ההתפרצות נגרמת מזן Bundibugyo של נגיף האבולה. לפי ה־WHO, אין מדובר במגפה עולמית, אך יש חשש להתפשטות אזורית בשל תנועה חוצת גבולות, חוסר ביטחון ומחסור בחיסונים או טיפולים ייעודיים לזן זה
ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות מחלת אבולה הנגרמת מנגיף Bundibugyo ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה כמצב חירום בריאותי בין־לאומי. ההכרזה פורסמה ב־17 במאי 2026, לאחר התייעצות עם הרשויות בקונגו ובאוגנדה, אך הארגון הדגיש כי האירוע אינו עומד בשלב זה בקריטריונים של מצב חירום מגפתי עולמי. (ארגון הבריאות העולמי)
לפי הודעת ה־WHO, נכון ל־16 במאי דווחו במחוז איתורי שבמזרח קונגו שמונה מקרים מאומתים במעבדה, 246 מקרים חשודים ו־80 מקרי מוות חשודים. המקרים דווחו לפחות בשלושה אזורי בריאות: בוניה, רוומפארה ומונגבוואלו. באוגנדה אושרו שני מקרים בקמפלה, ובהם מקרה מוות אחד, בקרב אנשים שהגיעו מקונגו. מקרה נוסף שנחשד בקינשאסה נשלל בבדיקת אימות.
מאז פרסום הודעת ה־WHO נרשמה עלייה בנתונים המדווחים מהרשויות בקונגו. לפי דיווח רויטרס מ־19 במאי, בקונגו דווחו 516 מקרים חשודים, 33 מקרים מאומתים ו־131 מקרי מוות הקשורים להתפרצות, לצד שני מקרים מאומתים באוגנדה. הנתונים צפויים להמשיך להשתנות ככל שהחקירה האפידמיולוגית מתקדמת. (Reuters)
זן נדיר יותר של אבולה
מחלת אבולה היא מחלה קשה ולעיתים קטלנית הפוגעת בבני אדם ובפרימטים אחרים. לפי ארגון הבריאות העולמי, נגיפי אבולה עוברים לאדם מבעלי חיים נגועים, ולאחר מכן מתפשטים בין בני אדם במגע ישיר עם דם, הפרשות, איברים או נוזלי גוף אחרים של אדם חולה, וכן עם חפצים ומשטחים שזוהמו בנוזלים אלה. תקופת הדגירה נעה בדרך כלל בין יומיים ל־21 ימים, ואדם שנדבק אינו נחשב מדבק לפני הופעת תסמינים.
ההתפרצות הנוכחית נגרמת מזן Bundibugyo, אחד מזני האבולה המוכרים. לפי ה־WHO, בשתי התפרצויות קודמות של מחלת Bundibugyo שיעור התמותה נע בין 30% ל־50%. בניגוד לזן האבולה מזאיר, שעבורו קיימים חיסונים וטיפולים מאושרים, אין כיום חיסון או טיפול ייעודי מאושר נגד נגיף Bundibugyo, אם כי טיפול תומך מוקדם עשוי להציל חיים.
חשש מהתפשטות באזור מוכה סכסוך
בהודעתו הסביר ה־WHO כי האירוע נחשב חריג בשל שילוב של כמה גורמים: אשכולות של מקרי מוות בקהילה עם תסמינים המתאימים למחלת Bundibugyo, מקרי תחלואה ומוות בקרב עובדי בריאות, שיעור חיובי גבוה בבדיקות הראשוניות, וחוסר ודאות לגבי היקף ההתפרצות האמיתי. העובדה ששני מקרים כבר זוהו באוגנדה לאחר נסיעה מקונגו מצביעה על התפשטות בין־לאומית שכבר התרחשה.
הסיכון להמשך התפשטות גבוה במיוחד בשל המצב במזרח קונגו. האזור מתמודד עם חוסר ביטחון מתמשך, משבר הומניטרי, תנועת אוכלוסייה גבוהה, מוקדי התפרצות עירוניים או עירוניים למחצה, ורשת רחבה של מרפאות ומסגרות טיפול לא פורמליות. גורמים אלה עלולים להקשות על איתור חולים, בידוד, מעקב אחר מגעים ומניעת הדבקה במוסדות רפואיים.
לא לסגור גבולות, כן לחזק ניטור
ה־WHO קרא לקונגו ולאוגנדה להפעיל מנגנוני חירום לאומיים, להקים מרכזי ניהול אירוע, לחזק את מערך הבדיקות, להרחיב מעקב אחר מגעים, לשפר מניעת זיהומים בבתי חולים, ולשלב מנהיגים מקומיים, דתיים ומסורתיים בהסברה לציבור. הארגון גם המליץ על סינון ביציאה משדות תעופה, נמלים ומעברי גבול מרכזיים באזורים המושפעים, כדי לאתר חולים עם חום או תסמינים מתאימים לפני נסיעה.
עם זאת, הארגון הדגיש כי מדינות אינן צריכות לסגור גבולות או להטיל מגבלות גורפות על נסיעות ומסחר. לפי ה־WHO, צעדים כאלה ננקטים לעיתים מתוך פחד ואינם מבוססים מדעית. הם עלולים לדחוף תנועה של אנשים וסחורות למעברים לא רשמיים שאינם מפוקחים, ובכך דווקא להגדיל את הסיכון להתפשטות המחלה ולפגוע במאמצי התגובה.
במקביל, ה־WHO צפוי לכנס ועדת חירום שתייעץ בנוגע להמלצות זמניות למדינות. לפי הארגון, נדרשת כעת פעולה בין־לאומית מתואמת כדי להבין את היקף ההתפרצות, לתמוך במדינות הנפגעות, לחזק את ההיערכות במדינות שכנות, ולקדם מחקר ופיתוח של חיסונים וטיפולים אפשריים נגד הזן הנוכחי.
FAQ קצר
מה הכריז ארגון הבריאות העולמי?
ה־WHO הכריז כי התפרצות אבולה הנגרמת מזן Bundibugyo בקונגו ובאוגנדה היא מצב חירום בריאותי בין־לאומי, אך אינה מוגדרת בשלב זה כמגפה עולמית.
מהו זן Bundibugyo?
Bundibugyo הוא אחד מזני נגיף האבולה. הוא גרם בעבר להתפרצויות באפריקה, וכיום אין נגדו חיסון או טיפול ייעודי מאושר, בניגוד לחלק מזני האבולה האחרים.
מדוע ההתפרצות מדאיגה?
היא מדאיגה בשל מקרי מוות בקהילה, הדבקה בקרב עובדי בריאות, זיהוי מקרים באוגנדה לאחר נסיעה מקונגו, וחוסר ודאות לגבי היקף ההתפרצות האמיתי.
האם מומלץ לסגור גבולות?
ה־WHO אינו ממליץ על סגירת גבולות או מגבלות גורפות על נסיעות ומסחר. במקום זאת הוא ממליץ על ניטור, בדיקות, מעקב אחר מגעים, בידוד חולים והיערכות במדינות שכנות.
עוד בנושא באתר הידען:
