דגימת סלע ממכתש ג'זרו חושפת "כתמי נמר" ותבניות כימיות ייחודיות שעשויות להיות סימן לחיים קדומים. מדובר בחומרים שבכדור הארץ מקורם בתופעות ביולוגיות, אך הם יכולים להיווצר גם מתהליכים לא ביולוגיים

סימנים אפשריים לחיים עתיקים על מאדים
דגימת סלע שכונתה "קניון ספיר" (Sapphire Canyon), שנאספה מתצורת "המלאך הבהיר (Bright Angel)" במכתש ג'זרו (Jezero ), מציגה דפוסים מינרליים וכימיים הדומים ל־ביוסיגנצ'רים – עקבות פוטנציאליים לפעילות מיקרוביאלית קדומה. "כתמי הנמר", עשירים במינרלים מבוססי ברזל, עשויים היו להיווצר על ידי מטבוליזם מיקרוביאלי, אף כי לא ניתן לשלול לחלוטין תהליכים לא ביולוגיים.
דגימת הסלע שנאספה על ידי פרזבירנס מנהר קדום במכתש ג'זרו עשויה להכיל עדויות לחיים מיקרוביאליים קדומים. הדגימה, הידועה בשם "קניון ספיר", נאספה בשנת 2024 מתוך הסלע "מפלי צ'יאבה" וכעת נחשבת לאחת המועמדות החזקות ביותר של המשימה להכיל סמנים ביולוגיים פוטנציאליים, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Nature.
מדענים מגדירים סמן ביולוגי פוטנציאלי כחומר או מבנה שעשוי להיווצר כתוצאה מפעילות ביולוגית, אך שעדיין דורש מחקר נוסף כדי לאשר או לשלול קשר לחיים.
אנימציה זו מתארת את היעלמות המים לאורך זמן בעמק נהר נרטבה (Neretva Vallis) במכתש ג'זרו, שם אספה פרזבירנס את דגימת "קניון ספיר" מתוך סלע "מפלי צ'יאבה", שנמצא בתצורת "אנג'ל הבהיר". קרדיט: NASA/JPL-Caltech
📸 נאס"א מסבירה
המדענית לינדסי הייז, מתוכנית נאס"א, מסבירה מה מגדיר סימנים אפשריים לחיים עתיקים בעולמות אחרים, ומדוע נדרש מחקר נוסף. פרזבירנס מחפשת סימנים כאלה, אוספת דגימות להחזרתן בעתיד לכדור הארץ, ומסייעת לסלול את הדרך לחקר מאויש. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
חקר תצורת "המלאך הבהיר"
ביולי 2024 הגיעה פרזבירנס אל "מפלי צ'יאבה" כחלק מהמחקר בתצורת "אנג'ל הבהיר" – סדרת מצוקים משני צדי עמק נרטבה, נהר ברוחב כ־400 מטרים שנחצב מזמן על ידי מים שזרמו אל מכתש ג'זרו.
ניקי פוקס, מנהלת אגף המדע במטה נאס"א בוושינגטון, אמרה: "הממצא הזה הוא תוצאה ישירה של תכנון אסטרטגי של משימה שנועדה בדיוק למטרה זו – זיהוי ביוסיגנצ'ר פוטנציאלי במאדים. עם פרסום התוצאה לאחר ביקורת עמיתים, נאס"א מציעה לקהילה המדעית הרחבה לבחון את הנתונים ולאשר או לשלול את הפוטנציאל הביולוגי."
📸 "כתמי נמר" בסלע מפלי צ'יאבה

סלעי משקע עשירים בחומר אורגני
המכשירים המדעיים של פרזבירנס מצאו כי סלעי המשקע בתצורת אנג'ל הבהיר מורכבים מחימר וטין – שכמו בכדור הארץ, מצוינים בשימור עקבות חיים קדומים. הם גם עשירים בפחמן אורגני, גופרית, ברזל מחומצן (חלודה) וזרחן.
ד"ר ג'ואל הורוביץ, אוניברסיטת סטוני ברוק וראש צוות המחקר, אמר:
"השילוב של התרכובות הכימיות שמצאנו יכול היה להוות מקור אנרגיה עשיר למטבוליזם מיקרוביאלי. אך רק לאחר ניתוח מעמיק של הנתונים הצלחנו להבין שמדובר במועמד לביוסיגנצ'ר."
כתמי נמר וטביעות אצבע כימיות

ראשונים לאסוף נתונים מהסלע היו המכשירים PIXL ו־SHERLOC. במהלך חקר "מפלי צ'יאבה", סלע דמוי חץ בגודל מטר על 0.6 מטרים, זוהו כתמים צבעוניים.
בצילום ברזולוציה גבוהה זוהו תבניות מינרלים ייחודיות שכונו "כתמי נמר". הם נשאו את חתימתם של שני מינרלים עשירים בברזל: ויביאניט (ברזל זרחתי מימני) ו־גרייגיט (ברזל גופריתי).
ויביאניט נמצא בכדור הארץ במשקעים ובאזורים עם חומר אורגני מתפרק, וגרייגיט עשוי להיווצר על ידי חיים מיקרוביאליים. שילוב זה מרמז על תהליכי העברת אלקטרונים בין המשקע לחומר האורגני – מנגנון שמיקרואורגניזמים משתמשים בו לייצור אנרגיה. עם זאת, תהליכים לא ביולוגיים יכולים גם לייצר אותם, למשל בחום גבוה או חומציות, אך תנאים כאלה לא נצפו באנגל' הבהיר.
הגילוי מפתיע במיוחד כי הוא מתייחס לסלעים צעירים יחסית. ההנחה הקודמת הייתה שסימני חיים עתיקים יימצאו רק בסלעים קדומים מאוד. הממצא מציע שמאדים היה עשוי להיות ראוי למחיה לאורך זמן ארוך יותר, או בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה שלו.
דרושה ראיה יוצאת דופן
קייטי סטאק מורגן, המדענית הראשית של פרזבירנס, אמרה:
"טענות אסטרוביולוגיות, במיוחד כאלה הקשורות לגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ, דורשות ראיות יוצאות דופן. פרסום במאמר שעבר ביקורת עמיתים הוא שלב חיוני בתהליך, כי הוא מבטיח את התוקף והמשמעות של התוצאות."
היא הוסיפה: "על אף שההסברים הלא־ביולוגיים פחות סבירים לפי הממצאים, איננו יכולים לשלול אותם לחלוטין."
פרזבירנס ממשיכה לאסוף דגימות
"קניון ספיר" הוא אחד מתוך 27 ליבות סלע שאספה פרזבירנס מאז נחיתתה בפברואר 2021. לצד איסוף הדגימות, היא מצוידת גם בתחנת מזג אוויר לניטור סביבתי עבור משימות מאוישות עתידיות, ובדגימות של חומרי חליפות חלל לצורך בחינת עמידותם בתנאי מאדים.
שון דאפי, מנהל נאס"א בפועל, אמר: "הממצא של פרזבירנס, ששוגרה בתקופת כ הונתו הראשונה של הנשיא טראמפ, הוא הצעד הקרוב ביותר שלנו אי פעם לגילוי חיים על מאדים. זיהוי ביוסיגנצ'ר פוטנציאלי בכוכב הלכת האדום הוא תגלית פורצת דרך שתקדם את הבנתנו את מאדים." הוא הוסיף: "נאס"א מחויבת להמשיך במדע בסטנדרט זהב, תוך חתירה למטרה של הנחת מגפי אמריקנים על הקרקע הסלעית של מאדים."
עוד בנושא באתר הידען: