דגים וסביבה ימית

אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

מתנות מן הים: מולקולות מאזור האלמוגים עשויות לשנות את הדרך בה נלחמים בחיידקים עמידים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו מולקולות טבעיות המופקות מחיידקים החיים על אלמוגים באילת, שמפחיתות את האלימות של חיידקים פתוגניים ומגבירות את יעילות האנטיביוטיקה – ללא צורך להרוג את החיידק
"המטריקס של הדגים". Christian Ziegler, Mate Nagy, and Liang Li

בבית הספר למציאות מדומה, דגים מלמדים רובוטים

מדענים משתמשים ב-VR על דגי זברה כדי ללמד רובוטים כיצד להתקבץ
הלגינון המוארך (אבו נפחא) הינו המין הרעיל והמסוכן ביותר בים התיכון. צילום: אורן קליין

סחרחורת, שיתוק וסכנת מוות: הסכנות הבריאותיות מדגי האבו-נפחא

עשרות מקרים של הרעלות תועדו במדינות הים התיכון, כולל בישראל. מחקר בין-לאומי חדש חושף את היקף הסכנה וכיצד ניתן להישמר מהמין הפולש
צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.
ה'גננים' של השונית. ארבעה מיני קיפודי ים בריאים באי ראוניון (צילום: Jean-Pascal Quod)

הגננים של הים נעלמים: האם שוניות האלמוגים עומדות בפני קריסה?

הטפיל הקטלני שהשמיד את קיפודי הים באילת התפשט גם לאוקיינוס ההודי
צילום: Naja Bertolt Jensen ,Unsplash

כשבעלי החיים הימיים הופכים למפיצי פלסטיק

בעלי חיים ימיים אוכלים חלקיקי מיקרו-פלסטיק ומפרישים אותם בצואה באופן שמסכן את הסביבה הימית
בתוך החופה שיוצרות האצות, מינים רבים מוצאים מזון ומחסה. דגיגים מהמין סרגוס משורטט מעל יער סרגסום בבת גלים. צילום: שרה אוחיון

היער התת ימי של חיפה

רוֹבִין יָם (Prionotus carolinus). קרדיט: אניק גרירסון, אוניברסיטת הרווארד

דג עם רגליים

רוֹבִין יָם כמודל אבולוציוני לפיתוח תכונות
בגודל של אוטובוס, כריש לווייתני.  צילום: מירון שגב, כרישים בישראל

ענק הים בסכנה: מה מאיים על הכריש הלווייתני?

תמונה 4: מחזור החיים של שושנת הים הנוברת Edwardsiella carnea. a. פוליפים בוגרים זכריים ונקביים משחררים גמטות לעמודת המים. b. פלנולה חופשית שוחה נוצרה לאחר ההפריה. c. הפלנולה מדביקה את פונדקאי המסרקנית Mnemiopsis leidyi ומתפתחת לשלב טפילי דמוי תולעת. d. פלנולה לאחר שלב הטפיל יוצאת מהפונדקאי המסרקנית לעמודת המים (e), שם היא יכולה או להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ (a) או להדביק מסרקנית נוספת או פונדקאי סקיפוזואי כמו Rhopilema nomadica או Rhizostoma pulmo (זליגת טפילים היפותטית) (g-h). פלנולה לאחר שלב הטפיל עשויה לצאת מהפונדקאי הסקיפוזואי ולנוע בעמודת המים (i), שם היא יכולה להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ. הקו המקווקו מייצג מסלול חלופי.

מדוזות תחת מתקפה: חוקרים מצאו לראשונה שושנות ים טפיליות במדוזות

חוקרים גילו לראשונה את קיומן של פלנולות (מעין זחלים) טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות בים התיכון שמאפשרים לשושנת הים להתפשט מעבר לסביבה הקרובה, ממצא שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות
שונית האלמוגים באילת, תחת תאורה מלאכותית לילית. צילום: שחף בן עזרא

לזהם את הדנ״א – איך תאורה מלאכותית פוגעת בדגים?

חוקרים ישראלים בדקו את ההשפעות שיש לזיהום אור על דגי שונית ומצאו שהפרעות בשינה הן לא בעיה ששמורה רק לבני אדם
אקוופוניקה, גידול דגים וירקות בכלכלה מעגלית. המחשה: depositphotos.com

שילוב דגים וירקות- לא רק בצלחת

כלכלה מעגלית הופכת להיות נכס אסטרטגי בכל הקשור לביטחון מזון. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציעים שיטה מעגלית למחזור מים, מזון ואנרגיה המאפשרת לגדל יחד דגים וירקות בצורה יעילה
תמונות סקר ניטור לאומי אילת - קדריט - המכון הבינאוניברסיטאי

שונית האלמוגים באילת במצב עגום ביותר

נתון זה מופיע בדוח השנתי של תוכנית הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2023 של המשרד להגנת הסביבה; הדוח מצביע על המשך התחממות פני הים בקצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
קיפוד הים Diadema setosum לפני (שמאל) ואחרי (ימין) התמותה. השלד הלבן נחשף לאחר פרוק הרקמה ונשירת הקוצים

אוכלוסיית קיפודי הים העולמית נמצאת בסכנה ממשית להמשך קיומה

המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם
חקר תזמון הרבייה של אלמוגים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית

אלמוג העיר ואלמוג הכפר

פרופ' אורן לוי חוקר את תזמון הרבייה של אלמוגים ברחבי העולם ומופתע מדיוקו. עם זאת השעון הביולוגי של האלמוגים אינו מותאם לאורות הכרך
גל ורד מחזיקה חבל עליו גדל אלמוג רך בשונית האלמוגים בעומק 15 מטרים מול חוף קצא"א (צילם: ד"ר רונן ליברמן)

בשורות מעודדות: זיהום הפלסטיק במפרץ אילת נמוך בהשוואה לשוניות אלמוגים אחרות בעולם

צוות המחקר: "יש לפעול במהירות כדי להמשיך להגן על שוניות האלמוגים שלנו" * המאמר מוקדש לזכרו של טל אילון, איש של ים, מפקד כיתת הכוננות של כפר עזה שנרצח ב-7
תריסנית מהמין Leucoraja ocellata שצולמה בקצה התפוצה הקר שלה, ים לברדור, ניופאונדלנד, קנדה. (צילום: שחר חייקין)

חיים על הקצה

דגים שמשנים את תפוצתם לכיוון הקטבים בשל שינויי האקלים דועכים בשכיחותם
שני זוגות צוללי היכרות והמדריך שלהם מקיפים את השונית המלאכותית | צילום: ד"ר ג'ני טיניאקוב

שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עקבו אחר צוללים באילת במשך 15 שנים ומצאו שהצבת השונית המלאכותית הביאה לצמצום לחץ הצלילה בשונית הטבעית
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
ביצי כרישים בין תולעים מהסוג Lamellibrachia, סמוך לבריכות התמלחת. צילום: פרופ' מקסים רובין בלום, אוניברסיטת חיפה

צלילה עם כרישים

רובוט מחקר גילה שפע ססגוני של חיים בעומק קילומטר בים * חוקרים בחנו כיצד נוצרה סביבה ייחודית ושופעת חיים, בעומק הים, מול חופי ישראל
אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת וים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון. צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים

אלמוגים מים סוף פלשו לחופי הים התיכון של ישראל

עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר
המחקר של נרי התמקד במינים של כרישים ובטאים – טורפים חשובים שאוכלוסייתם נפגעה משמעותית בשנים האחרונות. מחבטן אפור. צילום: אילן בורנקש

נתפסו ברשת: מה דגים בעזה?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
מושבותיו של יצור ימי ייחודי מזדקנות בשלמותן, מצעירות שוב – וחוזר חלילה. בוטריל פרחוני, צילום: ד"ר אושרת בן-חמו

עוף החול של הים

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה"
דג חדקן עתיק. המחשה: depositphotos.com

מדוע מינים מסוימים שורדים הכחדות המוניות? הסוד הוא אולי "שכפול גנום שלם" חבוי

גנטיקאים גילו אירוע שכפול גנום שלם שהתרחש בעבר באב הקדמון המשותף של חידקנים ודגי משוט שיתכן ועזר להם בעת ההכחדה ההמונית של לפני 200 מיליון שנה
"בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה". קיפוד ים שחור גוסס

שונית האלמוגים באילת נמצאת בסכנה ממשית

מגפה קטלנית חיסלה תוך חודשים ספורים את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת ומאיימת למוטט את שונית האלמוגים
אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

פטריות ואלמוגים – אוהבים או אויבים?

על מערכות יחסים במעמקי הים, והשפעתן על שינויי אקלים
דגי אמנון שנפגעו מהנגיף ומתו. באדיבות החוקרים

בין נגיפים לדגים

הרצף הגנטי של נגיף שגרם לתחלואה ותמותה של דגי אמנון, אינו דומה לשום רצף גנטי מוכר
דג קיליפיש אפריקני. המחשה: depositphotos.com

לעכב את מחלות הזיקנה

על דגים מזדקנים, חלבונים מתקפלים ומסלול חדש לפיתוח חומרים תרופתיים
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

המחיר הכבד שהאלמוגים עלולים לשלם בגלל שינויי האקלים

ההתחממות הגלובלית משפיעה בצורות רבות על החיים בים כאשר היא גורמת לירידה בחמצן המומס במי האוקיינוס מצד אחד, ומצד שני, לעליה בחילוף חומרים אצל בעלי החיים הימיים, מה שמגדיל עוד
סרטנים צעירים מהמעבדה של פרופ' אמיר שגיא באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברק העיניים הצהוב-ירוק האופייני לסרטנים צעירים שסביבתם הטבעית היא מי נהרות שצבעם צהוב-ירוק. קרדיט- קשת שביט באמצעות סטריומיקרוסקופ:

התגלה מנגנון החזר האור בעיניי סרטנים צעירים

קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי
גביש ארגונייט. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה קורה כשלים יש חום?

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו
האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
אלמוגים זוהרים בעומק הים.

השיטות המתוחכמות של האלמוגים לארגן לעצמם ארוחה גם בעומק הים

חוקרים גילו כי אלמוגים זוהרים גם בעומק כדי לפתות את טרפם
אצות מועשרות. צילום: המכון לחקר ימים ואגמים ואוניברסיטת תל אביב

האצות המועשרות שיסייעו באבטחת מזון למען עתיד האנושות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, פיתחו טכנולוגיה חדישה המאפשרת גידול של "אצות מועשרות" באבות המזון, חלבונים, סיבים תזונתיים, ומינרלים לצרכי האדם והחי.
"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז
הקרפיון הפרוסי. רביית בתולין עם טוויסט. באדיבות החוקרים מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה

נקבות הקרפיון הפרוסי חוטפות זרע ממינים קרובים

דוכן למכירת דגי נסיכת הנילוס בקמפלה בירת אוגנדה. איור: depositphotos.com

עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס

בעשורים האחרונים - אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים.
דגי זברה. איור: depositphotos.com

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מה יהיה גלגל ההצלה של שוניות האלמוגים במים העמוקים והרדודים?

מחקר חדש מעריך כי קטן הבסיס לתקווה ששוניות אלמוגים בעומק רב יסייעו לשרידותן של האלמוגים במים רדודים
חוטית נודדת שנסחפה לחופי הים התיכון. צילום: depositphotos.com

מקור נחילי הקיץ של החוטיות הנודדות בישראל: החופים שמול הדלתא של הנילוס

למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ- 500 מיליון שנים, החוקרים והחוקרות עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד, ונדרשו אמצעים מתחומים מדעיים שונים
4.      השיקוע של חלקיקי קלציט ננומטריים עתירי מגנזיום באורגזימים שונים תלוי בתכולת המגנזיום בשלד שלהם

ללמוד מהיצורים הימיים כיצד ליצור חומרים קשיחים

קבוצת מחקר בין-לאומית בהובלת פרופ' בעז פוקרוי מהטכניון פענחה את תהליך היווצרותם של חומרים קשיחים ועמידים בגופם של אורגניזמים ימיים