לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים בטרף שעובר מעליהם, הם מרימים את הראש במהירות אדירה ותופסים אותו
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה שסחפה אדמה ופסולת לתוך מפרץ אילת
פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?
מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל
"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה משמעותית מעיניים של יונקים ובדיקתם היא הליך פרוצדורלי לא פשוט".
את הפרויקט מובילה בהובלת ד"ר דורית אבני ממכון המחקר מיגל * מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "קבלת המענק מהוריזון 2020, הוא ללא ספק הישג מרשים והכרה בינלאומית שלא רבים מגיעים אליהם. ההישג מוכיח את חשיבות המחקר והיותו פורץ דרך"
חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק
החוקרים מעריכים כי הגורם העיקרי להיעלמותם של ספוגי הים קשור ככל הנראה בעליית טמפרטורת מי הים בחודשי הקיץ שב-60 השנים האחרונות עלתה בכ-3 מעלות
בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו ואף התייעצו עם מומחים מהעולם, קבעו כולם כי מדובר בצלקות שמגיעות מתקיפת כריש
שיירי תרופות שנשפכים לים גורמים לנזק סביבתי ולפגיעה קשה ביצורים הימיים
חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב גילו את דפוס-התזמון המפתיע של תנועת זרועות האלמוגים, המעניק להם יתרונות משמעותיים באספקת חמצן ומזון
חוקרים בטכניון פענחו את המבנה הייחודי שמעניק לאצה האדומה את עמידותה בזרמים חזקים בים. האנליזה של המבנה נערכה במאיץ החלקיקים הגדול בגרנובל
הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים
מדענים מאוניברסיטת בר-אילן ומאוניברסיטאות שונות בעולם, ביניהן ממצרים, ירדן וערב הסעודית, משתפים פעולה במטרה להציל את שוניות האלמוגים בים סוף.
בעלי חיים וצמחים המושפעים משינוי האקלים העולמי נודדים לאזורים חדשים שבהם יוכלו לשגשג. כיצד המהלך הזה משפיע עליהם ועל הסביבה? מאת רחלי ווקס, זווית –
מדוע הביומסה הימית קטנה בהרבה מזו היבשתית, וכיצד מצליחים היצורים הימיים היצרנים "לשאת בנטל" לא פחות מעמיתיהם על-פני היבשה אם היינו שוקלים את כל הדגים
אף על פי שהתקשורת עוזרת ליצירת המודעות ולשינוי הגישה לפלסטיק, ממשיכות כמויות הזיהום באוקיאנוסים לעלות וכתוצאה מכך גדל מספר המינים הימיים שנמצאים בסכנת הכחדה. הסכנה
כך חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במחקר שיפורסם בשער המגזין סיינס. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים – כמו שינויי
בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו
חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת,
שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור
חזרו אחרי כשנתיים לאזור הסמוך לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. לראשונה מאז החל מחקר ארוך הטווח על טורפי העל בים התיכון ותיוג הכרישים בשנת 2016
"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס
