סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: חלות, נרות וגיליוטינות – שבועות אלטרנטיביים

כפי שראינו במאמר הקודם השבוע הוא אוניברסלי אבל לאורך ההסטוריה היו נסיונות לשנות את מבנה לוח השנה שלא צלחו. במאמר זה נסביר מדוע

 

 

בשבוע שעבר עסק המדור בסיפור הגלובליזציה המופלאה של השבוע. התמזל מזלו של השבוע והאימפריה הרומית, רגע לפני שהתפצלה אימצה אותו אל חיקה. האסלאם נשא את השבוע ששיאו ב"יום אל ג'ומעה" למרחבי אסיה ואפריקה והאסטרולוגיה הפיצה אותו אל המזרח הרחוק.

ובכל זאת קשה שלא להשתומם להצלחתו הנמשכת של השבוע. כאשר אומץ השבוע בצו הקיסר קונסטנטין נמדד האורך ב"זרתות" ומרחקים גדולים ב"סטדיות", המשקל ב "אונקיות" והשעה הוגדרה כחלק ה12 של אורך היום (ארוכה ביוני וקצרה בדצמבר). כל המידות הללו נעלמו ורק השבוע לא רק ששרד אלא אף נשמר כשזעזע האפיפיור גרגוריוס ה13 את לוח השנה והביא למחרת ה4 באוקטובר 1582 את ה15 באוקטובר. יום ה15 באוקטובר היה יום שישי משום שאתמולו (ה4 באוקטובר) היה יום חמישי.

השבוע נשמר בזכות הדתות שבקשו לשמור על רצף ימים קדושים. מכל שבת מפריד מספר שלם המתחלק ללא שארית ב7 מאותה שבת ראשונה בה "שבת אלוהים מכל מלאכתו אשר עשה" ומכל יום ראשון ניתן לספור מספר שלם של שבועות ליום תקומתו של כריסטוס מקברו לאחר הצליבה. ובכל זאת לפחות שלושה ניסיונות רציניים להחליף את השבוע ביחידות זמן "הגיוניות" יותר נעשו ונכשלו. בשנת 1793 החליפה הרפובליקה הצרפתית את לוח השנה הגרגוריאני בלוח "אזרחי" נקי מכל שייכות דתית או מיתולוגית. כל אחד מחודשי השנה היה בן 30 ימים בדיוק והוא נושא שם הקשור לעונת השנה. הטור הזה למשל, מתפרסם ב23 לחודש הקציר הוא מסידור (Messidor) שנת CCXXVIII כלומר השנה ה 228 לייסוד הרפובליקה. חמשת (או ששת) הימים הנוספים היו ימי חג שלא נכללו במניין החודשים. כל חודש חולק ל3 "דקדות" בנות עשרה ימים (היום הוא שלישי בדקדה השלישית של מסידור),

חודש הערפל, ברומר ( Brumaire) התחיל ב22 באוקטובר בלוח השנה המהפכני בצרפת. צייר: Louis Lafitte, ויקימדיה

היום חולק ל10 שעות, השעה ל100 דקות והדקה ל100 שניות. באופן מוזר דומה לוח שנה חדשני זה על חודשיו האחידים ושבוע עשרת הימים דווקא ללוח המצרי העתיק. ייתכן אפילו שלאבותינו הייתה הכרות עם "דקדות" הרבה לפני הצרפתים: אם נקרא את תיאור המבול כפשוטו, הגשם מתחיל בשבעה עשר לחודש השני (בראשית ז' פסוק י"א) , נמשך 150 ימים (פסוק כ"ד) ומסתיים בשבעה עשר לחודש השביעי (פרק ח' פסוק ד') ניווכח שלפני הכותב עמד לוח שנה בו חמישה חודשים נמשכים 150 ימים: קומבינציה בלתי אפשרית בלוח העברי ובכל לוח ירחי אחר אך מתחייבת על פי הלוח המצרי.

אבותינו העדיפו, כידוע, את שבוע שבעת הימים על פניו וגורלו של הלוח המהפכני בצרפת לא היה שונה: הוא בוטל סופית בשנת 1805 אך שבוע עשרת הימים בוטל כבר בשנת 1802. לסיבה הברורה של חידוש הברית עם הכנסיה הקתולית הצטרפו גם סיבות ארציות יותר, הדקדה אמנם "הגיונית" אבל מקטינה את מספר ימי המנוחה משביעית לעשירית מהימים. בעיה אחרת שעורר שבוע ממושך קשורה להיעדרם של מקררים במאה ה18. בשיטת הדקדות ימי שוק וירידים נערכו פעם ב10 ימים, הפירות שנקנו ביום השוק פשוט לא החזיקו מעמד עד ליום השוק הבא. כך, הרציונליסטים הצרפתים שנתנו לנו את המטר למדידת מרחק ואת הקילוגרם למדידת המסה נכשלו בנסיון להביא את הרציונליות המדעית אל מימד הזמן ונאלצו להשאיר אותנו עם החלוקה הבבלית ל60 דקות בשעה ועם השבוע העברי.

 

הלוח הסובייטי

אם את נצחונו של השבוע על הקמים עליו בצרפת ניתן ליחס לכנסיה הרי שאת כשלון הנסיון השני לביטול השבוע: זה של השלטון הסובייטי צריך לחפש במקומות אחרים. בשנת 1927 הוחלף השבוע במולדת הסוציאליזם ב"חמשוע" בן חמישה ימים ליצירת לוח בו כל חודש מכיל 6 "חמשועים" כך ש12 חודשים הם 360 יום ואת השנה משלימים 5 (או 6) ימי חג שאינם במניין החודשים., ב1931 הוחלפו החמשועים ביחידות בנות שישה ימים שהבטיחו לעמלים כ61 ימי מנוחה בשנה בהשואה ל-52 בשבוע הבורגני. אבל, להפתעת הקומיסרים, התברר שהשבוע חביב על הפרולטריון יותר מעוד 8 או 9 ימי מנוחה בשנה. וכך נאלץ סטלין שלא חזר בו אפילו מקטסטרופות דוגמת הקולקטיביזציה החקלאית לסגת וב1940 הוחזר לברית המועצות השבוע הישן.

מעניין, אגב, להבחין במכנה המשותף למי שקבעו ימי מנוחה ועבודה. ממשה רבנו שהמחיש את דיני השבת בסקילת "מקושש העצים" דרך הקיסר קונסטנטין שדיכא מרידות ביד חזקה והוציא להורג את בנו ואת אשתו , מנהיגי המהפכה הצרפתית שנודעו בחיבתם לגיליוטינות ועד לסטלין: שינוי לוחות הזמנים אינו מלאכה לצמחונים.

במאה העשרים נעשה הניסיון האחרון לשינוי לוח השנה. חבר הלאומים, הארגון שקדם לאו"ם ופעל בין שתי מלחמות העולם, דן בשנות השלושים בהצעה ללוח שנה בו לכל תאריך יום קבוע בשבוע. רוב השנים מכילות 365 ימים, מספר שאינו מתחלק בשבע ולכן העשרה ביולי חל השנה ביום שישי, בשנה שעברה ביום רביעי וב2021 יחול ביום שבת. יום ההולדת של כל אחד מאיתנו חל לעיתים באמצע השבוע ולעיתים בסופ"ש וכך גם יום פתיחת שנת הלימודים או תחילת החופש הגדול. אם נהפוך יום אחד בשנה ל"יום לבן" שאינו במניין השבועות והחודשים: לאחר ה30 בדצמבר יבוא "יום לבן" (או "יום ריק") שייחגג בכל העולם כיום מנוחה. נישאר עם 364 ימים שהם 52 שבועות בדיוק. בלוח שנה כזה לכל תאריך יהיה יום קבוע בשבוע (10 ביולי למשל יהיה תמיד יום שלישי) כך שלא נזדקק עוד ללוחות שנה. השנה תתחלק ל4 רבעונים זהים באורכם ובמספר ימי העבודה והמנוחה שבהם. כל רבעון יתחיל ביום ראשון ויסתיים, 13 שבועות אחר כך, בשבת. האפליה המקוממת נגד חודש פברואר תסתיים והוא יכיל 30 יום ובשנים מעוברות יתווסף יום לבן נוסף לאחר ה30 ביוני.

"הלוח העולמי" כפי שהוצע לחבר הלאומים ולאו"ם. מקור: Jaksmata, ויקימדיה

כך נימקה אליזבת אכליס (Elisabeth Achelis), הרוח החיה מאחורי "הלוח העולמי" את התנגדותה ללוח הישן "הלוח הגרגוריאני.. מחוסר לחלוטין סדר והרמוניה. ימים, תאריכים, שבועות, חודשים ורבעונים נודדים חסרי מטרה ברחבי לוח השנה. ימי השבוע והתאריכים אינם מתואמים, שבועות נכנסים ויוצאים מחודשים באורח בלתי צפוי, שני הרבעונים הראשונים קצרים מידי והשניים האחרונים ארוכים.." את הנאום הנרגש הזה הרווי הערצה למחזוריות ההרמונית של תנועת גרמי השמיים וסלידה מהכאוס של לוח השנה האנושי יש להבין על רקע המועד בו נישא: אפריל 1945. בעולם שמעולם לא היה רחוק יותר מ"סדר והרמוניה" נראה גם לוח השנה כשריד לתרבות אנטי רציונלית שיש לארגן מחדש. תיאור השבועות הנודדים "חסרי מטרה" בממד הזמן מהדהד את סבלם של מיליונים שנדדו באותם הימים ממש חסרי מטרה במרחב.

מאז ההכרזה על ניסן כ"ראש חודשים" ביומה של מכת בכורות (שמות י"ב) התרחש כל שינוי בלוח השנה בעקבות משבר שהחריב מערכות קיימות. כך בתקופת קונסטנטין ברומא, המהפכה הצרפתית ומהפכת אוקטובר ברוסיה. בדומה, גם רעיון "הלוח העולמי" פרח לאחר מלחמות העולם אך כשל עוד לפני שמומש' באופן מפתיע העובדה שלוח השנה החדש מביא 4 "ימי מזל רע" (ימי שישי ב13 לחודש) בכל שנה לא היוותה שיקול בוויכוח.. יזמת "היום הלבן" לא הצליחה לסדר את השנה אך להרף עין היסטורי הצליחה לאחד רבנים, כמרים ואימאמים בהתנגדות לרעיון שהיה מנתק את השבת היהודית, את Dies Domini הנוצרי ואת يوم الجمعة המוסלמי מהשבת, יום ראשון ויום שישי של הלוח הכללי.

פרקליט צמרת אלן דרשוביץ' מי שהביא לזיכוי או ג'יי סימפסון ומחשובי תומכיו של בנימין נתניהו בקהילה המשפטית, מספר בזיכרונותיו כי פעילותו הציבורית הראשונה בהיותו תלמיד תיכון יהודי אורתודוקסי בברוקלין הייתה ארגון עצומה בין-דתית נגד יזמת "השבוע העולמי" שאכן נגנז סופית במועצה הכלכלית – חברתית של האו"ם ב-1956. מהצד היהודי הוביל את ההתנגדות לרפורמה היהה רב הראשי של בריטניה (ושל האימפריה הבריטית) יוסף צבי הרץ . לראשונה בהיסטוריה היהודית היה לוח השנה והשבת גורם מאחד ולא מפלג בקרב היהודים. אורתודוקסים ורפורמים, ציונים ואנטי ציונים נאבקו יחד ברפורמה, מנהיג הזרם הרפורמי בארה"ב סטפן וייז הצהיר בפני חברי הקונגרס "גם אם יהיו בעולם רק אלף יהודים להם השבת מקודשת נלך באש ובמים להגן על חירותם הדתית". תומכי הרפורמה ציינו כי גם בלוח הישן יהודי החוצה את קו התאריך הבינלאומי יכול לחוות שבוע בן 6 או 8 ימים ואפילו ציטטו את מאמר חז"ל במסכת יומא על השבת "היא מסורה בידכם ולא אתם מסורים בידה". המשוררת לאה גולדברג לא נסחפה למאבק הזועם ונתנה לאותם ימים שמחוץ לסדר הזמן הרגיל משמעות פיוטית בשיר "ימים לבנים" .

השבוע הוא ניצחון של היצירה האנושית, המבולגנת והכאוטית על הטבע הכופה עלינו את היום החודש והשנה ואפילו על לוח הכפל המושך אותנו לחלוקת הזמן ליחידות קלות לחלוקה כמו 24 או 60. שבע הוא מספר ראשוני, לא נוח, לא "טבעי" ולא תואם לשיטה העשרונית, הוא שם כי בכך רצו בני אדם: לא גרמי שמיים ולא מתמטיקאים.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. חודש, יום, שנה, , כל אלה הם כמויות של זמן, והזמן הוא כמות רציפה.
    לאדם יש ידיעה טבעית של כמות, והוא המציא שפה של כמויות.
    המלים של שפת הכמויות הם מספרים, והאדם התחיל לספור באופן טבעי.
    בהתחלה הוא ספר "כמויות בדידות הכי קטנות" הקיימות במציאות, כמו סלע, כוכב, זאב, חץ, אצבע, עץ, כאשר המספר אחד בדיד , מביע, כמות בדידה הכי קטנה.
    הבעייה התחילה כאשר נעשה ניסיון לספור כמויות רציפות, כמו זמן או אורך.
    אם 1 רציף יביע כמות זמן של יום, אז 29 יתאים בקירוב להביע כמות זמן של חודש, ו 365 יתאים בקירוב
    להביע כמות זמן של שנה.
    ואכן – ציטוט מהמאמר: השבוע הוא ניצחון של היצירה האנושית, המבולגנת והכאוטית על הטבע הכופה עלינו את היום החודש והשנה
    גם האורך הוא גודל רציף , והיצירה האנושית בחרה למשמרת מוט פלדה באורך מסוים, והעניקה לו את השם 1 מטר.
    יש הבדל תהומי בין גודל בדיד לגודל רציף , ובין 1 בדיד ל 1 רציף (מפורט במאמר כמתנות במקום מתמטיקה)

  2. מאמר מעניין ומחכים שגם כתוב היטב. אהבתי את ההערה על הדקדה בסיפור נח. מצפה למאמרים הבאים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן