אבן בניין כימית חשובה לקיום חיים התגלתה בירח השבתאי אנקלדוס

^{מדענים מצאו כי פני השטח של אנקלדוס עשירים ככל הנראה עשירים בזרחן, רכיב מפתח לקיום חיים}

^{[תרגום מאת ד”ר משה נחמני]}

^{החיפוש אחר חיים חוצניים הפך למעניין יותר כעת, זאת לאחר שקבוצת חוקרים בהובלתו של ד”ר כריסטופר גליין (Christopher Glein) ממכון המחקר הדרום-מערבי (Southwest Research Institute) מצאה ראיה חדשה לנוכחותה של אבן בניין כימית חשובה להתפתחות החיים על פני השטח של אחד מירחיו של שבתאי, ירח ששמו אנקלדוס (Enceladus). לפי מודל חישובי חדש, האוקיאנוס של ירח זה אמור להיות די עשיר בזרחן מומס, רכיב חיוני להתפתחות חיים כפי שאנו מכירים אותם.}  

^{“אנקלדוס הוא אחד מהיעדים העיקריים בחיפושיה של האנושות אחר חיים במערכת השמש”, אמר החוקר הראשי, מומחה מוביל לאוקיאנוגרפיה חוצנית. הוא מחבר שותף של מאמר שפורסם לאחרונה ומתאר את המחקר הנוכחי בכתב העת המדעיProceedings of the National Academy of Sciences (PNAS) . “במהלך השנים מאז ביקרה גשושית החלל של נאס”א קאסיני במערכת שבתאי, נדהמנו שוב ושוב מהתגליות שהתאפשרו בזכות המידע שנאסף על ידי הגשושית”. משימת קאסיני זיהתה וניתחה דגימות ממי האוקיאנוס שנמצאו מתחת לפני השטח של הירח, כאשר תימרות של גבישי קרח ואדי מים פרצו מתוך הסדקים בפני השטח הקרחונים בירח לכיוון החלל. “למדנו כי התמרות הללו הכילו כמעט את כל הרכיבים הבסיסיים הנדרשים להתפתחות חיים כפי שאנו מכירים אותם,” אמר החוקר הראשי. “הגם שהיסוד הביולוגי החיוני זרחן טרם זוהה באופן ישיר, הצוות שלנו גילה ראיה לזמינות שלו בתוך האוקיאנוס שמתחת למעטה הקרח של הירח”.}

^{אחד מהממצאים המשמעותיים ביותר במדעים הפלנטריים בעשרים וחמש השנים האחרונות הוא שעולמות בעלי אוקיאנוסים הנמצאים מתחת למעטה של שכבת קרח נפוצים במערכת השמש שלנו. הירחים הקרחונים של פלנטות גדולות, לרבות אירופה, טיטאן ואנקלדוס, וכן ירחים רחוקים יותר כגון פלוטו, הם כולם דוגמאות של עולמות כאלו. עולמות בעלי אוקיאנוסים הנמצאים על פני השטח, כמו כדור ארץ, חייבים להימצא בתוך טווח מרחקים צר מהשמש שלהם, זאת על מנת לשמור על טמפרטורה המתאימה לקיומם של מים נוזליים על פני השטח החיצוניים. עולמות בעלי אוקיאנוסים פנימיים, מצד שני, יכולים להימצא בטווח מרחקים גדול יותר, עובדה המגבירה באופן משמעותי את המספר הצפוי של העולמות מסוג זה המאפשרים קיום חיים ברחבי הגלקסיה.}

^{“החיפוש אחר חיים חוצניים במערכת השמש שינה את ההתמקדות שלו, כאשר עכשיו אנו מחפשים אחר אבני הבניין של החיים, לרבות מולקולות אורגניות, אמוניה, תרכובות גופרית וכן את האנרגיה הכימית הנדרשת לתמוך בחיים,” מסביר החוקר הראשי. “זרחן מהווה מקרה מיוחד מאחר ומחקרים קודמים הציעו שהוא עשוי להיות נדיר באוקיאנוס של אנקלדוס, עובדה המקטינה את הסיכוי למציאת חיים שם”. זרחן בתצורת הזרחה (phosphates) שלו חיוני לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ. הוא חיוני לייצור של דנ”א וכן רנ”א, למולקולות נושאות אנרגיה (ATP), לקרומיות תאים, לעצמות ולשיניים של בני אדם ובעלי חיים, ואפילו לכלל המיקרואורגניזמים הימיים מסוג פלנקטון.}

^{החוקרים ביצעו הדמיות תרמודינמיות וקינטיות המדמות את הגיאוכימיה של זרחן על סמך התובנות שהתקבלו ממשימת קאסיני באשר לקרקעית הים באוקיינוס של אנקלדוס. במהלך המחקר שלהם, הם פיתחו את המודל הגיאוכימי המפורט ביותר עד כה באשר למנגנון המסביר כיצד מינראלים בקרקעית הים התמוססו לתוך האוקיאנוס של אנקלדוס, וחזו כי מינראלים של זרחן אמורים להיות מסיסים ביותר שם. “הגיאוכימיה שחקרנו היא בעלת פשטות אלגנטית המאפשרת נוכחות של זרחן מומס זמין, בריכוזים קרובים ואף גבוהים מאלו הנמצאים במי הים של האוקיאנוסים הקיימים כיום בכדור הארץ,” אמר החוקר הראשי. “משמעות ממצא זה עבור אסטרוביולוגים היא שאנו יכולים להיות בטוחים יותר כיום מאשר בעבר שהאוקיאנוס של אנקלדוס יכול לאפשר קיום חיים”.}

^{לפי דבריו של החוקר הראשי, השלב הבא די ברור: “אנו צריכים לחזור לירח אנקלדוס ולבדוק אם האוקיאנוס שם אכן מאפשר חיים”.}

^{הידיעה על ממצאי המחקר}

^{המאמר המלא}