דברים שיורמים יודעים: למה אין מושבעים בישראל?

באוגוסט 1255 נמצאה גופת ילד בקרקעית באר בעיר לינקולן שבאנגליה. החשד נפל על היהודים ולאחר הודאה שחולצה בעינויים קשים מפי אחד מבני הקהילה נאסרו 92 מיהודי העיר במה שייזכר כאחת מעלילות הדם הראשונות והמכוננות בהיסטוריה של עמנו. העצורים הובלו למצודת לונדון להישפט ושם בחרו 18 מהיהודים בקו הגנה ייחודי: הם דרשו את זכותם, כנתינים אנגלים, להשפט בפני חבר מושבעים של השווים להם ( Jury of one’s peers ) כלומר שיהיו יהודים בקרב המושבעים שיחרצו את גורלם. ה18 שסירבו לעמוד בפני חבר מושבעים על טהרת הנוצרים נתלו בו ביום. באופן אירוני דווקא אלו שלא ניסו לעמוד על זכותם זו נחלצו בסופו של דבר בשלום. באופן אירוני לא פחות גם גם המדינה שהקימו צאצאיהם כ700 שנים מאוחר יותר לא העניקה לאזרחיה את הזכות הזו.

בארץ אין מושבעים מאותה סיבה שיש לנו רבנים ראשיים ושאנחנו נוסעים בצד ימין של הכביש: מורשת האימפריה העות’מנית. המשפט העות’מני התבסס על הדין הדתי והמשפט נמסר בהתאם לכך לידי חכמי הדת. הבריטים, שבארצם נהוגה שיטת המושבעים מאז המאה ה11 השאירו את השפיטה לשופטים מקצועיים משום שלא סמכו על הילידים המסוכסכים שישפטו זה את זה. קשה להאשים את שלטונות המנדט על כך, חבר מושבעים מעורב ערבי-יהודי היה מתקשה כנראה להכריע במשפטיהם של לוחמי חופש / טרוריסטים משני צידי המתרס. מעניין אבל מדוע בחרנו להותיר על כנה שיטת משפט שעוצבה לשליטה קולוניאלית על ילידים.
החידה מרתקת עוד יותר כשמבחינים שגם מי שרוצה להחליף את השופטים מייצגי האליטה הישנה או “ישראל הראשונה” או לפחות לרסן את כוחם לא מציע להכניס לאולם המשפט 12 אזרחים אקראיים. כאשר בעשור שעבר הוגשה לכנסת הצעה להכניס את שיטת המושבעים למשפט הישראלי מדובר היה בהצעה חסרת סיכוי מראש שברשימת תומכיה היה איש כ”ך לשעבר מיכאל בן-ארי ואיתו חברים מרשימת בל”ד, ש”ס, יהדות התורה והתנועה האסלאמית. הרשימה כללה ייצוג נכבד של יוצאי ברית המועצות ונעדרו ממנה כמעט לחלוטין חילונים ילידי הארץ. נראה שמי שמתקנא בשיטת המושבעים בא מאותן קבוצות באוכלוסיה שמתקשות למצוא פרצופים מוכרים על כס השיפוט.

אז בעצם למה לא לאמץ את שיטת המושבעים?
לחובבי הסדר הישן כמה נימוקים.
המושבעים גזענים.
ב1990 הרשיע חבר מושבעים את Han Tal Lee, מהגר מקוריאה, ברצח ביתו באמצעות הצתה. ראיה מכרעת נגד הנאשם הייתה אדישותו כשקיבל את הידיעה על מות ביתו והתנהגותו ה”קרה” בזמן שהובא למקום השריפה. ארגוני מהגרים תקפו את ההחלטה וטענו כי חבר המושבעים שלא כלל ולו אדם אחד ממוצא אסייני לא הבין כי אב משפחה בתרבות הקוריאנית אינו מפגין רגש. לא כדאי לנאשם לעמוד מול חבר מושבעים בני גזע או דת שונה. באנגליה, מולדת חבר המושבעים, נדרש כבר ב1190 המלך ריצ’רד הראשון שרצה למשוך סוחרים יהודים לארצו להבטיח כי חבר מושבעים בסכסוך שבין יהודי לנוצרי יכלול חברים משתי הדתות.
בקליפורניה נמצא כי חבר מושבעים שכולו לבן מרשיע 84% מהשחורים ו68% מהנאשמים הלבנים. אלא שהחוק האמריקני מודע לבעיה והוא מחייב כי מושבעים יבחרו באופן אקראי מהקהילה כולה כך שיש סיכוי טוב שהנאשם ימצא בקרב המושבעים אנשים “כמוהו”. ואמנם אותו סקר העלה כי די במושבע שחור יחיד בהרכב כדי שסיכויי ההרשעה יהיו זהים ללבנים ולשחורים וכאשר בחבר המושבעים היו 2 שחורים או יותר מתהפכת התמונה וסיכויי הזיכוי של נאשם שחור טובים יותר . אפקט הגזע במשפטי מושבעים אכן מובהק ומרתיע אבל גם שופטים ותובעים “מקצועיים” אינם חפים ממנו. בישראל אין (כמעט) משפטים פליליים המסתיימים בזיכוי כך שסיכויי ההרשעה קרובים ל 100% בלי הבדל דת גזע ומין אבל ערבים ישראלים נשפטים יותר למאסר בפועל מיהודים הנאשמים באותם עבירות. התביעה דורשת “החמרה בעונש” ב40% מהתיקים נגד ערבים לעומת 20% במשפטים בהם הנאשם יהודי והשופט (לעיתים קרובות תובע לשעבר) נוטה להיענות לבקשת הקולגות. מחקר שפורסם ב2015 על החלטות שופטים בארצנו חסרת המושבעים הראה שלשופט ערבי בהרכב יש השפעה דומה לזו של מושבע שחור בארה”ב. הורדה של כ19% בסיכוי של מורשע ערבי לקבל עונש מאסר וקיצור עונשי המאסר המושתים של מורשעים ערבים בכ 20%.
הכללת “בן מיעוטים” בהרכב המושבעים משפיע על אופי הדיונים מעבר למשקלו היחסי של אותו מושבע משום שהיא משתיקה טיעונים המבוססים על דעות קדומות ומחייבת התמקדות בראיות – נראה שבכל זאת יש יתרונות ל PC .
המושבעים ינהגו כעדר
האדם הוא יצור תבוני כשהוא לבדו אבל חבורות נוטות לכשל המכונה “חשיבת יחד“ (groupthink) נוח ונעים יותר כשהקבוצה מלוכדת, לכן נוטים חברי הקבוצה לחפש הצדקות וחיזוקים לדעה המקובלת במקום להציע רעיונות חדשים או פרשנויות אלטרנטיביות ומעוררות מחלוקת. “חשיבת יחד” מאופיינת בהתעלמות מאלטרנטיבות, בהתחמקות מהערכת סיכונים, בהזנחת החיפוש אחר אינפורמציה נוספת ובעיקר בחוסר נכונות לבחינה מחודשת של רעיונות שנדחו. כך לא היה מי שיערער במטה הכללי של צה”ל על השאננות שלפני מלחמת יום כיפור ולא היה בממשל האמריקני מי שיציע אלטרנטיבה לקונספציה שסיבכה את ארה”ב בווייטנאם. סוג זה של כשל צומח בקבוצות מלוכדות, מבודדות, אחידות ובתנאי לחץ. חבר מושבעים: קבוצת אנשים המבלים זמן רב זה עם זה ובבידוד מהעולם עשוי להיות חממה ל ”חשיבת יחד” בפרט כאשר אי הסכמה נחשבת לכישלון ( Mistrial)
ואכן, לא מעט טעויות שהתגלו בעקבות הוכחת זכאותם של מורשעים בבדיקות DNA יוחסו ללשיבת יחד בקרב מושבעים אבל אין סיבה להניח שהיא חלשה יותר בקרב שופטים מקצועיים : גם שופטים הם חבורה סגורה ומלוכדת, גם הם עובדים בתנאי לחץ והפיתוי להוסיף את המילים “אני מסכים” לדעת הרוב במקום לטרוח ולנסח דעת מיעוט עשוי לעורר את אותם כשלי חשיבה.
המשפט מסובך מידי לאנשים פשוטים.
מחקרים מקיפים, לאורך עשרות שנים של החלטות מושבעים העלו כי “האדם הפשוט” מסוגל בהחלט להבין מקרים מורכבים וכי למושבעים יש “זיכרון קולקטיבי” מצויין לראיות. אכן נמצא כי יש משמעות למין, לגזע להופעה החיצונית של הנאשם ושל פרקליטו. אבל הגורם המשפיע ביותר על ההחלטה הוא בכל זאת טיב העובדות המוצגות במשפט. מנחם מנדל בייליס שנפל קרבן לעלילת דם והועמד לדין ברוסיה הצארית בשנת 1913 סיפר כי התייאש כשראה את חבר המושבעים שכמעט כולו איכרים חסרי השכלה בני המעמד ממנו יצאו לא פעם מבצעי פרעות ביהודים. ובכל זאת, לאחר שמיעת העדויות, אותם מוז’יקים בורים שבחרה משטרת הצאר בגלל דעותיהם האנטישמיות זיכו אותו לאחר דיון בן שעה וחצי בלבד. בני אדם אמנם נתונים להטיות ולדעות קדומות אבל רובם באמת רוצים צדק ומוכנים להתאמץ ולחשוב כדי להשיגו.

למה צריך החלטה פה אחד?
מאפיין ייחודי לשיטת המושבעים הוא הדרישה להחלטה פה אחד. אם המושבעים לא מצליחים להגיע לכך המשפט מתבטל. העקרון נראה לא דמוקרטי – למה שאדם אחד ימנע זיכוי או הרשעה המוסכמים על 11 חבריו? המקור לדרישת האחידות נעוץ עמוק בימי הביניים אז נחשב פסק הדין ביטוי של הצדק האלוהי ולא תתכן לו אופוזיציה. יש מי שמנסים להקל על הדרישה לתוצאת 12:0 אבל יש מי שמוצא בה הגיון. כשנדרשת הסכמה אי אפשר לבטל כלאחר יד את טיעוני המיעוט וחייבים לספק נימוקים של ממש למפקפקים – תהליך המשפר את איכות הדיונים. נמצא כי משפטים שנערכו מחדש בשל יחס קולות של 11:1 לטובת הרשעה במשפט קודם הסתיימו ב20% מהמקרים בזיכוי הנאשם, במילים אחרות נראה כי דרישת הקונסנזוס המוחלט מונעת הרשעת חפים מפשע

אקטיביזם
מבקריה מימין של מערכת המשפט בארץ טוענים בלהט נגד האקטיביזם השיפוטי כלומר על החופש שלקחו לעצמם שופטים להתעלם nהחלטות הכנסת והממשלה. שיטת המושבעים הנהוגה במדינות אחרות היא אקטיביזם שיפוטי “על סטרואידים”. לחבר המושבעים שמורה זכות האיון (nullification) כלומר הזכות להתעלם מחוקים כתובים שהציות להם מנוגד למצפונם. כך סירבו מושבעים בארה”ב להרשיע עבדים נמלטים בתקופת העבדות ובתקופת ה”יובש” התעקשו לזכות שתיינים. מסיבה דומה כיום כמעט בלתי אפשרי להרשיע בארה”ב בסיוע להתאבדות אנשים המעורבים בהמתות חסד.
לפוטנציאל האיון של המושבעים עשויה להיות תוצאה הפוכה, במדינות ארה”ב בהם חל עונש המוות נהוג סינון מיוחד למושבעים במשפטי רצח כדי למנוע ממתנגדי עונש מוות “לאיין” את החוק. ה”מסננת” עוצבה כך שתשאיר את חבר המושבעים ללא מתנגדים מושבעים להוצאות להורג ללא קשר לגזע או מין אבל תוצאת הסינון הזה היא חבר מושבעים הכולל פחות נשים והרבה פחות שחורים משיעורם באוכלוסייה. כך מוצא עצמו הנאשם מול חבורת אזרחים שמראש נוטים יותר להזדהות עם התביעה.

אבל יאיר, אולי לא באמת חשובה השיטה? המשפט הפלילי הוא ממילא זן בסכנת הכחדה, בישראל כ80% מהתיקים הפליליים נסגרים בעסקת טיעון ובארה”ב משפט המושבעים אמנם מספק חומר מרתק לתסריטאים אבל במציאות פחות מ5% מהתיקים נקבעים במשפט וגם ברבים מהם מוותר הנאשם על מושבעים.

שיטת המושבעים מוצאת לה אחיזה בנקודות חדשות על הגלובוס: ביפאן, בגרמניה, קוריאה ובמקומות נוספים מנסים שיטות המשלבות בהרכב של שופטים מקצועיים גם מושבעים מהקהילה. בבסיס הדמוקרטיה עומדת האמונה בחכמתו ובישרו של האדם הפשוט קשה להצדיק את הזלזול ביכולת השיפוט ובהגינות שלו דווקא בהיכל הצדק.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען