על מערכות יחסים במעמקי הים, והשפעתן על שינויי אקלים
אלמוגים זוכים בשנים האחרונות לתשומת לב מחקרית ותקשורתית רבה. על רקע שינויי האקלים, שוניות האלמוגים הקורסות ברחבי העולם הפכו לסמל לאסונות אקולוגיים אפשריים. יש אף מי שמתייחסים אל האלמוגים כאל הקנרית שבמכרה הפחם: לא רק סמל לאסון האקלים אלא גם סימן מדאיג להתעצמותו, ובפרט בימים ובאוקיינוסים.
לפני מספר שנים התברר כי בקרב רוב האלמוגים, כמו גם בקרב יצורים ימיים ישיבים אחרים, חיות פטריות. יחד עם זאת, יחסי הגומלין בינן לבין האלמוג והמיקרואורגניזמים הנוספים המצויים בו כלל לא ברורים. בעקבות זאת, הניסיון להבין את תפקידן של הפטריות במערכת החיים של האלמוגים הפך לחלק חשוב מהעניין הגובר בבריאותן של שוניות האלמוגים.
לחוקרים יש כיום מידע רב על פטריות יבשתיות. ידועה חשיבותן במחזור היסודות בטבע וביחסי גומלין מועילים ומזיקים (ובכלל זה כגורמי מחלות) עם מגוון אורגניזמים בכמעט כל תחום. בנוסף, ידוע כי לפטריות רבות יכולת ייחודית לייצר חומרי טבע בעלי פעילות ביולוגית, החל ממיני אנטיביוטיקה ועד לרעלנים. כך למשל, כאשר המערכת החיסונית של בני אדם אינה מתפקדת כראוי, בגלל מחלה או בעת דיכוי מכוון לקראת השתלה, עולה הסבירות שהם יסבלו מזיהומים פטרייתיים. ומה באשר לפטריות הימיות? פרופ׳ עודד ירדן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, ותלמידיו, חוקרים את הפטריות הללו ואת יחסיהן עם האלמוגים בתנאי עקה.
מחקרו של פרופ׳ ירדן יצא לדרך מתוך הנחה שגם הפטריות הימיות עשויות לשחק את התפקיד הכפול, המועיל והמזיק, שמאפייןאת הפטריות היבשתיות. על רקע התחממות הימים המסכנת את שוניות האלמוגים, השאלה היא האם לצד התפקיד החיובי שעשוי להיות לפטריות במערכת החיים של האלמוגים – הזנה ואיזון חברת המיקרואורגניזמים הצמודה לאלמוג – עשויות הפטריות הימיות גם להוות איום על בריאות האלמוג בתנאים של עקה.
״חלק מהפטריות המדוברות מצויות באופן טבעי ברקמת האלמוג וכבר ראינו שבעת שהאלמוג מצוי בעקה, הפטריות יכולות לחרוג ממקומן הטבעי ולהתפשט ממש לחלל שלד האלמוג״, אומר פרופ׳ ירדן; ״זה סוג של אופורטוניזם שאנחנו מכירים מפטריות יבשתיות, והחשש הוא שבתנאי עקה הן עלולות להיות גורמים מזיקים לחיות השונית״.
רבות מהפטריות המצויות באלמוגים אכן דומות לאלה המצויות באזורים יבשתיים. עם זאת, לפטריות הימיות יש גם ייחוד רב, בעיקר בכל הנוגע להבדלים בסביבה שבה הן שורדות ומתפתחות. הריכוז המופחת בחמצן הזמין בהשוואה לתנאים ביבשה ונוכחות אורגניזמים נוספים שכלל לא מצויים בסביבה היבשתית הובילו להתפתחות תכונות ייחודיות בפטריות אלה.
אומר פרופ׳ ירדן: ״בשלב ראשון בודדנו וזיהינו את הפטריות המצויות באסוציאציה לאלמוגים (ובכללן, כנראה, מינים חדשים). עתה, אנו עוסקים בניסויי מניפולציה של חברת הפטריות באלמוגים, בדרך של פגיעה ספציפית בפטריות השוכנות באלמוג, או, לחלופין, העמסת יתר של פטריות כדי לראות את ההשפעה של שינויים אלו על האלמוגים בתנאים רגילים ובתנאי עקה״. ניסויים אלה נערכים במערכת אקווריומים עם זרימת מי ים טבעיים במכון הבין-אוניברסיטאי באילת, בשיתוף עם פרופ׳ מעוז פיין. אפשר לכוון את המערכת כך שתדמה, באופן מדויק, את התחממות מי הים.
המחקר – שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע – נמצא כעת בעיצומו. פרופ׳ ירדן: ״מה שאפשר לומר על בסיס הניסויים שביצענו עד כה, הוא שתוספת של פטריות בשילוב של תנאי התחממות מגבירה את תגובת העקה של האלמוג, אך ללא תופעות לוואי של פגיעה באלמוג״.
כעת המדענים חוקרים האם עומס הפטריות מוסיף ישירות לעקה אשר לה נחשף האלמוג או האם הנוכחות המוגברת של הפטריות מספקת אותות המגבירים את יכולת ההתמודדות של האלמוג עם התחממות הסביבה. לצד מחקר זה, שוקד פרופ׳ ירדן גם על חקר התכונות של הפטריות הימיות אותן בודד, שעשויות לשמש לצרכים מועילים שונים. עבודת המחקר כוללת בדיקות פיזיולוגיות, גנטיות וכימיות של הפטריות ותוצריהן. פטריות יבשתיות משמשות היום בסיס לפיתוח חומרים אנטי-סרטניים, אנטיביוטיקה וכן מדבירים ביולוגים בחקלאות. גם הפטריות הימיות יכולות להוות משאב טבע משמעותי נוסף שיתרום לאיתור חומרים חדשים.
החיים עצמם:
לפרופ’ ירדן אוסף של מיקרוסקופים עתיקים, והוא נהנה מצלילה ספורטיבית ומהכנת יין. וכן, הוא גם מאד אוהב לאכול פטריות…
עוד בנושא באתר הידען:
