חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת, חוקרים הצליחו לזהות את התרכובות העיקריות האחראיות לטעם של דג הנפוחית [תרגום מאת ד"ר נחמני משה] חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם
שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Scientific Reports. "השיטה החדשה שפיתחנו תאפשר לחוקרים להבין טוב יותר את החיים באזור הארקטי הקדום ואת אורח החיים בתפר שבין חברת הציידים לקטים
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור של פלסטיק הידועים כמזיקים ליצורים חיים (כולל האדם)
חזרו אחרי כשנתיים לאזור הסמוך לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. לראשונה מאז החל מחקר ארוך הטווח על טורפי העל בים התיכון ותיוג הכרישים בשנת 2016
"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה
הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון
במחקר חדש של אוניברסיטת חיפה התברר כי תחילת החקלאות הימית מתרחשת עם התייצבות גובה פני הים, לפני כ-3,500 שנים. הדגים המיובאים: דגי דניס מימת ברדוויל שבצפון סיני. וגם: מה הקשר ל"קרנבל בנח"ל" המיתולוגי?
ראיון מיוחד עם קלייר נוביאן, כלת פרס גולדמן לסביבה לשנת 2018, שהצליחה לשנות את חוקי הדיג באירופה ושממשיכה לנסות ולהציל את החיים בים
פיתוח ישראלי חדש מאפשר להקרין לבעלי חיים ימיים מציאות מדומה במעבדה, וכך לחקור את התנהגותם כאילו שהם נמצאים בסביבה הטבעית. האם הטכנולוגיה החדשה תפתור את חידת ההסוואה של התמנונים?
חוקרים מ-MIT יצרו דג רובוטי רך, שמשתלב בסביבת שוניות אלמוגים בצורה טבעית ומאפשר מחקר אקולוגי ללא הפרעה לסביבה
שיטה חדשה לזיהוי דגיגים באמצעות קידוד גנטי, תאפשר מעקב אחר בריאות המערכת האקולוגית של השונית במפרץ אילת
חוקרים ממכון ויצמן פיענחו כיצד צדפות סקאלופ רואות במים באמצעות 200 עיניים כחולות זעירות
חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים. התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום
מחקר חדש מזהיר שבגלל שינוי האקלים העולמי צפויה ירידה של כשליש בגודלם של דגים רבים ברחבי העולם – גם בים התיכון
גני ספוגים משגשגים התגלו במעמקי הים התיכון מול חופי ישראל. איך הם קשורים לפיתוח תרופה לסרטן, ומה עושים כדי שלא ייפגעו מקידוחי הגז והנפט?
מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת אורגון מסביר לראשונה את ההיגיון האבולוציוני שבתנועת מושבות של סלפה – יצור ימי קטן הצולח מרחקים עצומים מדי לילה
במעמקי מפרץ מקסיקו שוכנות צדפות שמקיימות סימביוזה ייחודית עם חיידקים שחיים בתוכם. הבנת שיתוף הפעולה הזה בין חיידק לצדפה יוכל בעתיד לסייע בניקוי דליפות נפט.
מסתבר שתמנונים ודיונונים יודעים לשנות את ההוראות לייצור חלבונים ולערוך את עצמם גנטית. התגלית עשויה לספק תובנות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית
בעלי חיים יכולים להתאים את אישיותם לדינמיקה השוררת בקבוצה, אבל בסופו של דבר היא נשארת יציבה
מחקר שנערך על ידי מדענים מהטכניון ואוניברסיטת חיפה מסביר לראשונה את מנגנון הצריבה הייחודי של החוטית הנודדת.
פרופ' ברטה לבבי-סיון גילתה דרך לגדל דגים גדולים יותר, צעד חיוני לקראת הזנת אוכלוסיית העולם המתרחבת וזכתה על כך השבוע בפרס "קיי" לחדשנות מדעית.
מדוע דג קטן החי סמוך לחופי יפן יוצר מבנים עגולים בחול הים?
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו שלוש קבוצות חדשות של וירוסים התוקפים מיקרואורגניזמים מקבוצת הארכאות הימיות.
כיצד מתאפשרת פריחת פיטופלנקטון לאורך אלפי קילומטרים באזורים הנחשבים למדבריות אוקיאניים?
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו