מדענים מאוניברסיטת בר-אילן ומאוניברסיטאות שונות בעולם, ביניהן ממצרים, ירדן וערב הסעודית, משתפים פעולה במטרה להציל את שוניות האלמוגים בים סוף.
למרות המתחים הפוליטיים בין מדינות לאורך ים סוף, חוקרים מהעולם התאגדו יחד והקימו צוות פעולה בינלאומי, יחד יצאו בקריאה לאונסק”ו להכריז על שונית האלמוגים של ים סוף כאתר מורשת עולמית תוך שהם ממליצים על צעדים נוספים הקריטיים להישרדותה של השונית.
הנציגות הישראלית בצוות הפעולה הבינלאומי, מובלת על ידי פרופ’ מעוז פיין, מהפקולטה למדעי החיים, באוניברסיטת בר-אילן.
התחממות מהירה באוקיינוסים כתוצאה משינויי אקלים מסכנת את קיומן של שוניות האלמוגים. ההערכה היא כי 70-90% מכל השוניות ייפגעו קשות עד אמצע המאה, אפילו אם תושג המטרה של 1.5◦C על פי הסכם האקלים בפריס. עם זאת, שוניות האלמוגים במפרץ אילת, בחלק הצפוני ביותר של ים סוף, הם בעלי עמידות גבוהה במיוחד להתחממות מי הים, על אף קצב ההתחממות המהיר באזורינו. אלמוגים אלו עומדים בעליית טמפרטורות שבשוניות אחרות יגרמו להלבנה קשה ותמותה.
בעוד מפרץ אילת עשוי להוות מקלט לשוניות אלמוגים, האלמוגים באזור מאותגרים על ידי הפרעות מקומיות כזיהום וניצול יתר שיש להסיר ומהר. במחקר שפורסם לאחרונה ב Frontiers in Marine Sciences, קבוצה בינלאומית של חוקרים הציגה את האתגרים הללו ומציעה מספר צעדים הכרחיים שלדבריהם יש ליישם באופן מיידי על מנת להגן על השונית מפני הגברת האיומים המקומיים.
את המחקר הובילה ד”ר קארין קליינהאוס, מבית הספר למדעי הים והאטמוספרה באוניברסיטת סטוני ברוק, בניו יורק, בשיתוף עם פרופ’ מעוז פיין, מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם קבוצה מדענים שחקרו את אלמוגי הים האדום במצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית, אוסטרליה, ארצות הברית ושוויץ. שגריר שווייץ בישראל תרם אף הוא למאמר. שיתוף הפעולה של מחברים אלה, למרות המתחים הפוליטיים האזוריים, מדגיש את חשיבות הקריאה לפעולה מיידית.
שוניות האלמוגים של ים סוף מספקות מזון ומקור פרנסה לאוכלוסייה של למעלה מ 28 מליון איש, הצומחת במהירות לאורך קו החוף. בנוסף, השוניות מהוות מקור פוטנציאלי עשיר באופן ייחודי לתרופות חדשות וחומרי טבע. עם זאת, ככל שעיירות וערים ממשיכות לצמוח לאורך ים סוף, אזורים אלה מייצרים לחץ מקומי משמעותי על שוניותיה. חלקים מהשונית כבר נפגעו קשה כתוצאה מתיירות בלתי מבוקרת, התרחבות אוכלוסייה אנושית, דיג יתר ופיתוח חופים שהובילו לזיהום וירידה באיכות מי החוף.
למרות גורמי לחץ סביבתיים קיימים ואיומים חדשים שהתרחשו לאחרונה, מאמצי מחקר או ניהול מדעי מתואם, המקיפים את כל מתחם השונית בים סוף כמעט לא קיים. החוקרים טוענים כי המטרה הדחופה ביותר היא לקדם הגנה מיידית על מפרץ אילת כאתר מורשת עולמית כחלק מיוזמה בה מעורבים מצרים, ישראל, ירדן וסעודיה. באופן אידיאלי, הם אומרים כי על מדענים, אנשי שימור ומעצבי מדיניות להמליץ כי אונסק”ו תכיר בשונית האלמוגים של ים סוף כאתר מורשת עולמית ימית. על מדענים וממשלות אזוריות לעבוד יחד כדי ליישם מאמצי מחקר, פיקוח ושימור חוצה גבולות ולבקש את תמיכת האו”ם לתוכנית פיקוח מדעית ארוכת טווח. בהתחשב במציאות הפוליטית, המחברים מאשרים כי ניתן להקל ביעילות על שיתוף פעולה אזורי על ידי מרכז ים סוף, ארגון נייטרלי שהוקם במרץ 2019 ומוקם במוסד היוקרתי השוויצרי Ecole Polytechnique Fédérale de Lausanne (EPFL).
החוקרים ממליצים על מספר צעדים נוספים הכוללים; שיתוף פעולה אזורי ארוך טווח להסרת האיום על השוניות מפיתוח חופי חדש והתרחבות האוכלוסייה הנלווית אליו, ופיתוח בר-קיימא של קו חוף בים האדום.
“האיומים על שוניות צפון ים סוף הולכים ומתעצמים ונצטרך לעבוד יחד כדי לשמר את השוניות למרות האתגרים הדיפלומטיים הרבים. אחרת, נצטרך להסביר לדורות הבאים שעמדנו מנגד כשדורנו השמיד את אחת השוניות האחרונות ששגשגו”, מסכמים המחברים.
יום כדור הארץ: הבינה המלאכותית של אינטל בשירות הצלת שוניות האלמוגים
אינטל משתפת פעולה עם אקסנצ’ר וקרן סולובאי להגנת הסביבה בפיתוח טכנולוגיית CORaiL המסייעת בהצלה ושיקום שוניות האלמוגים
אין מחלוקת כי שוניות האלמוגים נמצאות בסכנה. גם האו”ם קבע זאת בעבר. הסיבות הן מגוונות: דיג יתר, ספינות מכמורת הדגות בעומק הים, עליית הטמפרטורה ופיתוח חופים בניגוד לעקרונות הקיימות. טכנולוגיה חדשה מבוססת בינה מלאכותית, שמוכרזת היום לרגל יום כדור הארץ, תסייע להציל אותם.
איך זה עובד?
כמות הדגים והמגוון שלהם הם אינדיקציה חשובה לבריאות השונית. מאמצים שנעשו בעבר לניטור שוניות כללו צוללים שצילמו סרטי וידיאו ותמונות של השונית אך במאמציהם אלה שיבשו את החיים הימיים משום שהניסו את הדגים למקומות מקלט. בנוסף, יוזמות אלו סיכנו את הצוללים וביצוען גזל זמן רב.
מצלמות תת-מימיות חכמות המצוידות בפלטפורמה של אקסנצ’ר לשירותי ניתוח וידיאו מאתרות ומצלמות את הדגים החולפים. בינה מלאכותית שנמצאת בבסיס הטכנולוגיה סופרת ומסווגת את המינים הימיים. לאחר מכן נשלחם הנתונים ללוח מחוונים ביבשה ומספקים לחוקרים אנליטיקה וניתוח מגמות בזמן אמת כדי לסייע להם בקבלת החלטות המבוססות על נתונים. ניתוח הוידאו של הדגים מבוסס על מעבדי FPGAs של אינטל, יחידת עיבוד הראייה Movidius של אינטל ועל גרסת אינטל לערכת הכלים OpenVino.
המהנדסים כבר טורחים על הפרויקט של הדור הבא: אב-טיפוס של CORaiL שיכלול גיבוי לאספקת החשמל ומצלמות אינפרא-אדומות שיאפשרו צילום סרטים בשעות הלילה ובכך לספק תמונה מלאה של המערכת האקולוגית של השוניות. שימושים נוספים עשויים לכלול מעקב אחר קצב הנדידה של דגים טרופיים למדינות קרות יותר וניטור הפרעות לאזורים תת-ימיים מוגנים או מוגבלים.
הפתרון שמבוסס על בינה מלאכותית לניטור ושיקום של שוניות אלמוגים נוסה כפיילוט במאי 2019 בשונית המקיפה את האי פנגטלן (Pangatalan) שבפיליפינים. עד היום אסף הפתרון כ-40,000 תמונות לשימושם של החוקרים המודדים את בריאותה של השונית בזמן אמת.
“פרויקט CORaiL הוא דוגמה מדהימה לאופן שבו אפשר להשתמש בבינה מלאכותית ומחשוב קצה כדי לסייע לחוקרים המנטרים ומשקמים את שונית האלמוגים. אנו גאים לשתף פעולה עם אקסנצ’ר וקרן סובאי להגנת הסביבה במאמץ חשוב זה להגנת כדור הארץ,” אמרה רוז שולר, סגנית נשיא תאגידית בקבוצת המכירות והשיווק של אינטל.
שוניות אלמוגים נמנות עם המערכות האקולוגיות המגוונות בעולם יש בהן אלפי מיני אלמוגים המספקים מרחב מחייה ומקלט לכ-25% ממיני החיים הימיים בעולם. שוניות אלמוגים מועילות גם לבני אדם: הן מגינות על קווי חוף מפני סופות טרופיות, מספקות מזון והכנסה לכמיליארד בני אדם, ומדי שנה יוצרות הכנסות של 9.6 מיליארד דולר מתיירות ונופש. אך על פי נתוני תכנית האו”ם להגנת הסביבה, שוניות האלמוגים נמצאות בסכנה עקב דיג יתר, ספינות מכמורת הדגות בעומק הים, עליית הטמפרטורה ופיתוח חופים בניגוד לעקרונות הקיימות.
“בינה מלאכותית מספקת הזדמנות חסרת תקדים לפתרון כמה מהבעיות המטרידות ביותר את חברת האדם,” אמר ג’ייסון מיטשל, מנכ”ל התקשורת, המדיה והטכנולוגיה של אקסנצ’ר ואיש הקשר של החברה עם אינטל. “האקוסיסטם שהקמנו, הכוללת שותפים תאגידיים וחברתיים בפרויקט זה של ‘בינה מלאכותית לתועלת החברה’, מוכיחה שהתארגנות ושיתוף פעולה מאפשרים לחולל השפעה חיובית על הסביבה.”
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
בדיחה טובה אנחנו הורסים צלילות יתר אין פיקוח של אף רשות צריך לסגור את השוניות להגביל את הצלילות איזורים בחוף צריך לסגור לכמה שנים ורק אחר כך לפתוח המדינה אשמה רשות שמורות הטבע עירית אילת אין פיקוח אנשים גונבים אלמוגים