האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?

לראשונה אי פעם, חוקרים צפו בהיווצרותם של חיים במדבר היבש ביותר בעולמנו, עובדה המרמזת כי חיים יוכלו להיות חבויים בתוך הקרקע של כוכב הלכת מאדים

הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA/JPL-Caltech/MSSS.
הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA/JPL-Caltech/MSSS.

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותו של המדען Dirk Schulze-Makuch מאוניברסיטת המדינה של וושינגטון, חקרו את הפינה היבשה ביותר של מדבר אטקמה באמריקה הדרומית, אזור שלא ירדו בו גשמים מזה עשורים. מדענים תהו מזה זמן רב האם חיידקים הנמצאים בתוך הקרקע של סביבה יבשה זו, האזור על פני כדור הארץ הדומה ביותר לשטח המאדים, הינם דיירים קבועים או פשוט שרידים מתים של יצורים חיים שנסחפו לשם מאזורים אחרים. במחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences, המדענים חשפו כי אפילו המדבר המאוד יבש הזה יכול לספק סביבה הראויה למשכנם של מיקרואורגניזמים. החוקרים מצאו כי חיידק מזן מסוים מסוגל לחיות בקרקע, ולהפוך אפילו לדייר קבע למשך עשרות שנים, מבלי להשתמש במים, ואז להיות מופעל מחדש ולהתרבות בעת גשמים.

"זה תמיד ריתק אותי להגיע למקומות שאנשים לא סבורים שיכולים להתקיים בהם חיים ולגלות שיצורים חיים מצאו לעצמם דרך להכות שם שורש", אמר החוקר הראשי. "מבלי להתייחס לסרט 'פארק היורה', המחקר שלנו מרמז כי אם ייתכנו חיים בסביבה היבשה ביותר על פני כדור הארץ, יש סיכוי די טוב שהם ייתכנו גם בכוכב הלכת מאדים באופן דומה".

כאשר החוקרים הגיעו למדבר בפעם הראשונה בשנת 2015 על מנת לחקור כיצד מיקרואורגניזמים שורדים בקרקע היבשה ביותר על פני כדור הארץ, משהו מוזר התרחש. היו ממטרי גשמים. לאחר הממטרים הנדירים הללו, החוקרים גילו גאות בפעילות הביולוגית בתוך הקרקע של המדבר. המדענים השתמשו בכפות סטריליות ובכלים רגישים אחרים על מנת לאסוף דגימות קרקע מעומקים שונים ולאחר מכן ביצעו אנליזה גנומית על מנת לזהות את הזנים השונים של החיידקים שהתרבו בדגימות.

מדבר אטקמה. מקור: Christian Van Der Henst S..
מדבר אטקמה. מקור: Christian Van Der Henst S.

החוקרים מצאו מספר זנים מקומיים של חיידקים שהסתגלו לחיות בסביבה האכזרית. החוקרים חזרו למדבר בשנים 2016 ו-2017 בכדי לעקוב אחר הדיגום הראשוני שלהם ומצאו כי אותם זני חיידקים שהיו בקרקע חזרו למצבם הלא פעיל והמקורי באופן הדרגתי ככל שהלחות בקרקע הלכה ופחתה.

"בעבר, חוקרים מצאו אורגניזמים מתים בסמוך לפני הקרקע ושרידים של הדנ"א שלהם, אולם זוהי באמת הפעם הראשונה שחוקר כלשהו הצליח לזהות צורה מתמדת של חיים בקרקע של מדבר אטקמה," אמר החוקר הראשי. "אנו סבורים כי ישנם זני חיידקים המסוגלים להישאר רדומים במשך מאות ואולי אפילו אלפי שנים בתנאים הדומים לאלו שניתן למצוא על פני כוכבי לכת, כגון מאדים, ולחזור לחיים כאשר מופיעים ממטרי גשמים".

הגם שחיים באזורים היבשים ביותר על פני כדור הארץ הינם קשים, פני השטח של הכוכב מאדים מהווים סביבה אכזרית עוד יותר – הם הרבה יותר יבשים וקרים. אולם, לא תמיד היה מצב זה קיים. לפני כמיליארדי שנים, לכוכב הלכת מאדים היו ימים קטנים ואגמים שייתכן והתפתחו בתוכם צורות חיים קדמוניות. ככל שהכוכב הלך והתייבש והפך קר יותר ויותר, אורגניזמים אלו יכלו להתפתח לכדי הצורות שהסתגלו ושרדו גם בקרקע של מדבר אטקמה. "אנו יודעים כי קיימים מים קפואים בקרקע שמתחת לפני כוכב מאדים, ומחקר עדכני מרמז כי התהוו שם שלגים שירדו בלילות ואירועי הגברת לחות אחרים בסמוך לפני הקרקע", מסביר החוקר. "אם בכלל התפתחו חיים במאדים, המחקר שלנו מציע שהם יוכלו להימצא בנישה שמתחת לפני השטח היבש".

מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.
מאדים וכיפות הקרח בקטבים שלו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יע בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

בחודש מרץ השנה החוקרים חזרו למדבר אטקמה למשך שבועיים על מנת לחקור כיצד היצורים המקומיים במדבר זה הסתגלו ושרדו. החוקרים מתכוונים לחקור גם את היצורים החיים באגם דון חואן ביבשת אנטרקטיקה, אגם רדוד במיוחד ובעל מליחות כה גבוהה עד כדי כך שהוא נותר נוזלי גם בטמפרטורה של מינוס חמישים מעלות צלזיוס. "קיים מספר מועט של מקומות על פני כדור הארץ שכדאי לחפש בהם צורות חיים חדשות ששורדות בתנאים המתקיימים על פני מאדים", אומר החוקר הראשי. "המטרה שלנו היא להבין כיצד יצורים אלו מסוגלים להתקיים שם ואז להשתמש בתובנות הללו על מנת להבין מה עלינו לחפש על פני השטח של כוכב הלכת מאדים."

המאמר המלא

הידיעה אודות המאמר

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. רבותיי,
    הרי ידוע שיש חיים על פני המאדים, שהתגלו כבר בנחיתה של ה"ויקינג" הראשונה בשנות השבעים של המאה העשרים. לצורת החיים במאדים ניתנו האותיות G.M.G., שהן ראשי התיבות של השם המדעי שניתן להם ביידיש: "גורנישט מיט גורנישט"!!! 😆 מה לעשות, אין חיים על מאדים, ודי בטוח שאם יתגלו שם חיידקים או וירוסים (כמובן בצורת נבגים, ללא מטאבוליזם פעיל) – די בטוח שהם פשוט "תפסו טרמפ" על או בתוך החללית ש"תגלה" אותם במאדים, ובעצם קרוב לוודאי שכשהם ייחשפו לקרינה של "רוח השמש" וקרינה קוסמית, לוואקום (כאמור, מספר מאיות של לחץ אטמוספירי תקני, כפי שצויין על ידי גל), לקור, וכו' – הם ימותו ולא יתעוררו כמו נבגים בתנאים קשים הרבה פחות אשר התגלו (ועדיין מתגלים) במדבריות יבשים ובאגמים מלוחים.
    מצד שני, זכרו את החיות הנקראות "דובוני המים" – חיות מיקרוסקופיות, אשר שוגרו לחלל על ידי חוקרים בפקולטה לחקלאות שברחובות לפני מספר חודשים, ושרדו מספר שעות של חשיפה לתנאי חלל: ואקום גבוה, קרינה וקור עז של מספר מעלות קלווין בלבד – אך כשחזרו עם החללית ונחתו על פני כדור הארץ הם התאוששו וחזרו לחיים רגילים ללא כל סימני מצוקה… 😲

  2. "חקרו את הפינה היבשה ביותר של מדבר אטקמה באמריקה הדרומית, אזור שלא ירדו בו גשמים מזה עשורים"

    "כאשר החוקרים הגיעו למדבר בפעם הראשונה בשנת 2015 על מנת לחקור כיצד מיקרואורגניזמים שורדים בקרקע היבשה ביותר על פני כדור הארץ, משהו מוזר התרחש. היו ממטרי גשמים"

    תחליטו, אם ב-2015 ירד גם, איך זה "אזור שלא ירדו בו גשמים מזה עשורים"?!

  3. אין אפשרות בכלל להשוות בין כדור הארץ למאדים, בהקשר של חיים
    כדה"א במקומות הקשים ביותר לחיים הוא גן עדן לאומת מאדים.
    ההבדלים העצומים הם:
    1.האטמוספרה של מאדים מאית (0.01 ) מלחץ אטמוספרה של כדה"א
    2.קרינה קטלנית מהחלל מגיעה לפני מאדים וגם חודרת לתוך הקרקע
    3. הרכב האטמוספרה
    4. כוח משיכה שליש מכדה"א
    לא בהכרח שכל הגורמים הנ"ל חשובים למניעת חיים אבל לפחות בחלקם.

    אפשר לקחת את אותם חיידקים ממדבר אטקמה למעבדה, ולדמות חלקית את תנאי
    מאדים ולראות אם ישרדו

  4. נו באמת TX, אתה עדיין על כדוהײא? איזה ליצן אתה. Get your ass to mars, אני מחכה לך בחושה של בני

  5. ל. אתה צודק שלא בטוח שנוצרו חיים במאדים. אבל *אם כן*, ייתכן שמדבר אטקמה הוא מודל דיי דומה. כמו שכתוב בגוף המאמר:

    ײלפני כמיליארדי שנים, לכוכב הלכת מאדים היו ימים קטנים ואגמים שייתכן והתפתחו בתוכם צורות חיים קדמוניות. ככל שהכוכב הלך והתייבש והפך קר יותר ויותר, אורגניזמים אלו יכלו להתפתח לכדי הצורות שהסתגלו ושרדו גם בקרקע של מדבר אטקמה. "

  6. אין קשר בין כותרת המשנה של המאמר לבין התוכן במאמר גופו.
    הישרדות של חיים אינה היווצרות של חיים. מעבר לכך, ההנחה הנסתרת כאילו קיימים חיים מעבר לגלובוס שלנו היא עצמה טעונה הוכחה אמפירית, או לפחות תאוריה חזקה מספיק שיש לה פרספקטיבה משכנעת על תופעת החיים בכלל ועל מוצא החיים והתפתחות החיים בפרט.
    כיום זה נעשה מאוד אופנתי להניח הנחה בדבר "העובדה" של קיום חיים מחוץ לגלובוס, אבל למדע הרציני אין שום ידיעה המבססת אותה. קיימות ספקולציות שונות בנדון, אבל ספקולציות הן רק ספקולציות. ברמת פערי המידע המדעי הקיימת היום, כדאי לחסוך במלל הספקולטיבי הזה – הוא לא מדעי ולא ממש חשוב.

  7. כדי להשלים את התמונה, להלן שלושה סרטונים חדשים לחלוטין, פרי יצירתם של שלושה ערוצי יוטיוב משובחים ומומלצים, העוסקים במוצא החיים. לאחר שצופים בהם אפשר להבין שהשאלה אולי היא האם הייתה עשויה להיות קיימת סביבה על פני המאדים שמאפשרת התחלה של יצירת חיים, כדי להתחיל באבולוציה שתאפשר להם להגיע עד הלום.

    הפיזיקה של החיים:
    https://www.youtube.com/watch?v=GcfLZSL7YGw

    מאיפה הגיעו החיים:
    https://www.youtube.com/watch?v=_uAJY1mqtw4

    החיפוש אחרי האב הקדמון המשותף הקדום ביותר של כל החיים על פני כדור הארץ:

  8. לאורגניזמים מסביב למדבר אטקמה (או כל סביבה אחרת) היו מיליוני שנים להסתגל ולעבור אבולוציה שתתאים אותם ליובש ולתנאים של אזור המדבר. הדבר שונה במאדים, שבו לא בטוח כלל שנוצרו חיים מלכתחילה, שיוכלו להתאים את עצמם במרוצת העידנים לתנאים השוררים בו כעת. אפשר אולי לבודד במדבר אורניזמים (או אפילו מבנים גנטיים) שיוכלו לעמוד בתנאים של המאדים.

    בכל מקרה מה שהם חזו בו היה שונה מאוד מ"היווצרות" של חיים במדבר, אלא רק בהופעתה של פעילות החיים כתוצאה מגשם (שגרמה להם כנראה לצאת ממצב של נבגים או מנגנון היברנציה דומה).

  9. משנות השבעים של המאה העשרים יש מושבות אנושיות במאדים ע"י ארה"ב,גרמניה ורוסיה. מיליונים בארה"ב ובמערב מודעים לעובדה זאת…

  10. מענין , רק ש :
    לא ברור מדוע השתמש המתרגם במושג ״זנים״ ?
    ״זן״ הוא מושג חקלאי לתת-מין .
    בכתבה (ובמאמר) מסופר על
    ״ microbial communities״
    כלומר אוכלוסיות של חיידקים,
    וכן מפרטים החוקרים את ה ״species״ = מינים שזוהו ,
    ״species״ בעברית מינים ,
    ״זנים״ – יוק !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן