מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
רבים מאמינים שלכלבים יש "חוש שישי" שמאפשר להם לזהות אנשים טובים או רעים. אך מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו ביפן מצביע על כך שייתכן ואנחנו מעניקים לכלבים יותר מדי קרדיט בתחום הזה.
במסגרת המחקר נבחן כיצד מגיבים כלבים להתנהגות אנושית כלפי כלבים אחרים. החוקרים הציגו לכלבים סיטואציה שבה אדם אחד האכיל כלב, בעוד אחר סירב לעשות זאת. בהמשך ניתנה לכלב שצפה באירוע האפשרות לבחור עם מי מהאנשים לתקשר.
התוצאה הפתיעה את החוקרים: הכלבים לא הראו העדפה ברורה כלפי האדם הנדיב, גם לאחר צפייה בהתנהגותו וגם לאחר אינטראקציה ישירה איתו. "ייתכן שהיכולת של כלבים לבנות מוניטין לבני אדם מורכבת מכפי שחשבנו", אומרת ד"ר הוי-לאם ג'ים, שהובילה את המחקר.
אמונות מול מציאות
בעוד שקופים הוכחו בעבר כמי שמסוגלים להעריך התנהגות אנושית, תוצאות המחקרים לגבי כלבים היו עד כה מעורבות. מחקרים קודמים אף הראו שכלבים וזאבים שגדלו עם בני אדם אינם מפתחים שיפוט מובהק כלפי התנהגותם.
במחקר הנוכחי, שנערך עם 40 כלבים מבויתים בגילאים שונים, נבדקה גם השפעת הגיל וההתפתחות על יכולת השיפוט. הכלבים התבוננו בהתנהלות בין שני אנשים לכלב שלישי, אך גם לאחר מכן – התנהגותם כלפי שני בני האדם הייתה אקראית.
מגבלות המחקר
לדברי החוקרים, ייתכן שהשיטה עצמה לא אפשרה לגלות את מלוא היכולת של הכלבים. "שימוש במבחן של בחירה בין שני אנשים אולי לא משקף את הדרך שבה כלבים באמת שופטים בני אדם", מסבירה ג'ים.
החוקרים ממליצים להרחיב את המחקר לכלבים בעלי רקעים שונים – כמו כלבי רחוב, כלבי שירות ומשטרה – ולבחון את השפעת ניסיון החיים על שיפוט חברתי.
המסקנה בינתיים
למרות התחושות שלנו, עדיין לא ברור אם כלבים באמת יודעים מי "אדם טוב" ומי לא. ייתכן שהם מבינים התנהגות אנושית אחרת מכפי שאנו חושבים – או שאולי הם פשוט פחות שיפוטיים ממה שדמיינו.
עוד בנושא באתר הידען:
7 תגובות
כלבים וחתולים קוראים את מבע העיניים ומתח השרירים (שעין אנושית פחות מבחינה בהם) ומסיקים מכך על איום / קבלה שמוקרנת כלפיהם מאדם שפגשו / וגם מבן מינם .
יחסו לכלב אחר לא מעיד מבחינתם על יחסו הצפוי כלפם, וחשיבותו משנית במפגש ראשון.
כלבים וחתולים קוראים את מבע העיניים ומתח השרירים (שעין אנושית פחות מבחינה בהם) ומסיקים מכך על איום / קבלה שמוקרנת כלפיהם מאדם שפגשו / וגם מבן מינם .
יחסו לכלב אחר לא מעיד מבחינתם על יחסו הצפוי כלפם, וחשיבותו משנית במפגש ראשון.
נשמע לי שהניסוי לא יכול לעבוד – הכלבים יודעים שהנסיין הוא אדם טוב באמת וזה שהוא לא האכיל כלב לא הופך אותו לרע. זה רק אולי מוכיח שיש להם את אותה אינטואיציה אפילו כשניסו לעבוד עליהם
כמה בורות.. טוב ורע זה רק בעיניכם בני אדם נחותים אתם אפילו לא נקראים אדם! אתם רק בני אדם.. ועוד אדם גורש מגן העדן אז מאיפה יגרשו אתכם?
חיה גבוה מאדם נפש חיה יחידה
בני אדם זה נפש כמו הנפשה של תמונה..
אין לכם לא חיה ובטח שלא יחידה
כלב מעל נפש הוא חיה
גידלתי לאחרונה שנ י פקינז קוקר מלטז ולשכני שיצו קינג צרלס תחשים. ציווה כלב נשכן יורקסיר עצבני תחש יְ בעלי אופי שונה זה מזה בכל מקרה לא נועצים מבט בכלב לא מלטפים ונותנים לכלב להריח את הנעלים והסנדלים ורצוי לא להשתמש בבושם ולא להכנס לטרי5⅘טוריה שלו.
כל מה שהאדם עשה זה לא לתת אוכל?
אני לא בטוחה שזה מספיק מעליב עבור כלב אם הוא מונע מרצון לקבל ליטופים.
יהיה מעניין לתת לכלב לראות אדם "מרביץ" לכלב (או בובה) ואז לראות אם מתחשק לו להתקרב אליו. הקטע שכל מה שהופך אדם ל"רע" – לא מוסרי לעשות את זה על כלב חי.
שיפוט? בטבע אין שיפוט של טוב ורע זו המצאה אנושית. יש כדאי ולא כדאי. יתכן שהכלב מעדיף מי שלא מאכיל כלב אחר, כמו עוד סיבות. גם לבנ'א אין תפיסה זו מועילה. רוב הרעים משוכנעים שבחרו בטוב