מערבולות גזיות של מימן, גופרית ופחמימנים הן העריסה של אוסף של כוכבים תינוקות בתמונה המרוכבת הזאת של ערפילית אוריו כפי שרואים אותה טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר
מערבולות גזיות של מימן, גופרית ופחמימנים הן העריסה של אוסף של כוכבים תינוקות בתמונה המרוכבת הזאת של ערפילית אוריון (המכונה גם M42 או NGC 1976), כפי שרואים אותה טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. ביחד שני הטלסקופים מגלים מולקולות עשירות בפחמן בענן הקוסמי בבית החרושת הזה ליצירת כוכבים שנמצא במרחק של 1,500 שנות אור.
מבט העל סגול והאור הנראה של האבל מגלה מימן וגז גופרית שעברו חימום ויינון על ידי קרינת על סגול חזקה מהכוכבים המסיביים, שנקראים ביחד “הטרפז”. בה בעת מבט האינפרה אדום של ספיצר חושף מולקולות עשירות בפחמן בענן. ביחד, הטלסקופים חושפים את הכוכבים באוריון כקשת בענן של נקודות המפוזרות בכל התמונה.
ערפילית אוריון (באנגלית: Orion Nebula) או הערפילית הגדולה באוריון (The Great Nebula of Orion) היא ערפילית מפוזרת מרשימה בקבוצת הכוכבים אוריון. הערפילית, הקרויה גם “מלכת הערפיליות”, נמצאת במרחק של כ-1,300 שנות אור ממערכת השמש. היא מהווה ערפילית פליטה, החזרה ובליעה, וגודלה מוערך ב-24 שנות אור.
איזור יצירת הכוכבים הקרוב ביותר למערכת השמש
הערפילית ממוקמת מדרום ל”חגורת” אוריון במרכז ה”חרב”. ממקום חשוך ניתן לראותה בעין בלתי מזוינת ככתם מעורפל. משקפת המוחזקת על בסיס יציב תגלה את תצורת הפרח האופיינית לערפילית זו, ועושר הפרטים המרשים מתחיל להתגלות כבר בעזרת טלסקופ חובבים. ערפילית אוריון היא אחד העצמים הנחקרים ביותר על ידי אסטרונומים מקצועיים, ואחת המטרות הנצפות ביותר בעזרת טלסקופי מחקר.
ערפילית אוריון היא העצם הבהיר בחרבו של הצייד בקבוצה. הענן הקוסמי הוא גם בית החרושת הקרוב ביותר לייצור כוכבים והאסטרונומים חושדים שיש בו כאלף כוכבים צעירים. קבוצת אוריון ניתנת לצפיה בסתיו ובחורף מקווי הרוחב הצפוניים. הערפילית עצמה לא נראית לעין אך ניתן לצפות בה באמצעות משקפת או טלסקופים קטנים.
לידיעה באתר נאס”א (במסגרת המדור תמונת היום של נאס”א ב-31 בדצמבר 2020, אף כי מדובר בתמונה ותיקה)
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
לאוריון היה כלב ששמו סיריוס, כשם מידינה מצפון לישראל.