סיקור מקיף

פריצת דרך: חוקרים שינו זהותם של תאים בגוף

 בתגלית שעשויה לכפות על הביולוגים לכתוב מחדש את ספרי הלימוד על התפתחות התא, הצליחו חוקרים לגרום לתאי גזע עצב בוגרים – שמהם מתפתחים תאי העצב השונים שבמערכת העצבים – להחליף את זהותם ולהפוך לתאי לב, ריאות, כליות, מעי, כבד ותאים נוספים

 
מאת תמרה טראובמן
"כרגע זהו מחקר אקדמי בסיסי", אמר ד"ר ג'ונאס פריסן, מוביל המחקר, בראיון ממשרדו במכון קרולינסקה שבשטוקהולם. עם זאת, אמר פריסן כי הגילוי מחזק את התקווה שבעתיד יוכלו להשתמש בתאי גזע בוגרים כדי לחדש את מלאי התאים הנהרסים בתהליך ההזדקנות, כמו תאי שריר ותאי עצם, ולרפא מחלות הנגרמות מהרס תאי עצב, כמו פרקינסון.

על פי הידוע לביולוגים עד לאחרונה, רק תאי גזע עובריים יכולים היו להתפתח לכל אחד מסוגי התאים שבגוף. מדובר בתאים ראשוניים, שעדיין לא התמיינו לסוגי התאים השונים והם קיימים רק בעוברים. אולם מרגע שתא גזע עוברי מתפתח לתא מסוג מסוים, הוא לא יכול להפוך לתא מסוג אחר.

פריצת הדרך בחקר תאי הגזע העובריים הושגה לפני כשנתיים, כאשר שני צוותים הצליחו לגדל באופן עצמאי תאי גזע עובריים של בני אדם במעבדה ולשמר בהם את היכולת להתפתח לכל סוגי התאים המצויים בגוף. אולם חקר תאי הגזע העובריים עורר התנגדות, משום שהתאים למחקר נלקחים מעוברים אנושיים. הקונגרס האמריקאי, למשל, אסר לממן מחקרים בתאי גזע עובריים אנושיים מתקציבים פדרלים.

התאים שנבדקו במחקר הנוכחי, המתפרסם היום בכתב העת המדעי "Science", הם תאי גזע בוגרים. בתאים אלו כבר נקבע סוג התא שאליו יתפתחו והם נמצאים ברקמות שבהן נדרשת תחלופה מתמדת של תאים.

פריסן ועמיתיו בודדו תאי גזע עצב מעכברים בוגרים והזריקו אותם לעוברי עכברים ותרנגולות. בבחינת העוברים התגלה כי התאים השתלבו במקומות שונים בעובר – בהם חוט השדרה, הכבד והקיבה – וקיבלו את זהותם של התאים באותם איברים.

פריסן אמר שעדיין לא ברור לו מה בדיוק גרם לתאי הגזע הבוגרים להחליף את סוגם. "כפי הנראה, תאי גזע עצב בוגרים מגיבים למולקולות שמפרישים שכניהם החדשים, ומושפעים מהאותות המכוונים את התפתחות התאים במקום החדש שאליו הגיעו. אבל טבעם של האותות האלה אינו לגמרי ידוע לנו עדיין", אמר.

פרופ' אדוארדו מיטראני, ראש התוכנית לביולוגיה התפתחותית של התא באוניברסיטה העברית, אמר כי המחקר של פריסן "מרגש". לדבריו, "המחקר מראה פעם נוספת ובצורה ברורה יותר שלא רק שבניגוד למה שחשבנו במשך שנים יש במוח תאים שיכולים לייצר תאי עצב חדשים, אלא שמהתאים האלה אפילו יכולים להיווצר תאים מסוגים אחרים".

אמנם הרמזים הראשונים לכך שגם תאי גזע בוגרים יכולים להתפתח לסוגי תאים אחרים החלו להתקבל בשנה שעברה, אלא שחוקרים אחרים התקשו לשחזר את תוצאות המחקרים האלה, ומגוון היכולות של אותם תאים לא היה ידוע עד עתה.
פרופ' יוסף איצקוביץ' מרמב"ם, שהיה שותף באחד הצוותים אשר בודד לפני שנתיים את תאי הגזע העובריים, אמר שהמחקר הנוכחי שווה בחשיבותו לשכפול הכבשה דולי. "הקונספט של המחקר הזה ושל עבודות מקבילות, מהווים קונספציה של מהפכה בביולוגיה, של דוגמות שהשתנו לחלוטין", אמר. לדבריו, שכפול הכבשה דולי הראה שאפשר לתכנת מחדש תא בוגר ולגרום לו לחזור אחורה בזמן ולהיעשות צעיר יותר, ואילו המחקר הנוכחי מראה שאפשר לתכנת מחדש את הזהות של תאים. איצקוביץ' הוסיף כי "אלה שתי קונספציות שמשלימות אחת את השניה ועושות את אחת המהפכות החשובות היום בביולוגיה".

לדברי איצקוביץ', לא נכון לוותר לגמרי על חקר תאי הגזע העובריים, כי קל יותר להפיקם וכי יכולותיהם עדיין גדולות משל תאי הגזע הבוגרים. הוא אמר כי גם בשימוש בתאי גזע בוגרים, לפי המודל שמוצע במחקר, עלולות להתעורר בעיות אתיות, מאחר שהתאים מגודלים בעוברים של חיות.
{הופיע בעיתון הארץ, 2/6/2000}
 
 

4 תגובות

  1. יאללה למה שלא יהיו אמיצים וינסו את זה על אנשים זקנים שגם ככה הולכים למות ויש הרבה אנשים שהיו מוכנים לניסוי ,
    הם צריכים לחשוב שזה בושה בדור מתקדם של אינטרנט אם לא מצליחים להוסיף לבן אדם 10 שנים לחיות ככה הם צריחים לחשוב וזה יצליח, אין לי קשר אם המשפחה וזה חיזק לי קשר אם סבתא שלי שאני שואב ממנה תאופי שלה שיודעת לתקשר אם אנשים כמו שחקן, ובגלל זה זה חשוב לי וגם בשביל סבתא שלי שמגיע לה לחיות

  2. ליזה:
    אינני יודע כיצד את מצפה שדני אופן יבחין בתגובתך ויענה עליה.
    מחקרים כמו המחקר הנוכחי ואחרים (כולל כמה מאלה שמקושרים בתחתית המאמר הנוכחי) מבוצעים, בעיקר כדי לאפשר טיפולים מן הסוג שתיארת.
    במילים אחרות – לא רק שחשבו על זה לאור התפתחות הטכנולוגיה אלא שחשבו על זה הרבה קודם ובעקבות מחשבות אלו מפתחים את הטכנולוגיה.
    לא מדובר כאן בהחלפת תאים בסגנון של הוצאת התא הפגום והכנסת אחר תחתיו (זה בלתי אפשרי בטכנולוגיה של היום וכנראה בכל טכנולוגיה שאפשר לצפות לה במאה השנים הקרובות) אלא בהזרקת תאים חדשים לרקמה בתקווה שישתלבו בה בעצמם, יתחילו לתפקד, ויתקנו חלק מן הנזק.

  3. פנייתי אל פרופ. דני אופן בעקבות כתבה שראיתי על שינוי תאי גזע לתאים יעודיים במוח – האם חשב מישהו על הניסוי של ייעוד תאי גזע לאנשים שעברו אירוע מוחי ותיפקודם הפיזיולוגי נפגע? האם אפשר לעזור להם? האם הניסוי בתאי גזע יכול להחליף את התאים במוח שנפגעו באירוע הCVA ? האם באמצעות צילום SPECT אפשר לאתר את התאים המתים ולהחליפם בתאי גזע שיותאמו לפעול במקום אלה שמתו? האם תאי גזע ניתנים להחלפה בכל גיל? ראיתי שאת התאים לקחתם ממח העצם, האם בכל גיל זה ניתן להיעשות? האם שווה לנסות ולהציל אלפי אנשים שנפגעו מוטורית, או קוגניטיבית ולהחזירם למעגל האנשים שיכולים לתפקד עצמאית וללא עזרת הזולת?
    אשמח לשמוע את דעתך ואת תשובתך בנדון.
    תודה מראש
    ליזה בלאו
    הרצליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן