דגים וסביבה ימית

תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז
הקרפיון הפרוסי. רביית בתולין עם טוויסט. באדיבות החוקרים מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה

נקבות הקרפיון הפרוסי חוטפות זרע ממינים קרובים

דוכן למכירת דגי נסיכת הנילוס בקמפלה בירת אוגנדה. איור: depositphotos.com

עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס

בעשורים האחרונים - אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים.
דגי זברה. איור: depositphotos.com

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מה יהיה גלגל ההצלה של שוניות האלמוגים במים העמוקים והרדודים?

מחקר חדש מעריך כי קטן הבסיס לתקווה ששוניות אלמוגים בעומק רב יסייעו לשרידותן של האלמוגים במים רדודים
חוטית נודדת שנסחפה לחופי הים התיכון. צילום: depositphotos.com

מקור נחילי הקיץ של החוטיות הנודדות בישראל: החופים שמול הדלתא של הנילוס

למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ- 500 מיליון שנים, החוקרים והחוקרות עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד, ונדרשו אמצעים מתחומים מדעיים שונים
4.      השיקוע של חלקיקי קלציט ננומטריים עתירי מגנזיום באורגזימים שונים תלוי בתכולת המגנזיום בשלד שלהם

ללמוד מהיצורים הימיים כיצד ליצור חומרים קשיחים

קבוצת מחקר בין-לאומית בהובלת פרופ' בעז פוקרוי מהטכניון פענחה את תהליך היווצרותם של חומרים קשיחים ועמידים בגופם של אורגניזמים ימיים
המחשה: depositphotos.com

משחק התמנון

למידה וזיכרון, בין תמנונים לבני אדם וליונקים אחרים
החוקרים בנו רובוט בצורת דג בס גדול-לוע – טורף טבעי של הגמבוזיות. צילום מתוך המחקר: GIOVANNI POLVERINO

שליחות קטלנית באקווריום: הכירו את הדג הרובוטי שנלחם במינים הפולשים

האם רובוטים מעוררי אימה יצליחו לרסן את התפשטות דג הגמבוזיה, אחד המינים הפולשים הבעייתיים בעולם, ואת הנזקים הסביבתיים שהוא גורם להם?
דג נוהג מחוץ למים בשבילי אוניברסיטת בן גוריון. צילום: שחר גבעון ומתן סמינה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חוקרים הצליחו להוכיח: דג זהב יכול לנהוג ביבשה

קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
להקת דגי זברה באקווריום. המחשה: depositphotos.com

מישהו לשחות איתו

כיצד דגי זברה יודעים לשחות בקבוצות?
אצות מאכל. המחשה: depositphotos.com

מזון צמחי מן הים – גם סביבתי וגם בריא

חוקרות וחוקרים מכל העולם ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ממליצים פה אחד: לשלב מזונות מן המים במערכות המזון
סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים
ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה
שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול
שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים
תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה
ד"ר דורית אבני במכון המחקר מיגל. צילום: תקשורותד"ר דורית אבני במכון המחקר מיגל. צילום: תקשורות

מענק אירופי בסך 7.5 מ' אירו הוענק למיגל לפרויקט מחקרי לפתרונות פרמצבטיים ומזונות מבוססי אצות

את הפרויקט מובילה בהובלת ד"ר דורית אבני ממכון המחקר מיגל * מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "קבלת המענק מהוריזון 2020, הוא ללא ספק הישג מרשים והכרה בינלאומית שלא רבים מגיעים אליהם.
קונכיות. צילום: depositphotos.com

הקונכיות שיגלו לנו את מצב זיהום האוויר באוקיינוס

ספוגים בחופי בליז שבמרכז אמריקה. a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com

בעקבות היעלמותם של ספוגי הים מחופי ישראל

החוקרים מעריכים כי הגורם העיקרי להיעלמותם של ספוגי הים קשור ככל הנראה בעליית טמפרטורת מי הים בחודשי הקיץ שב-60 השנים האחרונות עלתה בכ-3 מעלות
כריש שהותקף על ידי דולפין. באדיבות אוניברסיטת חיפה

תיעוד ראשון של דולפין עם צלקות מתקיפת כריש בישראל

בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו
פרופ' נועה שנקר (צילום: תום שלזינגר)

כל התרופות זורמות אל הים

המבנה הנקבובי והסלילי של האצה כפי שפוענח בסינכרוטרון. צילום: דוברות הטכניון

פוענח מבנה האצה האדומה

תצלום: mathijs vos – unsplash

הפולש שמשתלט על הים התיכון

כחליל הפלרגון. תושב חדש בירושלים. תצלום: M.violante CC BY-SA 3.0

הגירת הדגים והפרפרים הגדולה

שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

מדוזה בתוך המים. צילום: מתוך PIXABAY,COM

הצד החיובי של המדוזות

כרישה בקרבת תחנת הכוח בחדרה. חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה.

סילבי וג'ודי הכרישות חזרו להתרבות במי תחנת הכוח בחדרה

כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

עם הפנים לים

פול התמנון. מתוך ויקיפדיה

האם תמנונים חולמים על כרישים חשמליים?

רובוט דג. צילום: Robert Katzschmann et al. (Photo: Joseph DelPreto), MIT CSAIL

דג חוקר דג

דג קיסר הדור. לא דומה כלל לדגיג הזעיר שהיה בתחילת הדרך. צילום: zsispeo.

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

העיניים הכחולות הזוהרות של הסקאלופ מציצות מבעד לצדפה. מקור: Ceri Jones, Haven Diving Services.

מה רואה הצדפה?

המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

במחקר התגלו גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. צילום: חלק ממחקר במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב.

סוד גני הספוגים

הזרוע הרובוטית של הרכב התת-ימי שולה את הצדפות מקרקעית הים. צילום: MARUM – Center for Marine Environmental Sciences, University of Bremen.

הכירו את הצדפות שיסייעו בניקוי דליפות נפט

דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון