לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר זה עשוי להיות משולב עם מחקרי התנהגות על מנת לראות את העולם דרך עיניהם של חרקים
[תרגום מאת ד”ר משה נחמני]
הזמינות של פרחים עבור חרקים משתנה מיום ליום ומאתר לאתר, ופעילות אנושית משנה את הנוף בדרכים שמשפיעות על כלל היצורים המאביקים (pollinators). צוות מחקר מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה ושותפיהם מקווים כי הגישה שלהם תוכל לסייע בהבנת שינויים אלו, מה שיוביל לשימור טוב יותר של יצורים חשובים אלו. “התקדמויות אחרונות בטכנולוגיות רחפנים ולוויינים מספקות הזדמנויות חדשות”, אמר החוקר הראשי.
“כיום, רחפנים יכולים לספק לנו פרטי פרטים של הנוף – בקנה מידה של פרח בודד – ובעזרת שילוב פרטים אלו יחד עם דימות לוויינים, אנו יכולים ללמוד על זמינות המזון הקיים עבור יצורים מאביקים בשטח גדול. במקביל למחקרי התנהגות של חרקים, המידע המתקבל משיטה זו יסייע לנו להבין מהם האיומים הזמינים לחרקים וכיצד נוכל לפתח תוכניות שימור עבורם”.
“לאור המצב כיום, שבו זנים מסוימים של יצורים מאביקים הולכים ונכחדים, לרבות זני דבורים רבים, אנו נדרשים בדחיפות להבנה הזו על מנת להגן לא רק על היצורים המאביקים באופן כללי, אלא גם על המגוון של כלל הזנים הנוטלים כולם חלק חיוני באקו-מערכות המורכבות”.
יצורים מאביקים מספקים מגוון של תועלות (הקרויות בשם ‘שירותי אקו-מערכת’), במיוחד לבני אדם דרך האבקה של יבולים וצמחים. יחד עם זאת, מידע רב באשר להתנהגות שלהם ואזורי המחייה שלהם – וכן ההשפעה של האקלים המשתנה על ידי בני האדם – נותרו בלתי ידועים עדיין.
“עד היום, רוב המחקר אשר עשה שימוש בלוויינים התמקד בשטחים חקלאיים נרחבים כגוון חוות חקלאיות לגידול תירס, אגוזים וזרעים לשמן,” מסביר החוקר הראשי”. “אנו מדגישים את הצורך לבחון שטחים נרחבים הכוללים בתוכם מגוון נישות מורכבות של צמחים ומאביקים”.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
חשוב כי כל מי שמתרגם מאמרים שעוסקים בחיות או צמחים
ילמד ויפנים כי : התרגום הנכון ל Species הוא מין ,
״זן״ הוא מושג בחקלאות שמחליף תת-מין,
לכן בכל מקום בתרגום שלמעלה בו כתוב ״זן״
צריך להיות מין …