סיקור מקיף

הפולש שמשתלט על הים התיכון

הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים לצמצם את הפגיעה שלו במערכת הימית

נטע נסים, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תצלום: mathijs vos – unsplash
תצלום: mathijs vos – unsplash

"יש הרבה דגים בים" זהו פתגם שגור בשפה העברית, אבל כאשר אנו מדברים על בריאות הסביבה הימית חשוב גם להוסיף את השאלה "איזה דגים בדיוק יש בים?"

התוספת הזו חשובה בפרט כאשר אנו בוחנים את אוכלוסיית הדגים המתקיימת בחופי הים התיכון בארץ. חופי הים התיכון במדינת ישראל רגישים מאוד למינים פולשים, המגיעים ברובם מים סוף המהווה שלוחה של האוקיאנוס ההודי, דרך תעלת סואץ. בגלל הדמיון בתנאים בין מזרח הים התיכון לים סוף והקרבה הגדולה לפתח התעלה, מינים מסוימים פולשים אל חופי הים התיכון, מתבססים בהם ומשנים אגב כך את בתי הגידול הימיים והמערכת האקולוגית.

אחד מהדגים הללו הוא דג הזהרון והנפוץ בין מיניו בחופי הארץ הוא "זהרון הדור" (Pterois miles). הזהרון ההדור, המוכר משונית האלמוגים באילת בשל צבעיו העזים (חום-אדמדם עם פסים לבנים) וקוציו הארוכים והארסיים המצויים על סנפיר גבו. הוא אחד ממאות מינים טרופיים שהיגרו וממשיכים להגר דרך תעלת סואץ אל הים התיכון. "במחקרים שנעשו במערב האוקיינוס האטלנטי, לשם גם פלש הזהרון, מצאו שיש לו תכונות רבות המאפשרות לו להתבסס בקלות בבתי גידול שונים", אומרת ד"ר שבי רוטמן, מנהלת אוסף הדגים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "קצב הגדילה שלו מאוד מהיר והוא מגיע לבגרות מינית מאוד מוקדם".

"תכונה נוספת המאפשרת לדג להתבסס ולהיות פולש כה מוצלח היא היכולת שלו לחיות בטווח רחב של תנאי סביבה כמו טמפרטורה, עומק, מליחות וכן היכולת לשרוד ללא מזון לתקופה ממושכת", מוסיפה רוטמן. "לצד כל אלו, היתרון העיקרי של הזהרון הוא עצם היותו צייד מיומן, הטורף שלל מיני דגים וסרטנים. כדג בוגר נראה כי אין לו אף אויב טבעי בים התיכון".

הזהרון נצפה לראשונה בים התיכון ב-2012. תחילה הוא נצפה בקפריסין ולבנון והחל להתבסס בישראל בסוף 2013, בעיקר בצפון המדינה. "במהלך 2015 החלו להגיע אלינו דיווחים מצוללנים ומדייגים שזיהו את הזהרון גם במרכז הארץ ובפלמחים בעומקים של 40-20 מטר מתחת לפני הים", אומרת רוטמן. "בהמשך ראינו שהזהרון העמיק את תפוצתו אף לעומקים של 55 מטר וב-2016 כבר קבע שיא עומק של 100 מטר, כשנצפה על ידי רובוט תת-ימי במסגרת מחקר על ספוגים. היום אנחנו יודעים שבכל אתרי הדיגום של מחקר זה מצויים זהרונים בעומק כ-100 מטר, מול הרצליה, עתלית, הכרמל ואכזיב".

מוגן באילת – פולש בים התיכון

הזהרון הוא מין פולש שמסכן את מיני הדגה המקומית כיוון שכאשר מין אחד מתפתח ומשגשג זה בא על חשבון מינים אחרים מקומיים. הוא טורף מיני דגים הנקלעים בדרכו ומייצר יותר תחרות על מקורות המזון עבור הטורפים המקומיים הניזונים ממזון דומה לשלו. לכן, יש לזהרון פוטנציאל להפוך למין דומיננטי בנוף הים תיכוני.

"ככל שהזהרון מעמיק את תפוצתו הוא מגיע לבתי גידול רגישים וחשובים שעליהם אנחנו מנסים להגן", מציינת רוטמן.

רוטמן וד"ר ניר שטרן מהמכון לחקר ימים ואגמים בישראל ערכו לאחרונה בשיתוף עם חוקרים מקפריסין כנס בינלאומי בנושא פלישת הזהרון לים התיכון, שבו חלקו חוקרים את נתוני הניטור במטרה לגבש המלצות למדיניות ואמצעי פעולה. "על אף שהמין מרחיב את תפוצתו בשנים האחרונות, לא קיים מחקר, טיפול וחקיקה מסודרים בישראל", מציינת רוטמן "כמו כן, אנו נתקלים בקשיים לוגיסטיים במהלך קידום הנושא. ראשית, בישראל נוצרה בעיה ייחודית שבה הזהרון הוא דג מקומי ומוגן בים אחד שלה (במפרץ אילת), אבל פולש ומזיק בים אחר (בים התיכון) ועדיין מוגן בו במסגרת החוק. לכן, עד לאחרונה היה הזהרון כלול ברשימת הדגים המוגנים בישראל, וכדי לדוג אותו נדרש היתר מיוחד".

בעיה זו נפתרה ממש לאחרונה עם פרסום העדכון לאכרזת ערכי הטבע המוגנים, וכעת רשימות המינים המוגנים באילת ובים התיכון נפרדות, והזהרון נותר מוגן במפרץ אילת בלבד אך לא בים התיכון, שם הוא מותר לדיג.

"סוגיה נוספת המגבילה את אפשרות הטיפול בזהרון נוגעת לכך שאוכלוסיית הזהרונים מרוכזת בעיקר בעומקים הגדולים מ-20 מטר, חלקם בעומק עשרות מטרים, לכן הם נגישים רק לצוללי מכשירים ספורטיביים, או לצוללים טכניים. צלילה למטרות דיג באמצעות מכשירים אסורה בישראל, גם כשהמטרה לדלל דג פולש ומזיק, לכן לקידום של פעילות כזו יידרשו היתרים מיוחדים וביטוח מתאים, שייתן מענה למקרה שבו צולל יידקר מקוצי הארס של הדג".

לשתף פעולה עם מסעדות

חוקרי הזהרונים מקפריסין הציגו בכנס את פעולות צמצום אוכלוסיית הזהרונים בשטחם במסגרת פרויקט Relionmed-Life"": פיתוח ותפעול מערכת מעקב וגילוי מוקדם, הכשרת צוללנים ודייגים לטיפול בטוח באמצעות מערכת איסוף ייעודית לדגי הזהרון. המערכת מורכבת מגליל פלסטיק, שבצדו האחד יש משפך המאפשר לכידה בטוחה של זהרונים במהלך צלילה על ידי שימוש בחץ. לאחר שפוגעים בזהרון עם החץ, ניתן "לדחוף" אותו דרך המשפך בפתח הגליל.

החוקרים מקפריסין בחנו גם מציאת פתרונות מקיימים לשימוש בזהרונים הנאספים. הם פנו למסעדות מקומיות כדי שישלבו דגי הזהרון בתפריטים שלהן (לאחר הסרת הקוצים, הארס שנותר בבלוטות שבסיס הקוצים מתפרק במהלך הבישול), ופנו ליצרני תכשיטים וחנויות מזכרות על מנת לחקור את הפוטנציאל ליצירת מקורות הכנסה חדשים על ידי שימוש בחלקיו המושלכים של דג הזהרון. כמו כן, הקבוצה מבצעת מחקרים שונים בנושא, שבהם לקחו חלק גם ד"ר רוטמן ושטרן שבדקו את ההיסטוריה והדמוגרפיה של הזהרון מנקודת המבט הגנטית ומצאו שהאוכלוסייה הים-תיכונית היא תוצר של מספר אירועי פלישה של פרטים שונים מים סוף ולא של אירוע יחיד.

על פי רוטמן, יש צורך לאמץ גם בישראל פעילות אקטיבית יותר בקרב האזרחים ובקרב הרשויות כדי להתמודד עם בעיית הזהרונים. "אנחנו לא מתיימרים למגר לחלוטין את נוכחותו של דג הזהרון בים התיכון, אלא לצמצם את הנוכחות שלו לכדי צפיפות מסוימת, שבה השפעתו על הסביבה הים-תיכונית תהיה נמוכה ככל האפשר", היא אומרת. "הקמנו קבוצת פייסבוק "דיווחי דגים פולשים בישראל" שמטרתה להשתמש במדע אזרחי ולקבל תמונת מצב מהצוללנים בארץ לגבי שכיחותו של הזהרון לאורך חופי ישראל, ובזכות דיווחים של צוללים ודייגים אנחנו יודעים יותר על הזהרון בחופי הארץ".

עוד בנושא באתר הידען: 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. לכל החכמולוגים הטוענים להפרת הסדר של אמא אדמה, אזכיר כי תעלת סואץ היא תעלה מלאכותית מעשה ידי אדם.. הזהרונים הגיעו לכאן הודות לנו.

  2. פעם אירטראים פעם סודנים ועכשיו זהרונים. ומה אח"כ. לכותב בעניין הטבע הרעל גם מהטבע הקורונה מהטבע הניח להם

  3. מדועה בים האדום הזהרון לא מהווה איום כל פעם מחליטים הרשיות או רשות הטבע שהם צריכים לשנות סדרי עולם וטבע כמו שניסו עם הדררות והמיינות אבל לא הלך להם אז מתירים את דמם תנו לטבע לעשות את מה שהוא יודע לעשות מליוני שנה בלי התערבות האדם האדם רק הורס את הטבע.כולל הרשעות לטבע והגנים הנעולים.

  4. צריך לעשות תקופות מרוכזות שבהם הצוללנים הספורטיביים באים במרוכז וצדים אותם באזורים השונים. על החוף יהיה רופא לכל דבר שלא יהיה עם רכב פינוי מהפיקוח. כמו כן, האירוע יהיה מפוקח ע"י פקחי רשות הטבע והגנים. במהלך הצייד הדייגים יפלטו בעצמם את הדגים ויקחו הביתה לאכול.
    אפשר לקחת דוגמה לפעילות שכזו מהיוונים שעושים את זה ממש מקצועי, עם כמות מסויימת של שלל לכל דייג, זה ממש יפה לראות.

  5. קודם כל ראוי כי מי שכותב/ת על דגים
    ועל הים ילמד ויפנים את ההבדל בין
    ״צוללן״ שהוא איש צוות בצוללת
    ל צולל שנכנס למים בעזרת(או ללא )
    ציוד נשימה,
    לכן מי שדיווח על הזהרון הם צוללים
    לא ״צוללנים״,
    כמו כן ראוי להמנע מלעז מיותר
    וכך גם להמנע מהבל כמו
    ״…..פעילות אקטיבית….״
    (פעילות פעילותית ?)
    לגופו של הדג :
    כל מי שהתנסה יודע כי לזהרון בשר לבן נקי מאידרות וטעים ,
    לכן אחד הפתרונות יהיה
    כודם כל לתקן את התקנות כך שיהיה זה חוקי ואפשרי לדוג זהרונים בים-התיכון ואז ללמד את הדייגים כי זה דג שראוי וכדאי לדוגו וללמד את המסעדנים
    וקהל הסועדים
    את יתרונות הזהרון כדג אכיל,
    כך גם יוסר לחץ הדייג מדגים אחרים …

  6. אל תיגעו בטבע. גם אם יש שינויים הם קורים מעצמם אין צורך להתערבות של האדם. זה טבע. וזה היופי שבו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן