סלומון תוהה על הקשר החמקמק שבים שפה לאינטיליגנציה: האמנם ריבוי שפות הופך אותנו חכמים יותר?
התשובה היא כנראה כן. המחקר הפסיכולוגי נוטה לאשר את התרשמותם של חז”ל שרב לשוניות היא סימן היכר לחכמה ” אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה… ויודעים שבעים לשון”. ההכרה ביתרונות של לימוד שתי שפות בגיל צעיר התבססה לאט. אבי הפדגוגיה המודרנית, ז’אן ז’אק רוסו זלזל בתועלת שבלימוד שפה זרה לילדים. רוסו ראה את עיקר תפקיד המחנך להציג בפני תלמידו את העולם בדרך טבעית כלומר דרך התנסות מעשית וקליטת מידע ישיר מהחושים ” בל נדלג בבת אחת מן העצמים המוחשיים אל העצמים הרוחניים… שום ספר בלעדי העולם, שום מידע בלעדי העובדות. “
לימוד שפות זרות (כדוגמת שינון לטינית בחינוכם של בני אצולה בתקופתו) היה בעיניו סוג של לימוד עקר של מילים שנועד להציג מראית עין של השכלה ” ידע שקל להציגו לראווה ואפשר להראותו בכל עת שעולה הרצון”. עד שנות השישים רווחה הדיעה כי דו לשוניות מעכבת התפתחות קוגניטיבית, הסיבה לכך הייתה שאוכלוסיית הילדים הדו לשוניים הייתה בעיקר בני משפחות מהגרים במעמד כלכלי – חברתי נמוך. כאשר משווים אוכלוסיות דומות מתברר כי ילדים שגדלו בסביבה רב לשונית כלומר כאלו שרכשו שתי שפות ברמת שפת אם מצליחים יותר במבחנים הדורשים יכולות חשיבה מורכבות.
מה שפחות ברור הם סוגי האינטליגנציות בהן מצטיינים הרב-לשוניים ומה יש בשפה הנוספת שעושה את ההבדל הזה. אלן ביאליסוק שחקרה את אופי הבדלים בין הרב לשוניים לחד-לשוניים מיפתה את התחומים בהם ניכר יתרונם של מי שרכשו שפה נוספת בילדותם. המעבר בין 2 שפות מחזק את השליטה במנגנוני עיבוד המידע, לילד דו לשוני יכולת טובה יותר להתמקד במידע רלוונטי ולהתעלם מאינפורמציה מסיחת דעת. מבחן אופייני הוא לבדיקת יכולת סינון המידע הוא ” מבחן סיימון” (Simon task) – הנבחן מול מסך המחשב נדרש ללחוץ על כפתור ימני כשמופיע גוף בצבע ירוק ועל מקש שמאלי כשמופיע גוף אדום. הגירויים על המסך מופיעים לפעמים בצד ימין ולפעמים בצד שמאל כך שהנבחן נדרש להתעלם מהאינפורמציה מסיחת הדעת (מיקום הגוף) ולפעול רק לפי הצבע.
ילדים דו לשוניים מביסים את חבריהם החד לשוניים במשימות כאלו. הדבר מעיד של יכולת גבוהה יותר של ארגון מידע ושליטה. חלק מהיתרון היא דווקא היכולת הנדרשת ממי שחי בסביבה רב לשונית “לכבות” את התבטאות אחת השפות כשהוא מתקשר בשניה ולהתעלם מאוצר המילים, כללי הדקדוק והאסוציאציות הקשורות בה. היכולת לעבור מהר ממערכת כללים אחת לשניה נכרת במבחנים בהם נדרש הנבחן לסדרה רצופה של מבדקים בהם משתנים חוקי המשחק ונדרשת יכולת שכחה מהירה של הכללים הקודמים והסתגלות לחדשים וכאשר נדרש טיפול בפריטי אינפורמציה מבלבלים וסותרים. יש לציין כי השאלה אם יתרון זה נשמר גם בבגרות שנוייה במחלוקת.
הבדלים ניכרים גם במטלות בהן נדרשת הבנה מטא-לשונית כלומר כאשר השפה הופכת מכלי אינטואיטיבי מובן מאליו לנושא של חקירה ובדיקה. “הדג יהיה האחרון לגלות את המים” טוען הפתגם ואנחנו דגים השוחים בשפה; ילדים רוכשים הרבה מאוד ידע לשוני: אוצר מילים ותחביר כשהם לומדים לדבר אלא שהידע הזה לרוב מובלע ואינו מתנסח במפורש. כך רק כשאנו מגלים רק בכיתה א’ ומגלים שכל מילה מתחלקת להברות ורק בחטיבת הביניים שהמילים שייצרנו כל ימינו הן פעלים, שמות ותארים.
מי שלמד שפה נוספת נאלץ להשתמש בשפה אחת ככלי לבחון בו את השפה השנייה. מעניין לציין כי רוסו ששלל כאמור לימוד של יותר משפה אחת לילדים עמד על האתגר הזה “על מנת להחזיק בשתי שפות עליו לדעת להשוות בין מושגים; וכיצד ישווה בניהם בעודו מתקשה לקלוט אותם?”. רוסו טעה: מתברר כי הצורך בהשוואה בין מושגים מופשטים מסייע דווקא בהבנתם ולא מונע אותה. ליכולת הזו להסתכל גם מבפנים וגם “מבחוץ” על העולם כמה השלכות החורגות משיעורי הדקדוק. כך, למשל היכולת להבין אירוניה כלומר את הפער בין המשמעות המילונית של משפט לכוונתו האמיתית ההפוכה מצריכה הסתכלות מרחוק של השפה על עצמה ועל ההקשר.
יתכן כי אבדנו של ההומור היהודי האירוני בישראל אינו קשור דווקא להעלמות היידיש אלא דווקא להפיכת היהודים לחד לשוניים. היכולת להכיל כמה נקודות מבט בו זמנית חשובה גם בפיתוח האינטליגנציה החברתית. יכולת המופיעה בין הגילים 3 ל 4 היא הבנת כוונות ומחשבות של הזולת, ילדים לומדים שמה שידוע להם לא בהכרח ידוע לחבריהם. אינטיליגנציה חברתית פירושה להביט בעולם דרך עיניו של אדם אחר ולדמות את עצמך כפי שאתה נראה מבחוץ. ילדים דו לשוניים מצליחים יותר להבין מה אחרים יודעים או אפילו מה חושבים או יודעים חבריהם על מחשבות או ידיעות של אנשים אחרים. הדרך לבדוק זאת היא בהצגת שאלות אודות אמונות מוטעות של אנשים אחרים.
דוגמה אופיינית היא סיפור בנוסח “יאיר, יואב ויעל שיחקו, יאיר ויואב ראו את יעל מחביאה כדור בקופסה האדומה, כשיאיר לא הסתכל יעל העבירה את הכדור לקופסה הירוקה” והילד צריך לענות לשאלה איפה יואב חושב שיאיר חושב שהכדור נמצא? היכולת לענות על שאלות כאלו מתפתחת בד בבד עם התפתחות השפה ויש אזורים במח המשתתפים גם בהבנת שפה וגם בפענוח מחשבות וכוונות של אנשים אחרים. השערה אחת להסבר יתרונם של הרב לשוניים היא שההבנה שלדברים שונים יש שמות שונים בפי אנשים שונים מחדדת את הצורך להכיר את הדברים מכמה נקודות מבט.
נמצא כי יתרונות הדו-לשוניות שהם מובהקים אצל ילדי מהגרים או אצל ילדים הגדלים בקהילות של מיעוט לשוני מובהק מטושטשים אצל ילדים הגדלים בסביבה דו לשונית כלומר כאשר כולם מדברים את אותן שתי שפות כמו בווילס שבבריטניה או בחבל הבסקים שבספרד. ילד שגדל בבילבאו שבספרד בה כולם כמעט מדברים בסקית וספרדית לסירוגין ובהזדמנויות שונות ירכוש את שתי השפות אבל המעבר בין בסקית לספרדית יהיה דומה למעבר בין משלבים שונים של אותה שפה אצל ילד חד לשוני.
ההכרח להשתמש בשפה אחת מהשתיים בכל מפגש הוא המאלץ את המוח לפתח את הגמישות המאפיינת את הדו לשוניים. אבל יש מי שהולך רחוק יותר בקשר שבין השפה להבנה החברתית. הפסיכולוג צ’יוקו קובאיאשי (Chyoko Kobayashi) פרסם סדרת מחקרים המבוססים על הדמיית פעילות המח ובהם חיזוקים לטענה כי דוברי שפות שונות משתמשים במנגנוני חשיבה שונים כדי להגיע לקריאת מחשבות של אחרים. כך למשל התברר כי היכולת הזו חלשה אצל דוברי שפת הקצ’ואה של שבטי האנדים, שפה העניה בפעלים המתארים אופני מחשבה.
קובאיאשי מצא הבדלים בין נבדקים דוברי אנגלית ויפנית שנדרשו למשימות של הבנת מחשבות ואמונות של אחרים: לא היה הבדל במידת הצלחה אבל לא הייתה חפיפה מלאה בין האזורים במח שהופעלו בכל קבוצה. פרוש אפשרי ומרתק הוא כי תחביר שונה מכוון אותנו לאופן אחר של ניתוח ועיבוד מידע. כך למשל אנשים שגדלו בתרבות אירופאית נוטים יותר ליחס סיבות פנימיות להתנהגויות ובתרבויות אסיה אנשים נוטים יותר ליחס מניעים סביבתיים וחיצוניים כדי להסביר ולנבא מעשי בני אדם. אם נאמין לקובאיאשי הרי ששפה נוספת מאפשרת לאדם לא רק תרגול ואימון של חשיבה מורכבת אלא מעמידה לרשותו ארגז כלים מחשבתי מגוון יותר. אולי באמת 70 השפות של יושבי הסנהדרין היו גם 70 דרכים להבין את העולם.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
אפשר לדבר שטויות גם באמהרית סינית ואנגלית
ואידיוטים יש גם בנורווגיה שוויץ שוודיה ויון ..גם בישראל