הדילמה המוסרית הזו מטרידה כבר עשרות שנים עשירים ברחבי העולם: כאשר משליכים לובסטר חי לסיר עם מים רותחים, האם הוא חש בכאב?
\
הדילמה המוסרית הזו מטרידה כבר עשרות שנים עשירים ברחבי העולם: כאשר משליכים לובסטר חי לסיר עם מים רותחים, האם הוא חש בכאב?
מדענים נורווגים התבקשו לחקור כאב, אי-נוחות ומתח בחסרי חוליות, וכעת הם טוענים שגילו כי התשובה לשאלה היא "לא". מסקנת החוקרים חלה גם על סרטנים ותולעים חיות המשופדות על קרס חכה. על פי החוקרים, אף אחת מחיות אלה לא חשה דבר. אלה הן בשורות טובות – לפחות לדייגים הנורווגים. ממשלת נורווגיה שקלה באחרונה להטיל איסור על השימוש בתולעים חיות כפתיון בחכה, בהתאם לשינויים בחוקי הגנת החיות, אך רק אם הדבר גורם להן לכאב.
ונצ'ה פארסטאד, מבית הספר הנורווגי לווטרינריה באוסלו, אומרת שהתולעים לא חשות בכאב. "נראה שמדובר אך ורק בהתקפלות רפלקסיווית כאשר הן מושחלות על הקרס. ייתכן שהן חשות משהו, אך זה לא כואב", אמרה פרופ' פארסטאד, שכיהנה כיו"ר הפאנל שהכין את הדו"ח לממשלה. לדבריה "לתולעת המצויה יש מערכת עצבים מאוד פשוטה. אפשר לחתוך אותה לשניים, והיא תמשיך לחיות כרגיל".
הדו"ח בחן את ההשלכות של פעולות שונות על רווחת החיות, מבישול לובסטרים וסרטנים חיים ועד לגידול דבורים. חסרי חוליות הם חיות ללא עמוד שדרה – וכוללים חרקים ועכבישים, ועד לרכיכות וסרטנים.
לדברי הפרופ' פארסטאד, הדבורים צריכות לזכות להתייחסות מיוחדת, משום שהן מפגינות התנהגות חברתית ויכולת ללמוד ולשתף פעולה. אבל חסרי חוליות לא חשים כאב משום שיש להם מערכת עצבים בסיסית ומוח קטן.
הד"ר פיטר פרייז'ר, ביולוג ימי באוניברסיטת אברדין בבריטניה, אומר שלסרטנים ולובסטרים יש רק 100 אלף תאי עצב (נוירונים), בהשוואה ל-100 מיליארד בבני אדם ובבעלי חוליות אחרים. מספר זה של תאי עצב אמנם מאפשר לחסרי חוליות להגיב לגירויים מאיימים, אך לדברי הד"ר פרייז'ר, אין כל ראיה לכך שהם חשים כאב.
נקבים זעירים בעצמות הרגליים שלהם מאפשרים לסרטנים וללובסטרים לפרוק גפיים במידה והם נלכדים בידי טורף. "זה לא מסביר אם הם חשים בכאב או לא, אך מראה לנו שיש להם מנגנון שונה לגמרי (משלנו)", אמר הד"ר פרייז'ר, "אם (אנחנו) ננסה לפרוק רגל, אני מתאר לעצמי שזה יהיה מאוד כואב".
ומה לגבי דגים? עד 2003 היו הדעות חלוקות גם בשאלה אם דגים חשים בכאב. מדענים מסכימים כי יונקים וציפורים חשים בכאב. אולם בדגים לא זוהו עד אז סימנים דומים. עד שחוקרים מאוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד וממכון רוזלין בבריטניה ביקשו לענות על הסוגייה באמצעות ניסויים בדגי פורל. בניסויים התברר כי הדגים מסוגלים לחוש כאב ואף להגיב עליו באופן שמבטא צורת התמודדות עם סבל.
החוקרים גילו שבראש הדג יש חיישנים עצביים שמגיבים לגירויים מזיקים. בשלב הראשון של הניסוי הרדימו החוקרים את דגי הפורל והפעילו על ראשם לחצים מכניים, תרמיים וכימיים. בתגובה ללחצים נרשמה אצל הדגים פעילות עצבית. כדי לוודא שהתנהגות הדג לא נבעה מרפלקס טבעי, ביקשו החוקרים לבדוק את תגובתם ההתנהגותית לגירויים. הצוות הזריק ארס דבורים או חומצה אצטית לשפתי חלק מהפורלים, בשעה שלדגים מקבוצת ביקורת אחרת הוזרקה תמיסת מלח. "בקרב דגי הפורל שנחשפו לארס או לחומצה האצטית התגלתה התנהגות חריגה", סיפרה הד"ר לין סנדון, שעמדה בראש המחקר במכון רוזלין.
בתום הניסויים קבעו החוקרים כי על ראשו ועל גופו של דג הפורל ממוקמים 58 חיישנים עצביים, שהגיבו לפחות לאחד מהגירויים. חיישנים דומים – שבאמצעותם קולטים בעלי החיים אותות של כאב – מצוים גם אצל דו-חיים, ציפורים ויונקים. מכך מסיקים החוקרים כי קיימת סבירות גבוהה שגם הדגים רגישים לכאב.
גרדיאן ושירות "הארץ", חדשות וואלה!
