סיקור מקיף

האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים היה עשוי גם לשלוח סלעים מלאי חיים מכדור הארץ למאדים ולירח של צדק אירופה

כך עולה מסימולציה שערכו חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט, במאמר שפורסם בכתב העת Astrobiology

כדור הארץ מופגז בסלעים מהחלל. איור: shutterstock
כדור הארץ מופגז בסלעים מהחלל. איור: shutterstock

חומרים מפני השטח של כוכב לכת אחד יכולים לעוף לחלל בעקבות פגיעה גדולה ועשויים גם לשמר בתוכם חיים ברמה פרימיטיבית כגון חיידקים, ולזרוע בהם כוכבי לכת אחרים בשיטה המכונה פנספרמיה.
כך טוענים חוקרים אמריקנים שפרסמו את ממצאיהם ביום שישי האחרון בכתב העת Astrobiology. החוקרים חישבו כמה סלעים מכדור הארץ שהיו גדולים מספיק כדי לשמר חיים בתוכם הועפו בעת פגיעת אסטרואידים ב-3.5 מיליארד השנים האחרונות.

"גילינו כי סלעים אלה יכולים לשאת חיים ולהעביר אותם מכדור הארץ הן למאדים והן לכל שאר כוכבי הלכת הארציים ולצדק (בעיקר לירחיו) אומרת החוקרת הראשית רייצ'ל וורת' מאוניברסיטת פן סטייט.
"ביצענו סימולציות של פליטות אלה כדי לקבוע עד היכן במערכת השמש יגיעו סלעים מכדור הארץ. גילינו כי בנוסף להעברה תדירה של חומרים בין כוכבי הלכת הפנימיים, העברה של חומרים מכדור הארץ וממאדים לירחי צדק ושבתאי אפשרית אף היא, אך מדובר באפשרות נדירה יותר."

"אנו מעריכים כי העברות אלה היו עשויים להתרחש בעת ההפגזה הכבדה המאוחרת במהלך 1-2 מיליארד השנים הראשונות של מערכת השמש. בתקופה ההיא הירחים הקרחוניים (כדוגמת אירופה שבתוכו יש אוקיאנוס מים נוזליים המכונה בשכבה בת קילומטרים של קרח) היו חמים יותר ויתכן שהיתה עליהם שכבת קרח קטנה אם בכלל שלא הצליחה למנוע מהמטאוריטים לחדור לתוך הפנים הנוזלי. אנו גם מדדנו שיעור משמעותי של פגיעות חוזרות במיליון השנים הראשונות שלאחר הפליטה, שעשויים לזרוע מחדש כוכב לכת (הכוונה כאן היא לכדור הארץ א.ב.) בחיים לאחר עיקור כולל או חלקי שנגרם כתוצאה מפגיעת האסטרואידים, דבר שעזר לשרידת החיים הקדומים במהלך ההפגזה הגדולה המאוחרת." במילים אחרות, אין לפסול פנספרמיה עצמית.

האסטרואיד שפגע בצ'יקסולוב במקסיקו לפני 65 מיליון שנה וגרם להכחדת הדינוזאורים וכמעט כל היצורים החיים של אותה תקופה היה עצם בגודל של עיר קטנה שהתנגש עם כדור הארץ. ההתנגשות גרמה גם להתפרצויות הרי געש ולשריפות יערות שחנקו את כדור הארץ באבק ועשן. מההתנגשות גם שוגרו לחלל סלעים במשקל כולל של 70 מיליארד ק"ג. לפי החישוב כ-20 טון מהם היו עשויים להגיע עד לירח הצדקי אירופה ואם חלק מהסלעים היו מספיק גדולים כדי לשמר את החיים הם יכלו לזרוע אותו בחיים. החוקרים מעריכים שמדובר בסיכוי של כ-50%.

למחקר המלא

10 תגובות

  1. "מההתנגשות גם שוגרו לחלל סלעים במשקל כולל של 70 מיליארד ק"ג. לפי החישוב כ-20 טון מהם היו עשויים להגיע עד לירח הצדקי אירופה ואם חלק מהסלעים היו מספיק גדולים כדי לשמר את החיים הם יכלו לזרוע אותו בחיים".
    אם זה באמת קרה, היינו צריכים למצוא מספר רב מאוד של סלעים, ודוקא מהכבדים ביותר – מסתובבים סביב כדוה"א גם בטווחים לא רחוקים, כמו לווינים, וכנ"ל סביב הירח, לא?

  2. האסטרואיד מלפני 65 מליון שנה ספק אם הוא שגרם להכחדת הדינוזאורים. בווודאי ובוודאי שהוא לא גרם כביכול להכחדות נירחבות של צורות החיים האחרות בכל כדור הארץ.

    האמת לגבי הדינוזאורים היא שהם היו בתהליך הכחדה ממושך בעשרות מליוני השנים , לפני הכחדתם הסופית לפני כ- 65 מליוני שנים. למעשה לפני 65 מליוני שנים תפוצתם הצטמצמה כמעט רק לנישה אחת במרכז של שתי יבשות אמריקה. מאחר והאסטרואיד הנ"ל פגע בדיוק בנישה הזו, הוא חיסל את שרידיהם האחרונים.

    אשר לטענה כאילו האסטרואיד חיסל את רוב צורות החיים האחרים על פני כדור הארץ, זו טענה מגוכחת. זו טענה שכלל לא ניטענה על ידי מומחים רציניים , הכחדה נירחבת הייתה רק באיזור הקרוב לאיזור הפגיעה, בשאר המקומות בעולם לא נירשמו הכחדות מיידיות מוכחות. העובדה שצורות חיים של אז ניכחדו ברבות הימים — לא קשורה לאסטרואיד אלא לאופיה של האבולוציה. שום צורת חיים כמעט לא שורדת 65 מליון שנים, חוץ מצורות חייים נדירות שהן בעלות כושר התרבות פנומלי (כמו התיקנים), או צורות חיים נדירות בסביבה אקלימית מאוד יציבה (כמו כרישים).

    תנאי האקלים השתנו מאוד ב- 100 מליון השנים האחרונות, רק בעלי חיים שהסתגלו לשינויים שרדו. הציפורים , שהם דינוזאורים מעופפים, שרדו. שאר הדינוזאורים שלא מעופפים לא הסתגלו לשינויים ולכן ניכחדו. התנינים , אגב, שרדו תוך שינויים קטנים, למרות שהם ענף אבולוציוני שהיה קיים לפני הדינוזאורים. התנינים שרדו אולי מפני שסביבת המחיה שלהם, מי נהרות, הייתה סביבה אקלימית יציבה למדי (בעלי חיים מאז ומעולם חייבים להגיע לנהרות לצורכי שתיה ורחצה, לכן הם משמשים כמזון יציב לתנינים).

    מאחר והחוקרים של פנספרמיה גילו חוסרת הבנה לגבי מה שקרה אבולוציונית לפני 65 מליון שנה — הרי הם פסולים מלחוות דעה רצינית בעניין הפנספריה שחלה כביכול לפני 65 מליון שנה. דמיון יצירתי יש להם, הבנה אבולוציונית אין הם, שיעברו להסבה לסרטי סיינס פיקשן.

  3. "מצד שני גם הסיכוי שיווצרו חיים מחומר דומם הם קלושים – אבל בכל זאת אנחנו כאן"
    זו שגיאה גסה !
    המצב הוא בדיוק הפוך !
    כלומר:
    הסיכוי שיווצרו חיים מחומר דומם הם גבוהים ביותר.

  4. תוספת קטנה על "כלום"
    יכול להיות שהממדים שלנו היו עם "כלום" , ובשל משחק של כמה ממדי , יכול להיות שהסה"כ ריק אבל בחלוקה לממדים משהוא (ממד) מקבל פולס ומשהוא שלילי וכך נוצר משהו

  5. משהו על יצירת חיים מ"כלום" , היות ולמרחב המתמטי של היקום יש אין סוף ממדים , ובנוסף מי שיודע להעביר אינפורמציה או חומר ממימד אחד לשני , בגלל שיש אין סוף ממדים יש סיכוי גדל שלמי שהיה הידע הוא העביר , ולכן גם לשלושת הממדים הרגילים שלנו יש סיכוי , שמישהו העביר " חיים שמתפתחים מעצמם " אם ידע איך להעביר , והוא בכלל ה"רגלים" שלו בממד אחר

  6. נקודה
    שרדו חיידקים מתאונת מעבורת צ'לנג'ר.
    אתה באמת חושב שה"חישוב" שלך יותר אמין מסימולציה של מומחים בתחום? כמו שאומר שלדון … הרשה לי לגחך….

  7. נקןדה
    מצד שני גם הסיכוי שיווצרו חיים מחומר דומם הם קלושים – אבל בכל זאת אנחנו כאן.
    וגם הסיכוי שהחיים (בצורה הפרמיטיבית שלהם) יכולים לשרוד בטמפ' קיצון הם קלושים – ובכל זאת זה קורה כאן על כדה'א.

  8. 50 מיליוניות האחוז.
    רק מלחשוב על המספרים המעורבים כאן אפשר מיד לראות שמדובר בארוע לא סביר כלל וכלל.

    רק מעוצמת הפגיעה עצמה יושמדו רוב החיים על הלסעים. תוסיפו לזה את הטמפרטורות הגבוהות אליהן הן מגיעות עם החיכוך באויר. תוסיפו לזה את החשיפה לקרני שמש ישירות. את טמפרטורות הקיצון בחלל. את הקרינה הקוסמית. את הסיכוי שסלע כזה בכלל יפגע באיזה גוש קטנצ'יק שנקרא ירח ושמרוחק מאות מיליוני קילומטרים מכאן. תוסיפו לזה את החיכוך בכניסה לאותו ירח. את התנאים הקיצוניים בהתנגשות. ואת העובדה שבאותו גוש אין בכלל את אותה כימיה ממנה הגיע אותו יצור חי.

    בקיצור ארוע כזה מתאים לפרסום בעיתונים להמונים אבל מדובר באגדות ותו לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן