ההרכבה של מבנה ראוי למגורים חדש קרוב לירח, שנקרא תחנת המעבר, מתוכננת להתחיל ב-2023. הפרויקט הבינ”ל יאפשר לבני אדם לחקור רחוק יותר מאי פעם והיא מביא הזדמנויות חדשות לתכנון אירופי בחלל.
ניסוי מתחת למים של מדגם אפשרי של מנעל האוויר ESPRIT. צילום: בנימין שולצה, עבור סוכנות החלל האירופית
בסוף 2018 ESA (סוכנות החלל האירופית) הקימה שני תאגידים — אחד מובילה איירבוס את והשני Thales Alenia Space — כדי לבצע מחקרים מקבילים על התכנון של מנעל אוויר מדעי. בדומה למודול הניסיוני היפני קובו בתחנת החלל הבינ”ל, מנעל האוויר הזה יאפשר להעביר ניסויים מדעיים מתחנת המעבר אל החלל החיצון וממנו.
מנעל האוויר המדעי מהווה חלק ממודול אירופי בשם ESPRIT – מודול שגם יאפשר תדלוק ויספק תקשורת עם הירח ועם הארץ.
למרות שהפיתוח של ESPRIT עדיין בשלב מאוד מוקדם, לאסטרונאוט של ESA ז’אן-פרנסואה קלרבוי ולמאמן האסטרונאוטים של ESA ארווה סטבנין הייתה לאחרונה הזדמנות מעשית להתנסות באחד מהרעיונות למנעל אוויר במרסיי, צרפת ולראות איך הוא יוכל לפעול בחלל.
עבודה מתחת למים
הדגם של הפנים של ESPRIT, שתוכנן ונבנה על ידי החברה הצרפתית קומקס עבור איירבוס, נוסה מתחת למים כדי לדמות את חוסר המשקל של החלל.
הצוות, בראשות פטר וייס, השתמש בדגמים שנוצרו בהדפסה תלת מימדית כדי לייצג את הציוד שיפעילו האסטרונאוטים בתחנת המעבר. אלה כללו חלקים מהזרוע הרובוטית שתפתח עבור תחנת המעבר סוכנות החלל הקנדית.
הצוללנית מחברת קומקס קתרין נובאק אומרת שהמטרות העיקריות של הניסוי היו להעריך דרישות להפעלת מטעדים ולקבוע את המיקומים הטובים ביותר של שתי מצלמות שיאפשרו לצפות בפעילויות מהארץ.
“רצינו לראות האם לאסטרונאוטים יש מספיק מקום להתקין ציוד על שולחן המטעדים, לבצע בדיקות שנחוצות ואז להעביר אותו דרך תעלת המנעל לחשיפה לחלל”, היא מסבירה. “רצינו גם לוודא שלחברי הצוות יש מקום לבצע עבודות תחזוקה או תיקונים בתוך המנעל ולראות האם נחוצים ממשקים נוספים עם הצוות, כגון מעקות”.
כדי להבטיח שהמחקר באמת מייצג, ז’אן-פרנסואה וארווה ביצעו את הניסוי בחליפות מגומי סינטטי תוך נשימה דרך צינור וסת ארוך שהיה מחובר לפני השטח.
מנהל המחקרים של ESA פיליפ סקוניאנס אומר שזה היה חשוב כדי “לחקות את הסביבה של תחנת המעבר שבה האסטרונאוטים ירחפו להם בבגדים רגילים”.
רשמים ראשונים
אחרי ששהה בחלל 28 ימים במהלכן של שלוש משימות מעבורת, פיליפ אומר שז’אן-פרנסואה התאים מאוד לניסוי. גם ארווה רשם שבע שעות בחוסר משקל כשאימן אסטרונאוטים בטיסות פרבוליות. ההתנסויות האלה איפשרו לשניים להעריך את הנגישות והארגונומיה של המודול.
“באמצעות הניסוי, יכולנו לאשר שהתכנון הפנימי המקדמי הזה יתאים למשימות שהאסטרונאוטים צפויים לבצע בחוסר משקל וזיהינו את המקומות הטובים ביותר לשים מעקות כדי להבטיח יציבות אופטימלית של הצוות כשהם מבצעים טיפול במטעדים והפעלה של מנעל האוויר”, אומר ארווה.
פיליפ אומר שהצוות גם התרשם מהגודל הגדול של המטעדים והמימשקים הרובוטיים הצפויים.
“ראינו את המידות של הרכיבים האלה במסמכים, אבל אחרי שראינו דגמים מודפסים תלת מימדים בקנה מידה מלא יכולנו להבין טוב יותר שהם מאוד גדולים”, אומר פיליפ. “זה משהו שנצטרך להביא בחשבון לאורך כל התהליך מבחינת איזון של מסה וכוח”.
קדימה לירח
אז מהם בדיוק השלבים הבאים? פיליפ אומר שעבור איירבוס וקומקס זאת הייתה משימה של אישור וגילוי עובדות. הן ישתמשו עכשיו בתוצאות הניסוי כדי לשכלל את הרעיון שלהן ולייעל את המדגם.
גם Thales Alenia Space תמשיך לעבוד על רעיון מנעל האוויר שלה ו-ESA מתכוונת לפרסם בקשה להצעות תחרותית בקיץ. בשלב הזה שתי החברות יתבקשו להציג את הרעיונות והתמחירים שלהן כדי שיישקלו לפני ישיבת המועצה המיניסטריאלית הבאה של ESA בנובמבר.
להודעה של סוכנות החלל האירופית
עוד בנושא באתר הידען:
