דגים וסביבה ימית

תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה משמעותית מעיניים של יונקים ובדיקתם היא הליך פרוצדורלי לא פשוט".

ד"ר דורית אבני במכון המחקר מיגל. צילום: תקשורותד"ר דורית אבני במכון המחקר מיגל. צילום: תקשורות

מענק אירופי בסך 7.5 מ' אירו הוענק למיגל לפרויקט מחקרי לפתרונות פרמצבטיים ומזונות מבוססי אצות

את הפרויקט מובילה בהובלת ד"ר דורית אבני ממכון המחקר מיגל * מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "קבלת המענק מהוריזון 2020, הוא ללא ספק הישג מרשים והכרה בינלאומית שלא רבים מגיעים אליהם. ההישג מוכיח את חשיבות המחקר והיותו פורץ דרך"

קונכיות. צילום: depositphotos.com

הקונכיות שיגלו לנו את מצב זיהום האוויר באוקיינוס

חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק

ספוגים בחופי בליז שבמרכז אמריקה. a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com

בעקבות היעלמותם של ספוגי הים מחופי ישראל

החוקרים מעריכים כי הגורם העיקרי להיעלמותם של ספוגי הים קשור ככל הנראה בעליית טמפרטורת מי הים בחודשי הקיץ שב-60 השנים האחרונות עלתה בכ-3 מעלות

כריש שהותקף על ידי דולפין. באדיבות אוניברסיטת חיפה

תיעוד ראשון של דולפין עם צלקות מתקיפת כריש בישראל

בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו ואף התייעצו עם מומחים מהעולם, קבעו כולם כי מדובר בצלקות שמגיעות מתקיפת כריש

פרופ' נועה שנקר (צילום: תום שלזינגר)

כל התרופות זורמות אל הים

שיירי תרופות שנשפכים לים גורמים לנזק סביבתי ולפגיעה קשה ביצורים הימיים

המבנה הנקבובי והסלילי של האצה כפי שפוענח בסינכרוטרון. צילום: דוברות הטכניון

פוענח מבנה האצה האדומה

חוקרים בטכניון פענחו את המבנה הייחודי שמעניק לאצה האדומה את עמידותה בזרמים חזקים בים. האנליזה של המבנה נערכה במאיץ החלקיקים הגדול בגרנובל

תצלום: mathijs vos – unsplash

הפולש שמשתלט על הים התיכון

הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים

כחליל הפלרגון. תושב חדש בירושלים. תצלום: M.violante CC BY-SA 3.0

הגירת הדגים והפרפרים הגדולה

בעלי חיים וצמחים המושפעים משינוי האקלים העולמי נודדים לאזורים חדשים שבהם יוכלו לשגשג. כיצד המהלך הזה משפיע עליהם ועל הסביבה? מאת רחלי ווקס, זווית –

שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

מדוע הביומסה הימית קטנה בהרבה מזו היבשתית, וכיצד מצליחים היצורים הימיים היצרנים "לשאת בנטל" לא פחות מעמיתיהם על-פני היבשה אם היינו שוקלים את כל הדגים

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

אף על פי שהתקשורת עוזרת ליצירת המודעות ולשינוי הגישה לפלסטיק, ממשיכות כמויות הזיהום באוקיאנוסים לעלות וכתוצאה מכך גדל מספר המינים הימיים שנמצאים בסכנת הכחדה. הסכנה

חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו

דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת,

מדוזה בתוך המים. צילום: מתוך PIXABAY,COM

הצד החיובי של המדוזות

כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה

פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור

כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס

אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון

עם הפנים לים

ראיון מיוחד עם קלייר נוביאן, כלת פרס גולדמן לסביבה לשנת 2018, שהצליחה לשנות את חוקי הדיג באירופה ושממשיכה לנסות ולהציל את החיים בים

פול התמנון. מתוך ויקיפדיה

האם תמנונים חולמים על כרישים חשמליים?

פיתוח ישראלי חדש מאפשר להקרין לבעלי חיים ימיים מציאות מדומה במעבדה, וכך לחקור את התנהגותם כאילו שהם נמצאים בסביבה הטבעית. האם הטכנולוגיה החדשה תפתור את

דילוג לתוכן