה לבעלי הזכויות אשמח לפרסמו בחלקים באתר הידען.

ספר מעניין אחר, שמשום מה אינני זוכר את שמו, שקראתי בערך בסביבות 1975 (כי אני זוכר שלקחתי אותו בספריה בחטיבת הביניים) אך כמובן שוב מדובר בספר ישן יותר ולפי העלילה תבינו גם למה, עסק בטיסה שאורגנה באופן פרטי (מיליון דולר למושב, מזכיר משהו?) לכוכב הלכת נוגה, ופגישה עם אינדיאנים שהועברו לשם מאות שנים קודם לכן ושמרו על תרבותם. וכמובן שבלעתי את כל ספרי קפטן יונו.

בדיעבד, נראה לי שכל הספרים הללו באו מאותו מאגר רעיונות שמפתחי “מסע בין כוכבים” שאבו ממנו – עולם דמיוני, שמספק לנו תובנות שימושיות לעולמנו האמיתי.

אל הפרויקט ובו מאמרים מפרי עטם של כותבים רבים מהארץ ומהעולם