מחקר באוניברסיטת חיפה: דוברי שתי שפות מצליחים ללמוד שפה שלישית ביתר קלות

עוד התברר במחקר: דוברי רוסית כשפת אם שלטו טוב יותר בעברית בהשוואה לדוברי עברית כשפת אם. "למידת שפת האם ושימורה לא בא על חשבון לימוד שפה נוספת, אלא מדובר בהפך הגמור: הרוסית רק מחזקת את העברית והשליטה בשתי שפות אלו משפרת את המיומנות והשליטה באנגלית", ציינו החוקרים

אבן רוזטה
אבן רוזטה

קורסי אנגלית למתחילים או קורסי שפה זרה אחרת לצעירים הם עניין שהופך להיות שכיח ביותר, גם בישראל. מלבד קורסי הכנה בסיסיים ללימוד אנגלית שהינם נפוצים ביותר – קורסי אנגלית למתחילים, מוצעים גם קורסים מגוונים למתקדמים, המיועדים לאנשים הנדרשים לאנגלית או שפה אחרת בשגרת יומם. אך האם ניתן לחסוך מהילד שלכם את הצורך בכך ? האם אפשר לוותר על קורסים ולהכין אותו מבעוד מועד לשפה מסוימת ? ממצאי מחקר חדש מראים שכן. ממצאים קודמים מעלים כי חשיפה לשפה כמו אנגלית כבר שלב מוקדם, עשויה לסייע באופן דרמטי לילד בהמשך וכך לחסוך ממנו טרחה ומשאבים בהמשך. נוסף על כך, מחקר חדש מעלה כעת ממצא מרתק נוסף כי דוברי שתי שפות מצליחים ללמוד שפה שלישית ביתר קלות, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בראשותו של פרופסור סלים אבו-רביעה ואקטרינה סניצקי מהחוג לחינוך מיוחד.

המחקר ביקש לבדוק את מידת התרומה שבידיעת שתי שפות ללמידת שפה שלישית. החוקרים שיערו כי ידיעת שתי שפות שאחת מהן רוסית והשנייה עברית, מסייעת להפגנת שליטה טובה יותר בלימודי אנגלית כשפה שלישית, זאת בהשוואה לתלמידים שלהם שליטה בשפה אחת, העברית.

במחקר השתתפו שתי קבוצות שנבחרו מתוך מדגם מייצג של ילדים וילדות בישראל מכיתה ו' הלומדים את השפה האנגלית כשפה זרה. בקבוצה הראשונה היו 40 תלמידים, עולים מברית-המועצות לשעבר, שרוסית היא שפת אמם והעברית היא השפה השנייה שלהם. הקבוצה השנייה כללה 42 תלמידים דוברי עברית בלבד כשפת אם, הלומדים את שפת האנגלית כשפה שנייה במסגרת לימודי בית הספר.

הניסוי כלל שני סוגי מפגשים: מפגש קבוצתי ומפגש עם כל ילד בנפרד. במפגש הקבוצתי נערכו מבחני אסטרטגיות קריאה, מבחני היכרות עם חוקי מערכות הכתב של כל שפה והועברו שאלונים אישיים. במסגרת המפגשים האישיים עם התלמידים, החוקרים העבירו את המבחנים בשפות העברית והאנגלית לקבוצת דוברי השפה העברית בלבד, ואותם המבחנים בדיוק רק בתוספת השפה הרוסית, גם לקבוצת דוברי הרוסית כשפת-אם. החוקרים השוו והצליבו בין תוצאות מבחני המפגש האישי הראשון לתוצאות המפגש האישי השני.

מהממצאים עולה כי בקרב התלמידים ששפת אימם הייתה רוסית נמצאה רמת שליטה טובה יותר לא רק בשפה הנרכשת, אנגלית, אלא גם בעברית באחוז גבוה בהרבה (ממוצע הפער הכולל של כל המבחנים מגיע ליותר מ-13%). בנוסף על כך, במבחנים מסוימים הפער בשליטה בשפה האנגלית היה גבוה עוד יותר לטובת דוברי הרוסית: במטלת כתיב הפער היה מעל 20%, במבחני ידע אורתוגרפי הפער עמד על 22% ובמבחני ידע מורפולוגי הפער נסק ל-35%. במבחן האינטליגנציה (Raven) הפער עמד על יותר מ-7% לטובת דוברי הרוסית כשפת אם. לדברי החוקרים, ממצא זה מעיד כי ככל שנלמד יותר שפות, כך נהייה יותר אינטליגנטים.

עוד הם הוסיפו כי מהעובדה שדוברי הרוסית כשפת אם שלטו בעברית בצורה טובה יותר מדוברי העברית כשפת אם ניתן להסיק שלמידת שפת האם ושימורה לא בא על חשבון לימוד שפה נוספת – העברית – אלא מדובר בהפך הגמור: הרוסית רק מחזקת את העברית והשליטה בשתי שפות אלו משפרת את המיומנות והשליטה בשפה השלישית. קורס לימודי אנגלית למתחילים או קורס ברוסית או עברית, הם כבר לא יצטרכו !

"ידיעה של מספר שפות משפרת את השליטה בשפות האם. זה מפני ששפות מחזקות אחת את השנייה, והמיומנויות מתחזקות יותר באספקטים הפונולוגיים, מורפולוגיים, והתחביריים. מיומנויות אלה הן הבסיס ההכרחי ליכולת רכישת הקריאה. עוד עולה ממצאי מחקר זה כי מעבר המיומנויות משפה לשפה היא פונקציה קוגניטיבית חשובה שמקלה עלינו את תהליך הלמידה ומראה בצורה ברורה שחינוך תלת לשוני עדיף שיעשה מגיל צעיר ובהתנסויות אמיתיות מובנות היטב", סיכם פרופ' אבו-רביעה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

31 תגובות

  1. שלום לך אני ילד מעבודת החקר ברובוטיקה שבחטיבת אלון ברעננה ואנו מחפשים קשי למידה בלימוד שפה כדי שנוכל ליצור מוצר שיפתור את אתגר זה. אנו מבקשים בעצתך.
    תודה רבה מצפים לתשובה ילדי הרובוטיקה.

  2. אממ.. החוקרים לא שקלו אולי הסבר אחר שונה טיפה שאומר אולי העולים מרוסיה יותר שקדנים וחרוצים בלימודים, או לכל הפחות מבריזים פחות משיעורי אנגלית?.. לא רוצה שמישהו יאמר לי שאני גזען פשוט אני יודע שלהורים (של העולים) בדרך כלל החינוך זה מקום ראשון וילד שמביא הביתה ציון פחות מ- 80 יחטוף הטפת מוסר על כך שהוא לא מבין עד כמה חשוב ללמוד טוב וכמובן עונש כלשהו..

  3. שנעשה ע״י דוברי שפות שמיות, יותר מרומז פה, על שהישראלים פחותי אינטלגנציה מהגויים בארץ, כמובן זה מופרך, רוב העולים והערבים נחותים ברמת העברית השורשית שלהם מהישראלי הממוצע, אפילו שליטה באותיות אהו״י, שלא לדבר על העיצורים הגרוניים ״ האח רע״, חסרה אצלם.

  4. אתה לא נשמע גזען, אתה ניאנדרטל נמוך מצח, אני מכיר הרבה רוסים שהאנגלית שלהם עילגת ואתיופים שדוברי אנגלית טובה מהם, הדבר היחידי שמוגבר אצל אנשים מסוגך, זה החוצפה ועזות המצח שלכם, בנוסף לתרבות שטיפת המוחות שלכם

  5. אינני רוצה להישמע גזען, אך יש הסבר חלופי לתוצאות המחקר: יכול להיות שעולי ברית המועצות לשעבר הם בעלי גנים טובים יותר מילידי ישראל, שהוריהם עלו מארצות שאינן חלק מברית המועצות לשעבר, שאפשרו למוח טוב יותר להתפתח.

  6. אבל לא הכל טוב:
    בסוף שבוע זה התפרסם במוסף הארץ מאמר על מגמגמים.
    צוטט שם מחקר שנערך בצבא השווייצרי לאיתור גורמי סיכון לגמגום.
    דו לשוניות נתגלתה כאחד מאותם גורמי סיכון.

  7. חברים:
    לא אמשיך בוויכוח המטופש הזה.
    ילידי הארץ הם בחלקם הגדול ממוצא רוסי.
    יש כפי שהוצג לכם אישושים נוספים לטענות שטוענים מחברי המאמר.
    מדובר בכתבה עיתונאית ואתם משום מה מנחשים (לדעתי תוך הפגנת זלזול חסר כל היגיון) שהחוקרים לא עסקו במה שלא מוזכר, למרות שבאותה מידת אישוש ועם הרבה יותר היגיון יכולתם להניח שהם דווקא כן התייחסו לעניין.
    אינני רואה כל צורך להמשיך בוויכוח כל כך עקר.

  8. מיכאל – זה לא שתי קבוצות אקראיות, אלא שתי קבוצות עם מאפיינים אתניים שונים בצורה מובהקת (העלייה הרוסית וילידי הארץ). מסתבר למשל שתמצא פער של 7 אחוז או יותר גם בידיעת נגינה וברמת שחמט! השונות מתאפיינת באינטילגנציה גבוהה יותר, ובעברית ובאנגלית טובה יותר, במנותק מן הדו לשוניות.
    דבר נוסף המשפיע מאוד הוא המוטיבציה ללימוד עברית של עולה חדש, כדי להשתלב באוכלוסיה המקומית.
    אנטון – יש יתרון לדו לשוניים באספקטים שונים (ויש גם חסרונות, למשל שכחה גדולה יותר בזקנה!), אך אין (עד כמה שאני מכיר) יתרון לדו לשוניים בשפת האם של הקבוצה הלא דו לשונית! למשל (בתגובה למיכאל) – פרט לחברי הכנסת, שודאי ואינם קבוצה מייצגת, האם הציבור הערבי – ישראלי יותר רהוט מהציבור היהודי – ישראלי בעברית ? תמהני. כמו כן, לא ערכתי שום מחקר בנושא, אך מהכרותי עם דוברי רוסית כשפת אם, לא מצאתי שהם יותר טובים בעברית.
    נסו לעשות מחקר – האם דוברי יידיש כשפת אם שיודעים גם עברית, יותר טובים במבחני האנגלית (או העברית), ותווכחו כמה השפעה תרבותית קריטית (אני מדבר כמובן על הזרם החרדי-חסידי…)

  9. למ*כאל, קצת באיחור..
    לשם השוואה, יהודים אשכנזים מקבלים ציוני IQ גבוהים בממוצע של בקירוב סטית תקן אחת שלמה (!) (בין 12-15 נקודות!) אז יש כנראה הבדל גדול לעיתים בין אוכלוסיות
    ההבדלים אגב הם בין יהודים אשכנזים ללא יהודים, ולא בין כל אוכלוסיות היהודים, משמע שיש הבדל גדול בתוך היהודים עצמם..
    http://www.economist.com/node/4032638
    יש מחקרים של הרנסטיין ומארי שמראים על הבדלים כאלה לא רק בין יהודים ולא יהודים.. ומדובר בהבדלים לא קטנים בכלל, (גם אם הדיעות חלוקות, עדיין יש לנטרל הבדלים כאלו על מנת לוודא את תוצאות המחקר..)
    וא"כ, למה לפסול הערה עניינית על הכתבה?

  10. האם 82 תלמידים מספיקים בכדי לקבוע כי הטענה נכונה?

    בנוסף מספר תגובות פה הראו על עוד אלמנטים שעלולים להשפיע על התוצאה (יוליסס, כאן עדה)

  11. חברים יקרים,
    למרות המאמרים שמדברים בזכות הדו-לשוניות בהתפתחות המוח, כמוצע בתשובתו של אנטון מס' 18 – יש בעיה במחקר הנוכחי.
    כדי להכליל לגבי כל 2+1 שפות – הייתי מציעה לערוך מחקר מקביל, (לא בישראל) שבו משתתפות 2+1 שפות שונות לגמרי. למשל: גרמנית + שבדית ושפה שלישית: תורכית.
    התוצאות שהובאו במחקר של אוניברסיטת חיפה עשויות להיות רלוונטיות לישראל בלבד.

  12. אריק:
    העובדה שהשפות לא נרכשו בצורה מסודרת שוללת לגמרי את האפשרות שבלימודה הייתה השפעה ל"הרגלי למידה".
    ילד שמשחק עם חבריו ולומד מילים במהלך המשחק לא יושב בצד עם מילון ולא רושם לו מילים כדי לברר את משמעותן אחר כך.
    חלק עצום מן האוכלוסייה הוותיקה בארץ הוא ממוצא רוסי.
    הבדל של 7 נקודות איקיו בממוצע הוא הבדל עצום (אבל ממש!) ואין שום סיכוי שיתקבל משתי קבוצות אקראיות של יהודים.
    אין שום סיבה להקריב את האמת על מזבח הרצון לשחוט את התקינות הפוליטית – לפעמים האמת היא גם תקינה פוליטית.

  13. רבותיי, יש עשות מחקרים שנערכו ברחבי העולם, בלי קשר לרוסים או ישראלים, והמחקרים האלה מצביעים על יתרון קוגניטיבי לילדים דו-לשוניים:
    http://psychcentral.com/news/2010/11/10/cognitive-ability-improved-when-bilingual/20740.html
    http://www.windsorstar.com/life/Bilingual+kids+more+efficient+learners/1778428/story.html
    http://www.babble.com/toddler/behavior-and-learning/raising-bilingual-children/

  14. אגב.. כתבת שיש סיכוי קטן מדי כדי שיהיה פער של כל כך הרבה נקודות איי קיו בין 2 קבוצות אקראיות, אבל הם לא אקראיות היות וקבוצה אחת היא בעלת מוצא אתני וכנראה גם תרבותי, שונה.. ולכן אברהם צדק.. שכן יכול להיות שהאינטליגנציה היא משתנה שקשור למוצא ולסביבה, ואשר מסבירה את היכולת הטובה יותר לקליטת השפות..

  15. למ*כאל
    לפי איך שהבנתי את דבריו של יוליסס, העובדה ששתי השפות נרכשו לא במסגרת מסודרת, לא עונה על כך שיכול להיות שהרגלי למידה שנקנו מהבית, משפיעות באופן כללי על אופן קליטת השפה של הפרט. ילד אינטליגנטי יקרא יותר בשתי השפות וישתמש באוצר מילים יותר גדול, וזה יכול להיות תוצר נלווה של חינוך למצויינות.
    מה עוד שיכולה להיות הטיה מעצם העובדה שדוברי רוסית ועברית הם בדרך כלל ילדים למשפחה רוסית, תיאורטית גם יכול להיות שלרוסים יש קליטת שפה טובה יותר.. (תקין פוליטית או לא, צריך לבטל את ההטיה הזו על מנת לקבוע..)

  16. המחקר הזה מוכיח טענה נוספת, ולפיה יש לחנך ילדים מגיל אפס ולא להשליך את יהבנו על מערכת החינוך. במקום לתת לילד להתבטל או לבהות בערוץ הילדים במכשיר הטמבלוויזיה, יש ללמד אותו שפה שנייה, קריאה, נגינה וכו', ויפה שעה אחת קודם.

    כשאני רואה איך הורים ישראלים מגדלים את ילדיהם, אני נתקף פחד. במקום לספק להם ספרות איכותית, קונים ספרונים דקיקים אך יקרים עם חרוזים ברמה של גן חובה. במקום להשמיע להם מוסיקה קלאסית, מטמטמים לקטנטנים את המוח עם יובלים המבולבלים. במקום לשלוח את הבן או את הבת ללמוד נגינה על פסנתר, מלמדים אותם דרבוקה.

    אז הילד החופשי והמאושר הזה מכייף עד סיום התיכון, ואחר כך מוצא את עצמו בלי כישורים מינימליים.

  17. בסך הכל יש כאן כתבה עיתונאית על מחקר אבל משום מה, רוב המגיבים חושבים שאם אין בכתבה התייחסות לנושא מסוים זה סימן לכך שנושא זה לא טופל כהלכה.
    לדעתי הגישה צריכה להיות הפוכה.

  18. אברהם:
    באשר לאופן למידת השפה – ברצינות!
    אפילו אם קבלו קורס מזורז בעברית – ברור שהשליטה העדיפה בשפה אינה תוצאה שלו.
    ברור שבניגוד לדבריך – לא למדו התלמידים "בבית הספר" דבר שאין מלמדים בבית הספר.

  19. אגב – המחקר, כמובן, הדיר.
    אינני יודע אם מישהו יחזור עליו אבל אין מניעה עקרונית ואתה מוזמן לחזור עליו.
    מכיוון שההבדלים שזוהו הם גדולים מאד, אפשר לטעון שהמחקר המקורי כבר כולל בתוכו חזרה כי הבדלים כאלה משמעותיים גם בקבוצות של עשרים.

  20. אברהם:
    גישתך אינה הוגנת מכמה סיבות:
    1. לא ידוע לך אם נערכו בדיקות נוספות של הרקע של התלמידים.
    2. אם אכן האינטליגנציה היא משתנה תלוי, ניטרולה יגרום למעשה ללקיחת תלמידים שבאופן טבעי היו דווקא פחות אינטליגנטים
    3. הסיכוי ששתי קבוצות אקראיות של כ 40 תלמידים תבדלנה באופן טבעי ב 7 נקודות איקיו הוא אפסי.
    4. חברי הכנסת הערבים באמת רהוטים יותר בעברית מן הישראלים
    5. שליטה בשפה אינה רק תוצאה של אינטליגנציה

  21. א. על מנת שתוצאות מחקר יהיו תקפות יש לנטרל משתנים שאינם משתני המחקר ואשר עלולים להשפיע על הנחת המחקר (שהיא במקרה זה:"ידיעת שתי שפות משפיעה חיובית על הכושר ללמוד שפה שלישית")
    עורכי המחקר מצאו גורם נוסף (רמת האינטילגנציה) שונה בין הקבוצות וכדי שהנחת המחקר תהיה תקפה עליהם לנטרל גורם זה.
    במקרה זה הפכו עורכי המחקר (פרופסור רביע ואוקטרינה סניצקי) את הגורם הנוסף למשתנה תלוי והסיקו מסקנה בלתי מתחייבת .

    ב. כל מחקר צריך שיהיה "הדיר" על מנת שאפשר יהיה לחזור עליו ולבדוק את התוצאות באופן עצמאי ובלתי תלוי.
    לכן רצוי לדעת בדיוק כיצד נערך המחקר בכלל והמדגם בפרט.
    קראתי את הכתבה פעמים מספר ולא מצאתי אזכור של עורכי המחקר לעובדה שאת השפה העברית למדה הקבוצה ה"רוסית" ברחוב ולא במקום אחר(למשל בית ספר)
    יש לבחון כל מחקר באופן ביקורתי והוגן מבלי להחסיר או להוסיף פרטים שלא היו בו.

  22. יוליסס:
    מסקנתך לא כל כך מתיישבת עם העובדה שילדים אלה לא למדו עברית ורוסית במסגרת מסודרת (שמאפשרת להשקיע יותר) אלא בבית וברחוב, שבהם השפה נקלטת באופן טבעי ואיש אינו משקיע השקעה מיוחדת.

  23. מחקר בעייתי, מכיוון שהוא לא לוקח בחשבון מרכיב מאוד חשוב- המרכיב התרבותי. הרוסים מטבעם (או ליתר דיוק- מטבע תרבותם) שואפים למצויינות וחתירה לשלמות. יש להם מוטיבציה גבוהה הרבה יותר לרכישת השכלה מאשר ילד שמגיע ממשפחה ישראלית ותיקה. יותר נכון היה לקחת פעוטות, שנמצאים בשלב הקריטי של רכישת מיומנויות שפה אך לפני שהם מושפעים מהמרכיבים הסביבתיים שלהם.

  24. ואולי זה בכלל תורם להסבר התבלטותם לטובה של מיעוטים אתניים (בעלי שפה נוספת) בקרב האוכלוסייה שבה הם גרים, ובכלל זה את יתרונם של היהודים על פני שאר העמים.
    יכול גם להיות שהאמריקאים והאנגלים צריכים להסיק מזה מסקנות אופרטיביות אבל כדי ללכת עד כדי כך רחוק צריך לבדוק איזה מרכיבים באינטליגנציה השתפרו.

  25. אגב – זה גם מסביר מדוע חברי הכנסת הערבים כל כך הרבה יותר רהוטים (בעברית) מרוב חברי הכנסת שלנו.

  26. זה נשמע מאולץ ביותר.
    לקחו עשרות תלמידים סתם כך ובמקרה יצאו שתי קבוצות שהאינטליגנציה הטבעית שלהם כל כך שונה?
    ההסתברות לכך אפסית (בכוונה הדגשתי אינטליגנציה טבעית כיוון שהמחקר מראה שיש גם אינטליגנציה נרכשת וזו בפירוש הייתה שונה בגלל לימודי השפות).

  27. ההבדל בין הקבוצות במבחני האינטילגנציה יכול להסביר גם את ההבדל ברמת האנגלית וגם את ההבדל ברמת העברית.

    על מנת להגיע לתוצאות תקפות היה על החוקרים לוודא ששתי הקבוצות הן בעלות אותה רמת אינטילגנציה ובעלי אותה רמה בשפה האנגלית ואז לבחון את כושרן ללמוד שפה נוספת.

  28. ניסן:
    אבל כתוב שדוברי רוסית שלטו טוב יותר גם בעברית! שים לב שוב: אלה ששפת אמם רוסית שלטו בעברית טוב מאלה ששפת אמם עברית!
    כתוב גם שתוצאות מבחן האינטליגנציה השתפרו.

    נראה לי שלא עורכי המחקר קפצו למסקנות.

  29. יכול להיות שידיעת רוסית מקלה על לימודי אנגלית, ולאו דווקא ידיעת שתי שפות כל שהן.
    זו בדיקה מינימאלית שהייתי מצפה לראות. מה רמת השליטה של כאלו שידעו רק רוסית?
    למה לקפוץ למסקנות ולהגיד שקל יתר ללמוד שפה שלישית? אולי יותר קל ללמוד שפה דומה? ואז לחקור מהן שפות דומות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן