המחקר מצביע על כך שאם תרבות חייזרית מנסה לאתר אותות מכדור הארץ, הסיכוי הגבוה ביותר הוא בעת יישור בין כדור הארץ ומאדים שאז מתבצעים שידורים לחלליות ולרכבי השטח שעל מאדים בעוצמה גבוהה
מחקר חדש מאוניברסיטת פן סטייט וממעבדת ההנעה הסילונית (JPL) של נאס"א, בחן כיצד נראים שידורי החלל העמוק שלנו לעיניים חוץ־ארציות. החוקרים ניתחו עשרות שנים של תקשורת רדיו מה־Deep Space Network (DSN) , מערך האנטנות של נאס"א המאפשר קשר דו־כיווני עם חלליות, וזיהו היכן ומתי האותות העוצמתיים הללו נוטים "לזלוג" החוצה אל החלל.
המחקר מצביע על כך שאם תרבות חייזרית מנסה לאתר אותות מכדור הארץ, הסיכוי הגבוה ביותר הוא בעת יישור בין כדור הארץ ומאדים. פין־צ'ן פאן, תלמיד מחקר לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה בפן סטייט והחוקר הראשי במאמר, הסביר כי רוב השידורים מכדור הארץ מיועדים לחלליות ולגשושיות סביב מאדים. כיוון שמאדים אינו חוסם את כל האות, יצור תבוני המרוחק מאיתנו, שנמצא בקו ישר עם כדור הארץ ומאדים, יכול לקלוט את שאריות השידור.
במהלך 20 השנים האחרונות נמצא כי במקרה כזה יש 77% סיכוי להיות במסלול השידור – לעומת סיכוי זעום במיקום אקראי. כאשר מדובר ביישור עם כוכבי לכת אחרים במערכת השמש, הסיכוי יורד ל־12%.
אותות טכנולוגיים והקשר ל־SETI
המאמר פורסם ב־Astrophysical Journal Letters , ב־21 באוגוסט 2025, והוצג בכנס SETI של פן סטייט. החוקרים מדגישים כי ניתוח כיווני ותדירות השידורים שלנו מעניק תובנות חדשות עבור חיפושי טכנוסיגנאטורות – סימנים לטכנולוגיה של ציוויליזציות תבוניות מחוץ לכדור הארץ.
ג’וזף לאציו מ־JPL , אחד ממחברי המאמר, הסביר כי ה־DSN שולח את אותות הרדיו החזקים והמתמידים ביותר של האנושות לחלל – למשל אל הגשושית New Horizons שכבר עזבה את מערכת השמש, ואל טלסקופ החלל ג’יימס ווב. דפוסי השידור שנחשפו מלמדים היכן חייזרים עשויים לקלוט אותנו – ואיפה כדאי לנו לחפש בחזרה.
המחקר התמקד בשידורי חלל עמוק ולא כלל לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, כיוון ששידורים אלה חלשים מכדי להתגלות ממרחקים.
הממצאים הראו כי רוב האותות נשלחו לחלליות ליד מאדים, ולמכשירים בחלל בנקודות לגרנז' שבין כדור הארץ לשמש.
בנוסף, החוקרים מציינים כי רוב השידורים מתרכזים סביב מישור המערכת – ממש כמו אם מערכת השמש הייתה צלחת שטוחה, האותות שלנו נעים לאורכה. הם מעריכים כי טלסקופים ברמתנו היו מסוגלים לזהות שידור ממוצע ממרחק של עד23 שנות אור. המשמעות: כדאי להתמקד בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שמישורם פונה אלינו.
פאן ציין כי עם שיגור טלסקופ החלל הרומני (Nancy Grace Roman), צפויה התגלות של מאות אלפי כוכבי לכת חדשים – מה שירחיב מאוד את אזור החיפוש.
השלכות רחבות על SETI
המסקנות אינן מוגבלות לשידורי רדיו בלבד. דפוסי ה־DSN עשויים לשמש גם בחיפוש אחר שידורי לייזר, אף שאלה נוטים לדלוף הרבה פחות. נאס"א כבר בוחנת מערכות תקשורת מבוססות לייזר בין־כוכבית.
פרופ’ ג’ייסון רייט מפן סטייט, ממחברי המאמר ומנהל מרכז SETI של האוניברסיטה, סיכם:
"אנחנו עדיין בראשית דרכנו כתרבות חללית. ככל שנשגר יותר משימות רחוקות, כמות השידורים שלנו רק תגדל. בעזרת הבנת דפוסי התקשורת שלנו, נוכל לחדד את חיפושינו אחר חיים תבוניים – ולכוון אותם למקומות ולזמנים הנכונים."
מקור ופרטים
המחקר: Detecting Extraterrestrial Civilizations that Employ an Earth-level Deep Space Network
מאת פין־צ'ן פאן, ג’ייסון רייט, ג’וזף לאציו. פורסם ב־The Astrophysical Journal Letters, , 21 באוגוסט 2025.
DOI: 10.3847/2041-8213/adf6b0
המחקר נתמך על-ידי תוכנית המחקר של נאס"א לאקסופלנטות ומרכז SETI של פן סטייט. החישובים בוצעו במחשבי־העל של מכון פן סטייט למדעי הנתונים.
עוד בנושא באתר הידען:
