שאלת המחקר היא: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
האם אי-פעם הבטתם בשני עיגולים שווים בגודלם והייתם משוכנעים שאחד גדול מהשני? אם כן, עיניכם הוליכו אתכם שולל בידי אשליית אבינגהאוס – דוגמה קלאסית לאופן שבו ההקשר (קונטקסט) מעצב את מה שאנחנו רואים. הציבו עיגול בין עיגולים קטנים ממנו – והוא ייראה גדול יותר; הציבו אותו בין עיגולים גדולים – והוא ייראה קטן. האשליה מסקרנת פסיכולוגים משום שהיא חושפת שתפיסה איננה מראה של העולם החיצון, אלא בנייה מושכלת של המוח.
מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
אשליות אינן שעשוע בלבד. הן כלים רבי-עוצמה להבנת האופן שבו המוח מרכיב מידע חושי. כאשר התפיסה “טועה”, נחשפים קיצורי הדרך והאסטרטגיות שהמוח מפעיל כדי לעשות סדר בסביבות מורכבות.
בבני-אדם, אשליית אבינגהאוס נקשרת לעיבוד גלובלי: הנטייה לפרש סצנה כשלמה ללא התמקדות בפרטים. אך לא כל בעלי-החיים חיים בעולם חושי זהה לעולמנו. בבדיקת אשליות בין מינים שונים נוכל לשאול אם דפוסים משותפים מצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים, או שמא הבדלים מעידים על התאמות לנישות אקולוגיות מסוימות. למשל, ייתכן שעיבוד גלובלי התפתח במינים הנדרשים לשלב במהירות סצנות מורכבות – כמו זיהוי טורפים או הערכת גודל קבוצה – בעוד שעיבוד מקומי מועדף במינים הנשענים על זיהוי מדויק של פריטים, כמו ליקוט זרעים או טרף על רקע עמוס.
דגים מול עופות: שני עולמות של ראייה
כדי לבחון זאת פנינו לשני מינים שונים מאוד: הגופי (Poecilia reticulata) ויונת-הטבעת (Streptopelia risoria).
גופיים חיים בנחלים טרופיים רדודים, מוצפים באור מרצד, צמחייה צפופה וטורפים בלתי-צפויים. הישרדותם תלויה בהחלטות מהירות: בחירת בני-זוג, הצטרפות ללהקות ובריחה מסכנה. בעולם עמוס כזה, שיפוט יחסי של גודל במבט חטוף עשוי להיות קריטי.
לעומתם, יוני-הטבעת הן אוכלות זרעים יבשתיות. הן מבלות זמן רב בניקור זרעים קטנים הפזורים על הקרקע. דיוק ותשומת-לב לפרטים עדינים עשויים להיות חשובים יותר מאשר ניתוח התמונה כולה. נוסף על כך, הראייה הבינוקולרית שלהן מאפשרת שיפוט מרחקים וגדלים בהקשר שונה מאוד.
בהעמדת המינים זה לצד זה שאלנו: האם אותה אשליה תטעה גם דג השועט במים וגם עוף המחפש על הקרקע?
עיגולים של הטעיה
בניסויים השתמשנו במזון כ“עיגול” המרכזי. לגופיים הונחו פתיתי מזון בתוך מערכים של עיגולים קטנים או גדולים מסביב. ליונים הוצגו זרעי דוחן בסידורים דומים.
התוצאות היו חדות: גופיים “נפלו” בעקביות לאשליה. כאשר המזון הוקף בעיגולים קטנים, הם העדיפו אותו בתדירות גבוהה יותר – כאילו אכן היה גדול יותר. תפיסתם שיקפה מקרוב את זו של בני-אדם. יוני-הטבעת, לעומת זאת, סיפקו תמונה אחרת. ברמת הקבוצה לא נצפתה אצלן רגישות עקבית לאשליה. חלק מהפרטים התנהגו כמו בני-אדם, אחרים להפך, ורבים כמעט לא הושפעו. שונות זו מרמזת כי היונים נשענות על אסטרטגיות תפיסה אחרות; מקומיות יותר, ממוקדות פרטים, ופחות תלויות בהקשר הסביבתי.
למה זה חשוב?
לכאורה זו רק תחבולת ראייה משעשעת. אך הממצאים נוגעים בשאלות עמוקות בביולוגיה אבולוציונית ובקוגניציה השוואתית: תפיסה איננה דיוק לשמו, אלא מה שמועיל בהקשר הסביבתי. עבור גופיים, שילוב מהיר של המכלול עשוי לסייע בניווט בזרמים חזותיים מורכבים, בזיהוי בני-זוג גדולים או בהערכת גדלים יחסית בתוך להקה. עבור יונים, המכוונות לליקוט זרעים על רקע “מבולגן”, מיקוד בגודל מוחלט ובפרטים מקומיים עשוי להיות מועיל יותר.
המחקר מציין גם כי שונות תוך-מינית יכולה להיות חשובה לא פחות מהבדלים בין מינים. התגובות המגוונות של היונים מציעות כי ניסיון חיים או הטיות מולדות מעצבים בעוצמה את פירוש האשליות. כמו בבני-אדם – יש המושפעים בקלות בידי אשליות ויש שכמעט ואינם מושפעים – כך גם בבעלי-חיים התפיסה איננה אחידה.
חלון למוחות אחרים
בהשוואת מינים רחוקים כמו דגים ועופות נגלית לעינינו שונות מרתקת של עולמות תפיסתיים. אשליית אבינגהאוס היא רק אחד הכלים שבאמצעותם חוקרים משרטטים את העולמות הללו, אך היא מדגישה נקודה עקרונית: מה שאנחנו רואים אינו תמיד מה שבאמת שם.
לבני-אדם זוהי תזכורת לקיצורי הדרך היצירתיים של המוח. לבעלי-חיים – עדות לכך שלחצים אקולוגיים מעצבים תפיסה בהתאם לאורחות החיים של כל מין. ולמדע – פתיחת חלון אל מקורותיה האבולוציוניים של הקוגניציה עצמה. בחינת אשליות בין מינים מסייעת להבין לא רק איך בעלי-חיים רואים, אלא גם כיצד התפיסה מתפתחת כדי לענות על אתגרי החיים על פני כדור הארץ.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
בול הסגנון של ביבי נתניהו….
להכיף את עצמו בגמדים כדי שהוא יראה ענק לבייס שלו.
התרופה, להקיף אותו בענקים הנשיא טרמפ כאלה שלו סופרים אותו,
ואז הוא יעלם….