סדנה לעצבים

מה בין עצב לעצבים? האם תאי העצב אחראים להרגשת העצבות? איך אומרים עצב ברבים? וכיצד העצבים נראים?

התפתחות מערכת העצבים בעובר
התפתחות מערכת העצבים בעובר

כתב: צבי עצמון, גליליאו צעיר

 

חשבתם פעם מדוע תאי המוח נקראים "תאי עֶצֶב"? אמנם הרגשת עצב היא ביטוי לפעילות תאי המוח – שהם תאי עצב, אך הדבר נכון עבור כל הרגשות כולם – שמחה, פחד, התרגשות, כעס ועוד. התשובה? רק בגלל טעות. אין מדובר בטעות מדעית, אלא בטעות בעברית. יש מומחיוֹת ומומחים לפעילות המוחות ומערכת העצבים, שאומרים בטעות "תאי עֶצֶב", ואולם כוונתם (בעברית תַקינה) היא לתאי עָצָב. אין שום קשר לְשוני בין עֶצֶב – שהוא סוג של רגש, לעָצָב – שהוא מונח מתחום מִבנה הגוף.

ההפך משמחה

אפשר לומר שעֶצֶב הוא רגש הפוך משמחה ומאושר, ודומה לצער. הוא מוכּר לנו מהחיים, למשל עצב בעקבות פרֵדה מחבר שעבר לגור בעיר אחרת או בעקבות מותהּ של חיית מַחמד אהובה. מי שמרגיש עצב נוטה להשפיל את מבטו, הוא חסר מרץ ורוצה להיות לבד, לשתוק ולשקוע בעצבות. המבט המושפל וההתנהגויות האחרות המאפיינות עצב, כמו בכי, מבהירים לסביבה כי אנו עצובים וזקוקים לעידוד ולנחמה, לאֶמפַּתיה ולחיבּוק, גם אם לא אמרנו זאת במילים.

עצב נזכר בפעם הראשונה בתנ"ך בבראשית פרק ג' פסוק ט"ז, בקללה שניתנה לחווה "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים". כאן המובן של עצב שונה מעט מזה שמקובל בימינו, ופירושו קרוב יותר לכאב.

צורת הרבים של עצב במובן סוג של רגש היא עֲצָבִים, והאות בי"ת אינה דגוּשה. אך השימוש בריבוי זה נדיר.

"חוטים" בהירים בגוף

בתוך גופנו, עָצָב הוא כעין חוט בהיר וארוך. צורת הריבוי – עֲצַבִּים – מקובלת מאוד, בעיקר בשפה יום־יומית לתיאור רגשות כעוסים במיוחד ("עלה לי על העצבים"). אבל לא ל"עצבים" כאלה נתייחס כאן, אלא לעצבים שהם מבנים בגוף.

עָצָב הוא אֲלומה שעשויה מסיבוֹנֵי עָצָב (אַקְסוֹנים) דקיקים רבים אשר מסודרים במקביל זה לזה, כמו גבעולי חיטה באלומת חיטה או חוטי טלפון דקים רבים אשר כְּרוכים יחד בכֶבֶל של טלפון. וכמו כֶּבֶל טלפון, גם עצב משַמש להעברת מידע – מידע מהגוף למוחות (מוח השדרה ומוחות הגולגולת – כמו המוח הגדול, המוח הקטן, המוח התיכון ומוח הביניים) ופקודות מהמוחות לגוף (למשל פקודה להניע את שרירי היד).

12 זוגות של עצבים מקשרים בין מוחות הגולגולת לחלקי גוף שונים, והם מכוּנים עצבים  גולגולתיים. אחד מהם הוא עָצב הפָּנים; עָצב הפָּנים בנוי מסיבוֹנֵי עָצב שמובילים פקודות מהמוח להניע את שרירי הפָּנים ומסיבוני עצב שמעודדים הפרשת דמעות; הוא מֵכיל גם סיבוני עצב שמובילים מידע בכיוון ההפוך: אל המוחות – תחושות טעם מהחלק הקִדמי של הלשון ותחושות מגע מאֲפרכּסוֹת האוזניים אל המוחות.

עצב גולגולתי אחר, שנקרא "העצב השמיני", מוביל מידע על שמיעה ועל שיווי משקל מהאוזן הפנימית אל המוחות. עצב הראייה מוביל מידע מרִשתית העין אל המוחות, והוא העצב הגולגולתי השני. בגוף יש גם עצבים רבים שאינם גולגולתיים, למשל כאלה שמקשרים בין מוח השִׁדרה לגַפּיים.

את העצבים אפשר לראות בעין, אך את סיבוֹנֵי העצב הבונים אותם אפשר לראות רק במיקרוסקופ – הם דקים מאוד (אף שהם ארוכים מאוד), והם מובילים מידע במהירות גבוהה יחסית (אך אִטית יותר מהמידע העובר בכבל טלפון). העברת המידע לאורך סיבוני עצב נעשית באמצעות תופעה חשמלית-כּימית שנקראת "פּוֹטֶנציאל פעולה עצבי": החלק הפנימי של סיבוֹן העצב, שהוא בדרך כלל שלילי מבחינה חשמלית, נהיה חיובי לאלפית שנייה בערך. סיבון עצב הוא שלוּחה של תא עָצָב (נוֹירוןֹ).

בגופנו יש קרוב למאה מיליאַרד תאי עצב, רובם נמצאים במוחות הגולגולת, ואחרים – במוח השדרה (המכוּנה גם "חוט השדרה"). דרך אגב, להבדיל ממוח השדרה (חוט השדרה), עמוד השדרה הוא מבנה שעשוי מחוּליות עצם וביניהן דִּסקיות סחוּס, ולא מתאי עצב! תאי עצב רבים מסודרים סביב המעיים, ומעט יחסית נמצאים גם במקומות אחרים בגוף.

אותו חלק של תא העצב שאליו סיבוֹן העצב מחובר, מכוּנה "גוף תא העצב", והוא מעבֵּד מידע שמַגיע אליו מתָאים אחרים וכן מתַחזק את סיבון העצב – מספּק לו חומרים חיוניים, כמו חלבונים. ברוב המקרים תאי עצב מתַקשרים אלה עם אלה באמצעות הפרשת חומרים שמכוּנים "שליחים עצביים" (נוֹירוֹטְרַנסמיטֶרים).

הידעת?

פָציאָליס הוא שיתוּק שתוקף לעִתים מחצית מהפָּנים עקב פגיעה (זמנית וחולפת) באחד מזוג עצבּי הפָּנים. הפגיעה החולפת בעָצָב יכולה להיות תוצאה של נגיף (וִירוּס).

הכתבה פורסמה בירחון גליליאו צעיר לילדים סקרנים. לקבלת גיליון דיגיטלי מתנה הקליקו

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן