חוקרי Skoltech פיתחו מודל חדש של אנגרמים מוחיים, המצביע על כך שקיבולת הזיכרון המרבית מתקבלת במרחב מושגים בן שבעה ממדים – עם השלכות לבינה מלאכותית ולנוירו־מדעחוקרי Skoltech פיתחו מודל חדש של אנגרמים מוחיים, המצביע על כך שקיבולת הזיכרון המרבית מתקבלת במרחב מושגים בן שבעה ממדים – עם השלכות לבינה מלאכותית ולנוירו־מדע
מודל מתמטי חדש של זיכרון מציע כי לא חמישה, אלא שבעה חושים עשויים להיות המספר האופטימלי למיצוי יכולת החשיבה והזיכרון. המחקר קושר בין מספר התכונות המייצגות זיכרון לבין קיבולת מיטבית, ומציע יישומים עתידיים בתחומי הבינה המלאכותית והנוירו־מדע.
חוקרים ממכון סקולקובו למדע ולטכנולוגיה (Skoltech) פיתחו מודל מתמטי לבחינת תפקוד הזיכרון. ניתוחם הניב תובנות מפתיעות שעשויות לקדם את פיתוח הרובוטיקה, הבינה המלאכותית והבנת תפקוד הזיכרון האנושי. המאמר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, מציע כי ייתכן שקיים מספר חושים "אידיאלי" – ושחמשת החושים המוכרים לנו אינם בהכרח המספר האופטימלי.
שבע תכונות למושג
"ייתכן שבעתיד יתווספו לאדם חושים חדשים, כמו תחושה של קרינה או שדה מגנטי," אמר פרופ' ניקולאי בריליאנטוב מ־Skoltech AI, אחד ממחברי המחקר. "אבל גם בלי קשר לכך, ממצאינו עשויים להיות חשובים לרובוטיקה ולתיאוריה של בינה מלאכותית. נראה שכאשר כל מושג בזיכרון מיוצג באמצעות שבע תכונות – ולא חמש או שמונה – קיבולת הזיכרון הכוללת להגיע לשיא."
מהו אנגרם?
החוקרים ביססו את עבודתם על מסגרת תאורטית מתחילת המאה ה־20, המתארת את יחידות הזיכרון הבסיסיות כ־"אנגרמים". אנגרם הוא רשת דלילה של נוירונים המפוזרים באזורים שונים במוח ופועלים יחדיו, ויוצרים ייצוג מושגי בעל מספר מאפיינים.
לדוגמה, זיכרון של בננה יכלול את התמונה שלה, הריח, הטעם ופרטים חושיים נוספים – ייצוג רב־ממדי המורכב ממספר חושים. כאשר הגירויים מופעלים שוב ושוב, הקשרים מתחזקים והזיכרון מתייצב; לעומת זאת, חוסר שימוש מוביל לדעיכה.
שבעת הממדים כקיבולת מיטבית
"מצאנו כי האנגרמים נוטים להתייצב למצב יציב שבו מתגבשת חלוקה בוגרת של מושגים," אמר בריליאנטוב. "כאשר חישבנו את קיבולת הזיכרון לפי מספר הממדים המייצגים, התברר כי השיא מתקבל דווקא במרחב מושגים בן שבעה ממדים. מכאן המסקנה כי שבעה חושים הם האופטימליים."
כלומר, ככל שמרחב המושגים כולל יותר ממדים, כך גדלה היכולת להבחין בין מושגים שונים ולהבין את העולם לעומקו. אך לפי המודל, הקיבולת המרבית מושגת דווקא כאשר מספר הממדים הוא שבע – ולא פחות או יותר.
יישומים עתידיים
לפי החוקרים, הממצא אינו תלוי בפרטי המודל עצמו אלא מהווה תכונה עקרונית של זיכרון ושל אנגרמים. המשמעות עשויה להיות קריטית להבנת התודעה, לפיתוח מודלים תאורטיים חדשים של זיכרון אנושי, ולבניית מערכות בינה מלאכותית עם יכולת זיכרון דמוית־אדם.
המאמר המלא: “The critical dimension of memory engrams and an optimal number of senses” מאת וונדי אוטיינו, איוון טיוקין וניקולאי בריליאנטוב, פורסם ב־Scientific Reports ב־15 באוגוסט 2025.
DOI: 10.1038/s41598-025-11244-y
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
מדובר על אירגון הזכרון.
על גישה ושליפה מהירה, לפי קידוד.
מבנה של 8, 2 יחידות בכל ציר מרחבי, כאשר מוקצים למושג ועוד 7 קונוטציות, הקשרים, הוא מנגנון שליפה מהיר, המאפשר גישה לכל פינה ישירות,חסכוני מבחינת מבנה ואנרגיה, ולכן יעיל.
ההקשרים יכולים להיות מידע חושי, או מידע רלבנטי אחר, כמו קישור ליחידת זכרון אחרת, אנגרם אחר.
נקודה למחשבה.
אנגרם, הוא מושג המתאר סימטריה, לדוגמה המילה 'אמא' אותה ניתן לקרוא מימין ומשמאל.
הרעיון שיש לנו חמישה חושים הוא טעות ידועה. הרי הדבר שאנחנו קוראים לו "חוש המישוש" הוא לא רק מישוש, אלא גם חוש טמפרטורה, חוש כאב וחוש מרקמים. מבחינת סוגי החיישנים, יש לנו כ-9 חושים. הרעיון שעולה מהמאמר הוא לא שצריך 7 חושים, אלא שצריך 7 ממדי מידע לגבי אובייקט או אירוע על מנת לזכור אותו בצורה אופטימלית. זו הסתכלות יפה ומעניינת, אבל קצת מנותקת מהמציאות הקוגניטיבית האנושית.
נאמר "וידעת היום, והשבות אל לבבך", כלומר ידיעה תישכח אם לא נכניסה ללב, אם לא נתכוון לזכור אותה
חד משמעית- יש אנשים (ליתר דיוק- לפחות אחד) המרגישים מציאות קרינה. מרגישים שהופעל משדר.
לא מסכים, יש דברים שאני זוכר בקלות כמו מספרים ויש דברים שאני שוכח או מתבלבל כמו שמות זה הרבה תלוי כיצד המוח מקשר בין הדברים ולא דווקא לחשיבות שאתה מייחס לאירוע או לרגשות
זיכרון לתמיד מופעל אצל האדם רק אם שם זאת על ליבו , במילים אחרות , אם לא יחסת מספיק חשיבות ולא הפעלת את תחושת הלב לכל ארוע שהוא , לא תזכור זאת בעתיד , עין, מוח ולב יחדיו יוצרים זכרון , אם אחד מהם לא הופעל, לא יהיה זכרון . בדוק ומנוסה במשך הרבה שנים . אז איך בדיוק AI עובד עם אין לו לב ? זה תמיד יהיה בסופו של עניין כשלון או בלוף !