ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

ביולוגים מדווחים על היכולת של חלבון קטן הנגזר מרעלן (כלורוטוקסין) הנמצא בארס של עקרב מסוג עקצן צהוב להחדיר תרופות למוח דרך מחסום דם־מוח

החדרת תרופות למוח באמצעות ארס עקרבים. Peptides and Proteins lab at IRB Barcelona
החדרת תרופות למוח באמצעות ארס עקרבים. Peptides and Proteins lab at IRB Barcelona

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

 

מדענים ממעבדת החלבונים והפפטידים של מכון המחקר הביו-רפואי בברצלונה פרסמו זה מכבר מאמר בכתב העת המדעי Chemical Communications שבו הם מתארים את היכולת של חלבון קטן הנגזר מרעלן (כלורוטוקסין) הנמצא בארס של עקרב מסוג עקצן צהוב להחדיר תרופות למוח דרך מחסום דם־מוח (BBB). מחסום זה משמש לשם הגנה על המוח מפני חומרים רעילים, אולם הוא גם מונע מתרופות רבות שנועדו לטיפול במחלות נוירולוגיות ובגידולי מוח מלהגיע לאיבר זה. "כתשעים ושמונה אחוזים מהתרופות שיכלו להיות יעילות לא ניתנות לשימוש מאחר והן אינן מסוגלות לעבור את המחסום הזה," מסביר מנהל המעבדה Ernest Giralt.

מעט קבוצות מחקר מתמקדות בפפטידים כנשאי תרופות

החוקרים סינתזו באופן כימי את הרעלן כלורוטוקסין וכן סדרה של תולדות שלו המשמרות חלק מהתכונות המקוריות של הפפטיד המקורי. הם בדקו את היעילות של תרכובות אלו במודל תאי של המחסום והדגימו כיצד הפפטיד MiniCTX3  הוא בעל יכולת להעביר תרכובות מסוגים שונים דרך מחסום הדם-מוח "ביעילות רבה". באותו האופן שבו רפואה מסורתית עושה שימוש ומנצלת מוצרים טבעיים כגון צמחים ופרחים לשם טיפול במגוון מחלות, כך צוות החוקרים קיבל השראה מהארס של בעלי חיים שונים במטרה לזהות פפטיד המשמש כנשא חומרים לתוך המוח. "המטרה שלנו היא לאפשר לתרופות להיכנס לתוך המוח ולשם כך אנו מחברים אותן לפפטידים שהותאמו במיוחד כך שיוכלו לחדור את מחסום המוח. הצימוד של תרופות אלו לנשאים אמורה לשפר את היעילות שלהן, מסבירה אחת מהחוקרות. "בעולם כולו קיימות רק שתים או שלוש קבוצות מחקר המתמקדות בפפטידים המשמשים כנשאי תרופות. אנו בוחנים מספר שיטות, כאשר אחת מהן מתבססת על ארס של בעלי חיים," מציינת החוקרת.

במחקרים קודמים שלהם, המדענים הללו קיבלו השראה בתחום הפפטידים מארס של דבורה, שבו מצוי רעלן בשם apamin, סינתזו מספר תולדות כימיות שלו וקיבלו נשאים המאפשרים החדרת תרופות דרך מחסום הדם-מוח. "בספרות המדעית תוארו אלפי סוגי ארס שבתוכם נמצאו מיליוני פפטידים בעלי יכולת למעבר דרך מחסום המוח-דם. בחרנו להתמקד ברעלן כלורוטוקסין מאחר והוא כבר היה ידוע בתור רעלן למוח," מסבירה החוקרת.

עקרב צהוב. צילום: shutterstock
עקרב צהוב. צילום: shutterstock

הידיעה על המחקר

תקציר המאמר

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. מענין וחשוב ,
    רק ששוב ראוי לתרגם את המושגים נכון :
    שכן : עקצן הוא שם הסוג שבו מספר מינים ,
    עקצן-צהוב הוא מין בסוג עקצן ,
    Genus= סוג
    Species = מין .
    חוסר דיוק מבלבל ומטעה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן