"בזכות "גאיה" אנו מכירים 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב"

כך אומר גונטר האסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית בעקבות פרסום מקבץ הנתונים השני של מדידות החללית המיועדת למפות את שביל החלב ויכולה גם לסייע בפתרון שאלות מדעיות רבות * ניתוח ראשוני של נתונים ממדידות שביצע טלסקופ החלל "גאיה" סיפקו פרטים מדויקים על 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב וכיצד הם נעים. נתונים אלה חיוניים כדי להבין איך הגלקסיה שלנו התפתחה לאורך זמן.

השמים של גאיה - בצבעים מלאכותיים. צילום: ESA/Gaia/DPAC
השמים של גאיה – בצבעים מלאכותיים. צילום: ESA/Gaia/DPAC

ב-19 בדצמבר 2013 שוגר טלסקופ חלל "גאיה" של סוכנות החלל האירופאית (ESA) לאחת המשימות השאפתניות ביותר אי פעם. במהלך המשימה המתוכננת בת חמש שנים (שהורחבה לאחרונה), מיפה טלסקופ החלל הזה מעל מיליארד כוכבים, כוכבי לכת, כוכבי שביט, אסטרואידים וקוואזרים כדי ליצור את הקטלוג התלת ממדי הגדול והמדויק ביותר של שביל החלב.

הגרסה הראשונה של נתוני "גאיה", שהתפרסמה בספטמבר 2016, הכילה את נתוני המרחקים והתנועות של מעל שני מיליון כוכבים. אבל פרסום מקבץ הנתונים השני, ב-25 באפריל 2018 אפילו מרשים יותר – הוא מכיל מיקומים, כיוונים, מרחק ותנועות של יותר ממיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו, אסטרואידים בתוך מערכת השמש שלנו, ואפילו כוכבים מעבר לשביל החלב.

בעוד פרסום מקבץ הנתונים הראשון התבסס על תצפיות של מעל לשנה, הנתונים החדשים משתרעים על פני תקופה של כ-22 חודשים – שנמשכה מ-25 ביולי 2014 ועד ל-23 במאי 2016. ניתוח ראשוני של נתונים אלה גילה פרטים מדויקים על 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב וכיצד הם נעים. נתונים אלה חיוניים כדי להבין איך הגלקסיה שלנו התפתחה לאורך זמן.

לדברי גונטר האסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית "התצפיות שנאספו על ידי "גאיה" מגדירות מחדש את יסודות האסטרונומיה. "גאיה" היא משימה שאפתנית המסתמכת על שיתוף פעולה אנושי רחב היקף שנוצר כדי לעבד כמות גדולה של נתונים מורכבים. הוא ממחיש את הצורך בפרויקטים ארוכי טווח שיבטיחו התקדמות במדע ובטכנולוגיה בחלל ויבצע משימות מדעיות נועזות עוד יותר בעשורים הבאים".

"הדיוק של המכשירים של "גאיה" איפשר לבצע מדידות מדויקות עד כדי כך שאפשר היה לקבל את הפרלקסה של הכוכבים – תנועתם האמיתית סביב מרכז הגלקסיה, כשהיא מופרדת מהתנועה הנראית בשל סיבוב כדור הארץ סביב השמש ולהבין מכך את תנועותיהם של הכוכבים בגלקסיה בדיוק רב יותר. מתוך 1.7 מיליארד כוכבים מקוטלגים, מדדה ותיעדה "גאיה" פרלקסה ומהירות (כלומר את התנועה הנכונה) של יותר מ – 1.3 מיליארד כוכבים."

"עבור כ-10% מהכוכבים שנמדדו, מדידות הפרלקסה היו מדויקות עד כדי כך שהאסטרונומים יכולים להעריך באופן ישיר מרחקים לכוכבים בודדים." מסביר אנתוני בראון מאוניברסיטת ליידן בהולנד, שהוא גם יו"ר קונסורציום עיבוד הנתונים של "גאיה".

"המהדורה השניה של נתוני "גאיה" מייצגת קפיצת מדרגה ענקית ביחס ללוויין היפרקוס של סוכנות החלל האירופית, קודמו של "גאיה" ומשימת החלל הראשונה שנועדה לבצע אסטרומטריה. לשם השוואה היפרקוס סקר כ-118 אלף כוכבים לפני כמעט שלושים שנה. מספרם העצום של הכוכבים כשלעצמו עם מיקומם ותנועותיהם יהפוך את הקטלוג החדש של "גאיה" למדהים למדי. אבל זה לא הכול. קטלוג מדעי ייחודי זה כולל סוגים רבים אחרים של נתונים, המאפשרים גילוי מאפייני כוכבים ועצמים שמימיים אחרים, מה שהופך את הפרסום הזה ליוצא דופן.

בנוסף לתנועות של הכוכבים, הקטלוג מספק מידע על מגוון רחב של נושאים אשר יעניינו אסטרונומים ואסטרופיזיקאים. בין השאר מדדה גאיה בהירות וצבעים של כמעט כל 1.7 מיליארד הכוכבים המקוטלגים, וגם על השינויים בבהירות ובצבע של כחצי מיליון כוכבים לאורך זמן.

הקטלוג של "גאיה" מכיל גם את המהירות לאורך קו הראייה של שבעה מיליון כוכבים, טמפרטורות פני השטח של כ-100 מיליון, ואת אפקט האבק הבין כוכבי על 87 מיליון כוכבים. נתוני "גאיה" מכילים גם מידע על עצמים במערכת השמש שלנו, לרבות המיקום של 14,000 אסטרואידים ידועים, דבר אשר יאפשר קביעה מדויקת של מסלוליהם.

מעבר לגלקסיית שביל החלב, "גאיה" השיגה מדידות מדויקות יותר למיקומם של חצי מיליון קוואזרים מרוחקים – גלקסיות בהירות הפולטות כמויות עצומות של אנרגיה בשל נוכחותו של חור שחור מאסיבי במרכזיהן. בעבר, קוואזרים שימשו מסגרת התייחסות עבור הקואורדינטות השמימיות של כל העצמים בקטלוג "גאיה" המבוססים על גלי רדיו. אולם, מידע זה יהיה כעת זמין לראשונה גם בחלק האופטי של הספקטרום האלקטרומגנטי. "פיתוח זה וחידושים אחרים של "גאיה" יכולים להביא למהפכה בחקר הגלקסיה שלנו והיקום"אומרת אנטונלה ולנארי מהמכון הלאומי לאסטרופיזיקה בפדואה, איטליה וסגנית יו"ר קונסרציום עיבוד הנתונים של "גאיה".

"הנתונים החדשים של "גאיה" הם כה חזקים עשירים עד כי הממצאים המרגשים פשוט קופצים עלינו. לדוגמה, בנינו את דיאגרמת Hertzsprung-Russell המפורטת ביותר של כוכבים שנעשתה אי פעם על כל כיפת השמים ואנחנו כבר יכולים לזהות כמה מגמות מעניינות. אני חשה שאנו חונכים עידן חדש של ארכיאולוגיה גלקטית".

 

למאמר המקיף באתר סוכנות החלל האירופית

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

111 תגובות

  1. G
    שוב נגעת בנקודה רגישה
    כשהחלטתי שאת מהירות האור אני צריך להצמיד לשורש טמפרטורה מסויימת, הייתי צריך להחליט מה תהיה הטמפרטורה הזאת והאפשרות הראשונה שעלתה בראשי היא טמפ הרקע של היקום. האם אני בטוח שזו בחירה נכונה??, לאו דווקא, אלא שקיבלתי בסופו של דבר תוצאה שמצאה חן בעיני, על פי הירידה של המהירות קיבלתי שהתרחקות הירח מכדור הארץ היא רק 26 מ"מ לשנה ולא 38 מ"מ שנימדדו בעזרת לייזר. אז למה זה כל כך מצא חן בעיני כי 26 מ"מ בערך הן התפשטות האבל למרחק לירח[ נחמד אז לא צריך לתת כל התיחסות לגיאות שיצר הירח על כדור הארץ?, אולי אני טועה?,אבל זה לא צריך לשנות כי אפשר להצמיד את מהירות האור להתפשטות היקום בלי להתייחס לטמפ' שלו,ומה שחשוב זה למדוד ולראות מה קורה עם המהירות של האור.
    חומר למחשבה
    יום טוב
    יהודה

  2. ניסים
    אני מפשוטי העם לא מבין מתמטיקה כמוך ואם יש בעיה אני ניכנס לגוגל ושם כתוב (ויקיפדיה):-
    גדל הראה שכל מערכת אקסיומות אפקטיבית ועשירה מספיק (כזו המכילה חלק מספיק גדול מאקסיומות האריתמטיקה) שהיא עקבית, היא בהכרח לא שלמה, משמע שקיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן. סוף ציטוט. ואת המשפט האחרון בדיוק אמרתי בתגובתי (G14 במאי 2018 בשעה 05:16):-
    "גדל כבר אמר שתמיד בכל תיאוריה יהיו חלקים שאי אפר לדעת לגבי נכונותם, סוף ציטוט"
    ואתה טוען שהדבר (שאמרתי מהזיכרון) הוא לא נכון? אבל זה מה שכתוב בויקיפדיה:-
    "קיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן". סוף ציטוט.
    אז ברור לי שהיידע שלי אינו כמו שלך ובטח אתה צודק אבל רוח הדברים היא שאפשר להחליט שיש לחשוב על תשובה. הרי מזה התחיל הוויכוח על גדל. ניסים, המידע כיום הוא גדול וגדל בקצב רצחני . שמעתי שכבר כיום מתפרסמים כמיליון מאמרים מדעיים מידי שנה, כיצד אפשר לעבור על כולם?, האם אין שמץ של יהירות בדרישה הזאת שלך שאני אמור לדעת את קוצו של יוד של גדל , הילברט או פיאנו?, שהיום שמעתי את שמו לראשונה.
    אני לא בא מהעולם המדעי, אני בא משטח ייעול עסקים, ואני מעולם לא הייתי מיצר פתרון של חומר אפל או אנרגיה אפלה דומיננטים בתהליכיי ייצור, לכן אני מחפש דרך להסביר דברים בצורה אחרת. אני עשיתי זאת, וכנידרש , אני גם מראה את האפשרויות להפרכה אז מה אתה מספר לי על פיאנו או כמה שאתה מכיר את גדל, זה לא שייך. וחלילה שלא תחשוב שאני לא מקנא בידע שלך על גדל אבל ניראה לי שלעיניינינו, מה שאני יודע על גדל מספיק בהחלט.
    יום טוב ניסים
    יהודה.

  3. יודה, כתבת: הטמפרטורה המוחלטת של התווך בו נע הגל. ואני מניח שהתייחסת לטמפ 2.73 קלווין.

    אבל זה קצת מוזר כי 2.73 זה לא הטמפ של התווך אלא הטמפרטורה (כלומר הספקטרום) של קרינת הרקע. אבל אותו תווך בדיוק מכיל גם פוטונים בטמפרטורה (כלומר ספקטרום) של 5700 קלווין – הפוטונים שיצאו מהשמש שלנו. והוא מכיל גם פוטונים שנעו אלינו מקוואזרים רחוקים במשך מיליארדי שנים והטמפ שלהם היא מיליוני קלווין. אני בטח מאד מפשט אבל יתקנו אותי אם אני טועה.

    בכל מקרה זה קצת מוזר לייחס לתווך את הטמפ של חלק מהפוטונים שנעים בו. אתה הולך הפוך ממה שאתה מתאר! במקום לגזור את מהירות הגל מטמפ התווך, אתה גוזר את טמפ התווך מספקטרום אורך הגל של חלק מהגלים.

    אבל אם כבר – במערכת השמש יש הרבה יותר פוטונים מהשמש מאשר פוטונים של קרינת רקע, בגלל זה כל כך חמים ונעים על כדוהײא. אז אולי הטמפ של התווך באיזורנו היא דווקא גבוהה, ולעומת זאת במקומות אחרים היא נמוכה? אז מהירות האור משתנה ממקום למקום? חשוד בעיני.

  4. יהודה
    במדע כדאי לדייק…
    הנה מה אמרת "ודרך אגב הפילוסוף מתמתיקאי גדל כבר אמר שתמיד בכל תיאוריה יהיו חלקים שאי אפשר לדעת לגבי נכונותם".
    לא – זה לא נכון!!! דיוויד הילברט שאל ב-1928: האם ניתן להראות – בתוך מתמטיקה מסויימת – שהיא עקיבה. כלומר – בהינתן טענה בתוך השפה, האם ניתן להכריע את נכונתה – בתוך השפה. האם ניתן להוכיח שהיא נכונה או לא? "הוכחה" כאן זה משהו שאתה כנראה לא מכיר. הכוונה היא שיש לנו (א) קבוצת אקסיומות (במקרה הזה האקסיומות של פיאנו) ו-(ב) מספר כללי היסק (לדוגמה: אם A וגם B נכונים אז בפרט, A נכון). עכשיו נתון לנו טענה "T". הכרעה אומרת: האם בעזרת האקסיומות וכללי ההיסק (בלבד) ניתן להגיע ל-"T" או ל "לא T". זה מה שהראה גדל במשפט אי השלמות השני שלו. בפרט, במשפט השני, גדל הראה שניתן תמיד למצוא טענה כזו, בתוך השפה עצמה.

    אתה שם לב? לא מוזכרת בו "תיאוריה" ובטח לא "כל תיאוריה".

    אחרי זה אתה מצטט: "משפט האי-שלמות משמש את חסידי העידן החדש על מנת לנגח את יומרתו כביכול של המדע לדעת הכל". שאבין – אתה מייחס את עצמך לחבר בקבוצה האוממלה הזו??? 🙂

    אתה כותב "תורת היחסות הכללית מסבירה את הכבידה כתכונה של המרחב – נכון!". אז החלקיקים שלך לא פועלים במרחקים קצרים? הם לא פועלים על התפוח של ניוטון, על הירח, או על פלוטו? מה אם אנדרומדה (שמתקרבת אלינו) או גלקסיות רחוקות (שמתרחקות)?

    ואם תורת היחסות נכונה בטווחים קצרים, אז איך התעקמות המרחב לא משפיעה במרחקים גדולים?

    וסתם קוריוז מעניין על האור ופוטונים: אור אכן נע יותר לאט בזכוכית (לדוגמה) – אבל מהירות הפוטונים לא משתנה. זו הפשטה נוראית שמאד תרגיז את אלבנצו (כי אין לנו חלקיק שהוא פוטון שניכנס מצד אחד לזכוכית ויוצא מהצד השני) אבל זה כאן מדגיש שאתה לא יכול לבצע אנלוגיה בין פוטונים (חלקיקים קוונטיים) לחלקיקים שלך (שהם קלאסיים).

  5. G
    מהירותו של כל גל היא פרופורציונית לשורש הטמפרטורה המוחלטת של התווך בו נע הגל אני החלטתי להניח שאותו דבר עם מהירות האור בריק כלומר המהירות של האור בריק פרופורציונית לשורש טמפרטורת הרקע של היקום לדוגמא כשטמפרטורת הרקע של היקום הייתה פי מאה (273 מעלות קלווין) מהירות האור הייתה פי עשר כלומר כשלושה מיליון ק"מ לשנייה.
    לדוגמא: מהירות האור בתקופת הרקומבינציה- 380,000 שנים אחרי המפץ הגדול, בטמפרטורת רקע של כ- 3000 מעלות קלווין הייתה היתה פי 33 שזאת מהירות של כ 10 מיליון ק"מ לשנייה.
    מה רע עם המספר הנוכחי אתה שואל, התשובה היא הייתי מוכן לקבל את הקביעות של מהירות האור, אם זה היה נובע ממשהו, אבל לצערי, בניגוד לדיעה המקובלת, ניסוי מיקלזון מורלי לא יכול היה לקבוע שמהירות האור קבועה בעבר ובעתיד לצורך כך יש לעשות מספר מדידות ולהשוות ביניהן אתה לא יכול על סמך מדידה אחת לקבוע קביעות. אתה מצלם לדוגמא שעון בנקודת זמן, אתה לא יכול על סמך צילום אחד לדעת אם המחוגים נעים אבל שני צילומים ולהשוות בינהם אתה תוכל לקבוע. הצעתי לבדוק במתקן ליגו את ההשתנות, ניראה לי שיש למתקן את הרגישות המתאימה לבדוק את השינוי, אז אם למישהו יש קשרים, אשמח. ארוחה זוגית מובטחת.
    בדקתי את התפשטות היקום ואת התקררותו וקבעתי מה צריכה להיות השתנות מהירות האור. התוצאה ירידה של ס"מ אחד לשנייה בשנה.
    מאמר מספר 40 בבלוג שלי.
    יום טוב, וברוכים הבאים לשגרירות האמרוקאית בירושלים
    יהודה

  6. יודה, אבל מה לגבי שימור תנע? כשמשהו מהיר מתנגש במשהו איטי, התנע נשמר. אם חלקיק מהיר ײמשיגײ איטי ושניהם באותה מסה אז לא השתנה כלום, המהיר נהיה איטי והאיטי מהיר…

    אולי פשוט תסביר למה אתה חושב שמהירות האור קטנה.. מה רע לה עם המספר הנוכחי היא לא צריכה דיאטה בעיני.

  7. לניסים
    מתוך ויקיפדיה בעברית :-
    "משפטי האי-שלמות של קורט גדל הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים.
    גדל הראה שכל מערכת אקסיומות אפקטיבית ועשירה מספיק (כזו המכילה חלק מספיק גדול מאקסיומות האריתמטיקה) שהיא עקבית, היא בהכרח לא שלמה, משמע שקיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן. בכך גדל שם קץ לניסיונות רבים לבנות מערכת אקסיומטית כוללת שממנה תנבע כל המתמטיקה.
    ההשפעה מחוץ לתחומי המתמטיקה הייתה רבה אף היא. משפט האי-שלמות משמש את חסידי העידן החדש על מנת לנגח את יומרתו כביכול של המדע לדעת הכל. לטענתם, אם אפילו המערכות המתמטיות הבסיסיות ביותר אינן ניתנות להוכחה, אזי ישנה בעייתיות בגישה על פיה מסוגל המדע להבין את העולם" סוף ציטוט. אז שום קשר לפילוסופיה ניסים?, אחרים לא קישרו בינו לבין מדע?
    אז כניראה בכל זאת אמרתי את מה שחושבים על גדל והמשפטים שלו אז מה תגיד עכשיו? אהה, ניזכרתי, ויקיפדיה בעברית זה אלה השקרנים שמטעים את הישראלים. סתם לחפש להשמיץ.

    ומה אמרת בחלק הראשון של תגובתך? נבדוק:-
    אני מצטער שאתה נעלב, אבל אני מאד ענייני.- נניח
    אני כל הזמן חוזר על עצמי, – נכון
    כי אתה מתחמק מלחשוב על המשמעות של מה שאתה אומר.- כמה שאתה טועה!
    אמרת – "התיאוריה שלי ותורת היחסות הם חברים"- נכון, בטווחים קצרים.
    תורת היחסות הכללית מסבירה את הכבידה כתכונה של המרחב. – נכון!
    אתה טוען שלמרחב אין תכונות. – לא נכון, תכונות לטווחים קטנים מקובלים עלי נובעים מניסוי מיקלזון מורליי .
    אתה באמת לא רואה שמשהו לא מסתדר כאן?- לא, כי אז נידרש ממני להסכים שבטווחים הגדולים תהיה חייבת להיות מסה אפלה ואנרגיה אפלה ואני מסביר את מה שהם מאפשרים בעזרת התיאוריה שלי, ובלעדיהן!.
    ניסים עניתי על הכל, גם עכשיו תגיד שאני מתחמק??
    יום טוב ניסים ונקווה לשקט יחסי בדרום .
    יהודה

  8. אני חייב לציין שלא חשבתי על שאלתך הבאה:-
    (במילים שלי) "מה קורה עם החלקיקים והפוטונים (הוותיקים) הנעים מעל למהירות האור החדשה האיטית יותר"?
    ברור שהם האטו, כי עובדה שלא קימים היום פוטונים הנעים מהר יותר ממהירות האור העכשיוית. שאלה קשה . אבל אני חושב שהפתרון נימצא בפתרון השאלה הדומה:-
    מה קורה כיום לפוטונים של האור כשהאור חודר לאזור בו מהירות האור שונה? למשל אור עובר מהריקנות לענן גז?,(או מענן גז לריקנות?)
    תשובה שתיתן לי לשאלה זו יכולה לעזור לי בפתרון.
    יש לי כמה רעיונות לפתרון למשל, התנגשות עם הפוטונים החדשים האיטיים יותר, או התנגשות עם חלקיקים אחרים איטיים הקיימים בקוסמוס, אבל הייתי רוצה לחשוב על כך.
    חייב לציין שזו שאלה קשה. נסה לפתור אותה גם אתה? זאת יכולה להיות שאלה מאתגרת לתלמידים מתקדמים בפקולטה לפיזיקה!.
    ברור שאם תוכיח שמהירות האור אינה יכולה להאט בריק, זה ידרוש שינויים מרחיקיי לכת בתיאוריה שלי עד כדי הכחדתה. ובהומור נאמר שאת פרק א בבראשית נשנה ל:-ויאמר אלוהים יהי אור, ויהי אור במהירות 299,792,458 מטר לשנייה בריק. נקודה.
    יום טוב G. חייב לציין שאתה הכי קרוב להרוויח ממני ארוחה זוגית.
    יהודה

  9. יהודה
    אני מצטער שאתה נעלב, אבל אני מאד ענייני.
    אני כל הזמן חוזר על עצמי, כי אתה מתחמק מלחשוב על המשמעות של מה שאתה אומר.

    אמרת – "התיאוריה שלי ותורת היחסות הם חברים". תורת היחסות הכללית מסבירה את הכבידה כתכונה של המרחב. אתה טוען שלמרחב אין תכונות. אתה באמת לא רואה שמשהו לא מסתדר כאן?

    גדל לא אמר משהו שאפילו קרוב למה שאמרת עכשיו! גדל התיחס לאחת הבעיות של הילברט והראה שהמתמטיקה של פיאנו אינה שלמה. אין פה שום קשר לפילוסופיה, ואין כאן אמירה אפיסטמולוגית כללית.

    נחמד שאתה מתעצבן כשאין לך מה להגיד.

  10. יודה, כתבת: העדפה שלי היא כולם נעים במהירות האור מכיוון שברור שהפוטונים הניטרינים ושאר הקרניים הקוסמיות נעים במהירות האור. סוף ציטוט.

    אבל אמרת שמהירות האור קטנה כל הזמן, האם גם החלקיקי הפושינג מאיטים כדי להתאים למהירות האור? מעין הצמדה לדולר? ואם כן – איך כל התנע שלהם הולך לאיבוד?

  11. ניסים
    היקום שלי נמצא במרחב שרובו ריק והיקום מתפשט לתוך המרחב הריק . אין לי צורך שהמרחב יתפשט ולא מבין לאן הוא צריך להתפשט ?, אם התשובה הזאת מספקת אותך או שאתה דוקא רוצה סתם לריב.
    גם כאן צריך לרדת לעומקם של דברים, אז תגיד לי ניסים האם באמת חטאתי חטא דתי בזה שאמרתי שלא חשבתי על משהו לעומקם של דברים?? זה עושה אותי דתי? הרי לדתיים הכל ברור. דרך אגב בזה שאתה משווה ביני לבין וואלאס אני רואה בזה קומפלימנט. הרי המיטב שבמיטב שבמדענים אמרו דברים וחזרו בהם האבל אמר שהתפשטות היקום היא פי שבע מהמשוער היום, איינשטיין קבע את הקבוע הקוסמולוגי "טעותו הגדולה ביותר"אז מה קרה אם אני צריך לחשוב בבעיה או שתיים לא מושלמות. ודרך אגב הפילוסוף מתמתיקאי גדל כבר אמר שתמיד בכל תיאוריה יהיו חלקים שאי אפר לדעת לגבי נכונותם, אז מה הבעייה אם אני אומר שלא חשבתי עדיין על בעייה מסויימת?, סתם לזלזל ולהשמיץ ואתה מאשים אותי בזילזול?, בהשמצות? עזוב, לפעמים לא כייף להתמודד מול תגובותיך. איפה ראית שאני דוחק את הבעיות הצידה?, איפה ראית שאני מעביר נושא, ואיפה ראית שאני מתחמק מלענות? סתם מטיל דופי!
    לילה טוב
    יהודה

  12. יהודה
    או שהמרחב עצמו מתפשט או שלא. אני חושב שעלינו על מה באמת לא תקין בגישה שלך: "לא חשבתי על זה"…

    אתה מזכיר לי את אלפרד וואלאס: הוא גם חשב על הברירה הטבעית כסיבה לריבוי המינים, אבל פסל את זה כשזה הגיע לבני אדם, ונשאר עם השטות של אלוהים.

    וכמו אנשים דתיים, כשאתה נתקל בבעיות אז אתה דוחק את הבעיות הצידה, מזלזל באלה שמציגים את הבעיות (ו/או בבעיות עצמן), או מעביר נושא.

  13. ניסים
    אמרתי כבר שלטווחים עד אלפי י"א התיאוריה שלי מקבלת את כל המסקנות של ניסוי מיקלזון מורלי ותורת הייחסות. מעבר לזה , בטווח של שנות אור, היחסות לא מקובלת עלי כמו שגם הגרביטציה לא. זה לא אומר שלא נקבל גלי גרביטציה מהמרחקים כי הם נוצרו כתוצאה מפעילות קרובה של גופים גדולים חורים שחורים או כוכביי נטרונים וכו.
    אם תפוצץ בלון בריק השכבות הפנימיות של הגז לא תהיינה מודעות לפיצוץ בתחילה ולאחר מכן גם הן תתפשטנה החוצה כלומר ממהירות אפס הן יעברו למהירות ההולכת וגדלה, וזה ניקרא תאוצה.
    ולגבי נקודה/ אזור מרכזי מועדף, אז קודם כל ביקום כמו שלי כל נקודה מתרחקת יחסית לאחרות אבל אין סיבה שאנו נהיה במרכז זה. נכון שיש אזור בקוסמוס "מיוחס" מהאחרים ויש גם כיוון מועדף, ומסכים שזה דורש חשיבה איך בדיוק תיראה ההתפשטות מכל נקודה ונקודה ביקום ואיך יראה האזור המיוחס.
    כניראה יהיה שינוי זעיר בקרינת הרקע מכיוונים מסויימים, אבל שוב לא חשבתי על זה לעומק.
    שבוע טוב
    יהודה

  14. ניסים
    אמרתי כבר שלטווחים עד אלפי י"א התיאוריה שלי מקבלת את כל המסקנות של ניסוי מיקלזון מורלי ותורת הייחסות. מעבר לזה , בטווח של שנות אור, היחסות לא מקובלת עלי כמו שגם הגרביטציה לא. זה לא אומר שלא נקבל גלי גרביטציה מהמרחקים כי הם נוצרו כתוצאה מפעילות קרובה של גופים גדולים חורים שחורים או כוכביי נטרונים וכו.
    אם תפוצץ בלון בריק השכבות הפנימיות של הגז לא תהיינה מודעות לפיצוץ בתחילה ולאחר מכן גם הן תתפשטנה החוצה כלומר ממהירות אפס הן יעברו למהירות ההולכת וגדלה, וזה ניקרא תאוצה.
    ולגבי מרכזיותה של נקודה, אז קודם כל ביקום כמו שלי כל נקודה מתרחקת יחסית לאחרות אבל נכון שיש אזור בקוסמוס "מיוחס" מהאחרים ויש גם כיוון מועדף. אין סיבה שאנו נהיה במרכז זה אבל מסכים שזה דורש חשיבה איך בדיוק תיראה ההתפשטות מכל נקודה ונקודה ביקום ואיך יראה האזור המיוחס.
    כניראה יהיה שינוי בקרינת הרקע מכיוונים מסויימים, אבל שוב לא חשבתי על זה לעומק.
    שבוע טוב
    יהודה

  15. יהודה
    כלומר, התיאוריה שלך בסתירה מוחלטת לתורת היחסות הכללית. אז בבקשה, תפסיק להגיד שהם חברים.

    לא ברור לי איך היקום שלך מאיץ. אם תפוצץ בלון בחלל, אז הגז לא יאיץ.

    לפי התיאוריה שלך, ליקום יש מרכז. האם אתה טוען שאנחנו בדיוק במרכז הזה? נהיית דתי? 🙂

  16. ניסים,
    קח לך שעתיים מעבודה החשובה שאתה עושה כאן (לא בציניות) וצפה בהרצאה של נימה ארקדי חמד. הנושא הוא סופו של הזמן-חלל והוא בין היתר מתאר שיטות חדשות לחישוב אינטראקציה בין חלקיקים יסודיים שנוצרו כי לא ניתן לחשב אותן באמצעות דיאגרמות פיינמן והן נובעות מההבנה שזמן-חלל הוא רעיון מקורב למציאות אך ככל הנראה יש אבני בניין פרימיטיביים יותר.

    https://youtu.be/qTx98PUW6lE
    הוא מתחיל לדבר על השיטות החדשות בסביבות דקה 45
    הנה לינק לעבודה
    https://physicslearning.colorado.edu/tasi/tasi_2013/notes/june19/Dixon3.pdf
    אלבנטזו, אם אתה עדיין כאן ומכיר את הנושא, יהיה נחמד לשמוע פרטים נוספים. אין לי שאלה ספציפית הנושא פשוט מרתק

  17. ובכן G כאן באמת יש בעית מילכוד שכל תשובה עלולה להיות בעייתית. אם אני אגיד שיש התפלגות בולצמנית במהירות החלקיקים אזי יהיו חלקיקים שנעים יותר מהר ממהירות האור, ואם אני אגיד שכולם נעים באותה מהירות אז איפה בולצמן?, יש גם את האפשרות שההתפלגות הבולצמנית תהיה באנרגיה היחסותית של החלקיקים שכולם ינועו כמעט באותה המהירות ושוב בעייה האם מותר לי להשתמש בתורת הייחסות מתיאוריה אחרת לניתוח תיאוריה חדשה? אז לא בדיוק יודע מה הפיתרון. העדפה שלי היא כולם נעים במהירות האור מכיוון שברור שהפוטונים הניטרינים ושאר הקרניים הקוסמיות נעים במהירות האור.- בדיוק או כמעט. לה סאז' לא ידע מיחסות לכן אמר מה שאמר אני לא חושב שהחיכוך קיים ולכן לא צריך את המהירות הלה- סאז'ית.
    חוזר לראות מה התוצאה בארוויזיון…
    יום טוב
    יהודה

  18. יודה, אמרת "מרחב גזי", האם אתה אומר שחלק מחלקיקי הפושינג גרביטי נעים מהר וחלק לאט, בהתפלגות מקסוול בולצמן – ורק הממוצע הוא C? הרי ככה גז עובד.. אם כן, אז זה סותר את מה שראו ב LIGO.

    אגב לאסאג כתב שמהירות הפושינג גרביטי היא פי 10000 מ C (כדי להתגבר על הבעיה שאתה מתעלם ממנה – חיכוך) אז מסתבר שלא רק מהירות האור נשחקת עם השנים 🙂

  19. G – שאלת את השאלה "מה מהירות חלקיקיי הפושינג גרביטי בתיאוריה שלי? התשובה לכך לא קלה , אני מעריך שמדובר בחלקיקים הדומים לניטרינים, רק זעירים יותר ומהירותם היא דומה, קרוב מאוד למהירות האור.
    ניסים- בקשר להתפשטות היקום, אצלי היקום ניראה קצת שונה,:- היקום שלי הוא מרחב גזי הבנוי מהמוני חלקיקי פושינג גרביטי, נטרינים פוטונים היגס בוזונים ועוד המוני קרניים קוסמיות, המכיל בתוכו גם כוכבים וגלקסיות.. מעבר לגלקסיות הרחוקות ביותר מופיעה ריקנות, לא יודע עד להיכן. כלומר כל היקום שלנו הוא גוף גזי אדיר המכיל בתוכו כוכבים וגלקסיות, המתפשט לריקנות סביבו. השכבות החיצוניות של היקום מתפשטות באופן טיבעי מהר ואילו הפנימיות מתפשטות לאט (התפשטות האבל). קל להוכיח שהתפשטות יקום כזה הנעשית אל תוך הריקנות סביבו, אפילו מאיצה, כי תמיד הכוח הדוחף גלקסיה כלפי חוץ הוא גדול מהכוח הדוחף אותה כלפי פנים. כל כך פשוט, בלי אנרגיה אפילה ובלי חלקיקים מוזרים, ודרך אגב היקום שלי לא התחיל מנקודה סינגולרית ואין סיבה להניח כך, אני מאמין שגודלו המינימלי היה בקוטר של שנות אור בודדות. הגרביטציה ביקום הפושינג גרביטי שלי – היקום הפשוט, פועלת למרחק של שנות אור בודדות, הכוח הדומיננתי ביקום שלי אינו הגרביטציה כי אם הפרשי הלחצים הפועלים ביקום הגזי שלי. סתם, הסבר "יקום פשוט" על רגל אחת.
    ותודה על איחולי המזל טוב לחגיגת נכדתי הבכורה!
    כל טוב
    יהודה

  20. ניסים,
    קח לך שעתיים מעבודה החשובה שאתה עושה כאן (לא בציניות) וצפה בהרצאה של נימה ארקדי חמד. הנושא הוא סופו של הזמן-חלל והוא בין היתר מתאר שיטות חדשות לחישוב אינטראקציה בין חלקיקים יסודיים שנוצרו כי לא ניתן לחשב אותן באמצעות דיאגרמות פיינמן והן נובעות מההבנה שזמן-חלל הוא רעיון מקורב למציאות אך ככל הנראה יש אבני בניין פרימיטיביים יותר.
    הנה ההרצאה
    https://youtu.be/qTx98PUW6lE
    נדמה לי שהוא מתחיל לדבר על השיטות החדשות בסביבות דקה 45
    הנה מאמר בנושא
    https://physicslearning.colorado.edu/tasi/tasi_2013/notes/june19/Dixon3.pdf

    אלבנטזו, אם אתה עדיין מרחף באיזור ורוצה לשפוך אור נוסף על הנושא, אשמח. אין לי שאלות קונקרטיות, אומר מראש (הבן הרביעי בהגדה…)

  21. יהודה
    קודם כל מזל טוב!
    בקשר ל-GPS, יש מספר שיטות שמעלות את הדיוק שלו בהרבה. שתי דוגמאות הן DGPS ו-RTK.

    האנרגיה האפלה נידרשת להאצת התפשטות היקום, אבל לא להתפשטות עצמה. אבל לא זה העניין. אני אשאל אותך שוב: האם לדעתך המרחב עצמו מתרחב?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן