ט"ו באב: הצד האפל של הורמון האהבה – דמיון בין השפעותיו להשפעות אלכוהול

אוקסיטוצין מגביר את ההתנהגויות החברתיות כגון אלטרואיזם, נדיבות לב ואמפתיה, אך הוא עושה אותנו נכונים יותר לסמוך על אחרים

הנוסחה הכימית של "הורמון האהבה" האוקסיטוצין. צילום: shutterstock
הנוסחה הכימית של "הורמון האהבה" האוקסיטוצין. צילום: shutterstock

בישראל אנו מציינים היום את ט"ו באב, חג האהבה, זו ההזדמנות להכיר טוב יותר את השפעות הורמון האהבה, האוקסיטוצין. חוקרים גילו דמיון משמעותי בהשפעות ההתנהגותיות של האוקסיטוצין ואלכוהול. צוות המחקר אומר כי הכינוי של ה אוקסיטוצין – הורמון האהבה מסתיר את הצד האפל שלו – וטוען שהדמיון בין פעולתו ופעולת האלכוהול גדול יותר משחשבו עד כה.

המחקר שהתפרסם בכתב העת Neuroscience and Biobehavioral Reviews משווה בין מחקרים שבדקו את שתי התרכובות ופירטו את הדמיון בין השפעות האלכוהול ובין הורמון האהבה על פעולותינו.

אוקסיטוצין הוא הורמון המשמש גם כמוליך עצבי המיוצר בהיפותלמוס, ומופרש על ידי בלוטת יותרת המוח האחורית. הוא מוכר זמן רב כגורם המשחק תפקיד חשוב בתהליך הלידה והקשר האימהי. לאחרונה גם הוא זוהה ככימיקל מוחי בעל תפקיד חשוב בקביעת האינטראקציות החברתיות והתגובה שלנו לשותפים הרומנטיים ומכאן כינויו – 'הורמון האהבה'.

אוקסיטוצין מגביר את ההתנהגויות החברתיות כגון אלטרואיזם, נדיבות לב ואמפתיה, אך הוא עושה אותנו נכונים יותר לסמוך על אחרים. ההשפעות הסוציו-קוגניטיביות שלו מתקבלות באמצעות דיכוי פעולת המעגלים בקליפת מוח הלימבית ובזו הקדם מצחית – הסרת המחסומים החברתיים כגון פחד, חרדה ועקה.
ד"ר איאן מיטשל מביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת בימינגהם מסביר: "חשבנו שכדאי לחקור את הוגיה, ולכן אספנו מחקרים קיימים על השפעה הן של האוקסיטוצין והן של האלכוהול והופתענו מהדמיון המדהים בין שתי התרכובות הללו."

נראה שם מתמקדים בקולטנים שונים במוח, אך גורמים לתופעות דומות כגון תמסורות GABA בקליפת המוח הקדם-מצחית ובמבנים הלימביים. מעגלים עצביים אלו שולטים בדרך שבה אנו חווים עקה או חרדה, בפרט במצבים חברתיים כגון ראיונות או אולי כאשר אוספים אומץ להזמין בן/בת זוג לדייט. לקיחת תרכובות כגון אוקסיטוצין ואלכוהול יכולה לגרום למצבים הללו להיראות מאיימים פחות.

אנשי הצוות הבחינו כי היכולת לרסן חרדות יכולה להסביר את התשוקה למעט "אומץ הולנדי" בפרט בהקשר של מצבים חברתיים כגון פגישה ראשונה. מסביר ד"ר סטיבן גילספי' שותפו של מיטשל למחקר: הרעיון של "אומץ הולנדי" – לשתות כדי להתגבר על עצבנות, משמש למאבק במכשולים המידיים – פחד וחרדה. נראה שאוקסיטוצין משקף את אותן השפעות במעבדה."

עם זאת החוקרים מזהירים מפני טיפול עצמי בצריכת ההורמון או בשתית אלכוהול כדי לשפר את הבטחון העצמי ברגעים קשים. לצד הבעיות הבריאותיות המלוות צריכת אלכוהול תכופה, ישנן גם השפעות חברתיות-קוגניטיבית רצויות פחות שגם האלכוהול וגם האוקסיטוצין יכולים לעודד: אנשים יכולים להיות אגרסיביים יותר, שחצנים יותר, לקנא באלה שהם מחשיבים כמתחרים שלהם אך החברה מעדיפה אותם על פניהם,. התרכובות יכולות להשפיע על תחושת הפחד אשר בדרך כלל פועלת כדי להגן עלינו מלהסתבך בצרות ולעתים קרובות אנו שומעים על אנשים שלקחו סיכונים מיותרים.

ד"ר גילספי הוסיף כי אינו רואה בעתיד הנראה לעין עידן שבו האוקסיטוצין ישמש חלופה לאלכוהול, "אך זו סוגיה נוירו-רפואית מרתקת ויתכן שיהיה לה שימוש בטיפול פסיכולוגי ובמצבים פסיכיאטריים. הבנת המנגנון שמאפשר לדכא פעולות מסוימות ולשנות את ההתנהגות שלנו יכולה לספק יתרונות גגדולים להרבה אנשים. אני מקווה שמחקר זה עשוי לשפוך אור חדש עליו ולפתוח אפיקים שאין לנו אפילו יכולת להעריך אותם."

להודעה של החוקרים באתר אוניברסיטת בירמינגהם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן