דגים וסביבה ימית

חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו

דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת,

מדוזה בתוך המים. צילום: מתוך PIXABAY,COM

הצד החיובי של המדוזות

כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה

פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור

כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס

אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון

עם הפנים לים

ראיון מיוחד עם קלייר נוביאן, כלת פרס גולדמן לסביבה לשנת 2018, שהצליחה לשנות את חוקי הדיג באירופה ושממשיכה לנסות ולהציל את החיים בים

פול התמנון. מתוך ויקיפדיה

האם תמנונים חולמים על כרישים חשמליים?

פיתוח ישראלי חדש מאפשר להקרין לבעלי חיים ימיים מציאות מדומה במעבדה, וכך לחקור את התנהגותם כאילו שהם נמצאים בסביבה הטבעית. האם הטכנולוגיה החדשה תפתור את

רובוט דג. צילום: Robert Katzschmann et al. (Photo: Joseph DelPreto), MIT CSAIL

דג חוקר דג

חוקרים מ-MIT יצרו דג רובוטי רך, שמשתלב בסביבת שוניות אלמוגים בצורה טבעית ומאפשר מחקר אקולוגי ללא הפרעה לסביבה 

דג קיסר הדור. לא דומה כלל לדגיג הזעיר שהיה בתחילת הדרך. צילום: zsispeo.

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

שיטה חדשה לזיהוי דגיגים באמצעות קידוד גנטי, תאפשר מעקב אחר בריאות המערכת האקולוגית של השונית במפרץ אילת

העיניים הכחולות הזוהרות של הסקאלופ מציצות מבעד לצדפה. מקור: Ceri Jones, Haven Diving Services.

מה רואה הצדפה?

חוקרים ממכון ויצמן פיענחו כיצד צדפות סקאלופ רואות במים באמצעות 200 עיניים כחולות זעירות

המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים. התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום

דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

מחקר חדש מזהיר שבגלל שינוי האקלים העולמי צפויה ירידה של כשליש בגודלם של דגים רבים ברחבי העולם – גם בים התיכון

במחקר התגלו גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. צילום: חלק ממחקר במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב.

סוד גני הספוגים

גני ספוגים משגשגים התגלו במעמקי הים התיכון מול חופי ישראל. איך הם קשורים לפיתוח תרופה לסרטן, ומה עושים כדי שלא ייפגעו מקידוחי הגז והנפט?

הזרוע הרובוטית של הרכב התת-ימי שולה את הצדפות מקרקעית הים. צילום: MARUM – Center for Marine Environmental Sciences, University of Bremen.

הכירו את הצדפות שיסייעו בניקוי דליפות נפט

במעמקי מפרץ מקסיקו שוכנות צדפות שמקיימות סימביוזה ייחודית עם חיידקים שחיים בתוכם. הבנת שיתוף הפעולה הזה בין חיידק לצדפה יוכל בעתיד לסייע בניקוי דליפות נפט.

דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

מסתבר שתמנונים ודיונונים יודעים לשנות את ההוראות לייצור חלבונים ולערוך את עצמם גנטית. התגלית עשויה לספק תובנות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית

דילוג לתוכן