סיקור מקיף

מערכת חדשנית מעריכה את האִכְלוּסִיּוּת (יכולת קיום חיים) של פלנטות רחוקות

מערכת ממוחשבת מסווגת אטמוספרות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. וקובעת אלו מהן מסוגלות לקיים התיישבות אנושית בעתיד

מערכת השמש  trappist-1. <a href="https://depositphotos.com">אילוסטרציה: depositphotos.com</a>
מערכת השמש trappist-1. אילוסטרציה: depositphotos.com

מדענים רבים מחפשים אחר אקזופלנטות (כוכי לכת מחוץ למערכת השמש) שבהן בני אדם יוכלו יום אחד להתיישב, במיוחד כאלה שלא התרחש בהם משבר אקלים. כחלק מהחיפוש הזה, טלסקופ החלל ג’יימס ווב נבנה כדי לספק נתונים תצפיתיים מפורטים לגבי אקזופלנטות דמויות ארץ בשנים הבאות.

בפרויקט מהזמן האחרון, ד”ר אסף הוכמן מהמכון למדעי כדור הארץ ע”ש פרדי ונדין הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד”ר תדאוש קומצק מהאוניברסיטה של מרילנד וד”ר פאולו דה לוקה מהמרכז למחשבי על בברצלונה, פיתחו בהצלחה מסגרת לחקר האטמוספרות של פלנטות רחוקות ומציאת הפלנטות שמתאימות למגורי אדם מבלי לבקר בהן פיזית. הממצאים שלהם התפרסמו לאחרונה ב-Astrophysical Journal.

רכיב מפתח בקביעה האם אקזופלנטות מתאימות לחיים אנושיים הוא סיווג תנאי האקלים ומדידת הרגישות של האקלים. המחקר הזה התמקד ב-TRAPPIST-1e, פלנטה שווב יצפה בה בשנה הבאה ונמצאת בסביבות 40 שנות אור מהארץ. החוקרים בחנו את הרגישות של אקלים הפלנטה לעלייה בגזי חממה והישוו אותה לתנאים בכדור הארץ. באמצעות הדמיית מחשב של האקלים ב-TRAPPIST-1e, הם יכלו להעריך את ההשפעה של שינויים בריכוז של גזי חממה.

המחקר התמקד בהשפעה של עלייה בפחמן הדו-חמצני על תנאי מזג אוויר קיצוניים, ובקצב השינויים במזג האוויר בפלנטה. “שני המשתנים האלה קריטיים לקיום של חיים בפלנטות אחרות, והם נחקרים עכשיו לעומק לראשונה בהיסטוריה”, הסביר הוכמן.

לדברי צוות המחקר, חקר מִשְׁתַּנּוּת האקלים של אקזופלנטות דמויות ארץ מאפשר להבין טוב יותר את שינויי האקלים שאנו חווים כעת בכדור הארץ. בנוסף, מחקר מסוג זה נותן הבנה חדשה איך האטמוספרה של הארץ עשויה להשתנות בעתיד.

הוכמן ושותפי המחקר שלו מצאו שהאטמוספרה של הפלנטה TRAPPIST-1e הרבה יותר רגישה מאשר האטמוספרה של הארץ. הם מעריכים שעלייה בגזי החממה שם יכולה לגרום לשינויי אקלים קיצוניים יותר ממה שנחווה כאן בכדור הארץ כי צד אחד של TRAPPIST-1e פונה בקביעות אל השמש שלה, כפי שצד אחד של הירח שלנו תמיד פונה לכדור הארץ.

הוכמן הוסיף: “מסגרת המחקר שפיתחנו, יחד עם הנתונים התצפיתיים מווב, יאפשרו למדענים להעריך ביעילות את האטמוספרות של פלנטות רבות אחרות מבלי לשלוח צוות חלל לבקר בהן פיזית. זה יעזור לנו לקבל החלטות מושכלות בעתיד איזה פלנטות הן מועמדות טובות להתיישבות של בני אדם ואולי אפילו למצוא חיים על הפלנטות האלה”.

עוד בנושא באתר הידען:

6 תגובות

  1. כמה שמו לב שהושגה פריצת דרך בחישוב האיכלוסיות של כוכב ולא ע”י אסטרופיזיקאי אלא מומחה מזג אוויר.
    נכון – לא חייב שכוכב ייראה כמו כדור הארץ. אפשר לנסח את השאלה מחדש מצומצמת יותר – איכלוסיות ע”י אנשים.

    לגבי מים – אין ספק שמים מפשטים מאוד את תהליכי החיים – אמנם איך שאנו מכירים אותם. מהניסיון בכוכבים שביקרנו בהם – מאדים וירח לא נמצאו חיים בכוכבים שאין בהם מים.

  2. מי אמר שבשביל למצוא חיים בכוכב אחר חייב שיהיה מים. זה מה שאנחנו מכירים כי אנחנו לא יכולים להתקיים בלי מים.
    אולי בכוכבים אחרים מתקיימים ממשהו אחר אנחנו בטוח מפספסים בגלל שאנחנו מקובאים.

  3. ונניח שהאקזופלנטה הזו מתאימה להתיישבות בני אדם… כמה דורות ייקח לנו המסע לשם?… 40 שנה זה רק אם נטוס במהירות האור, שכידוע אנחנו לא יכולים אפילו להתקרב לסדר גודל שקרוב לזה…

  4. בעברית כותבים אקסופלנטה, אקסופלנטות, לא /אקזופלנטות/
    המקור יווני: אקסו: חוץ, חיצוני
    [אם כבר עברית מאונגלזת למה לא להקפיד עד הסוף: אגזופלנטה?]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.