סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: למה מתנשקים?

נעמי שואלת ” למה בני אדם מתנשקים?”

באופן משונה, נעמי, לא רק שאין יודעים למה מתנשקים אלא אפילו לא ברור אם הנשיקה הרומנטית היא מחווה אוניברסלית והאם היא התנהגות נלמדת.

קופי בונובו בסביבתם הטבעית. צילום: depositphotos.com
קופי בונובו בסביבתם הטבעית. צילום: depositphotos.com

דרווין סבר שהנשיקה היא המצאה מערבית וכי היא אינה מוכרת אצל שבטי ילידים רבים. מאז מצאו אנתרופולוגים כי בחברות רבות שנחשבו “לא נשקניות” בני זוג מתנשקים אלא שאינם ששים לדווח על כך לחוקרים חטטניים. ביפאן מקובלת הדעה שהנשיקה היא יבוא מערבי אלא שטקסט מימי הביניים המזהיר גברים מנשיקה רטובה מידי ברגע האורגזמה של נשותיהם מחשש לנגיסה בלשון מלמד שבארץ השמש העולה התנשקו גם לפני פלישת תרבות המערב. האנתרופולוגים חלוקים בדעתם:  נטען   שהנשיקה הארוטית קיימת בלא פחות מ90% מחברות האדם, מאידך סקר של 168 תרבויות שונות מצא נשיקה רומטית (מגע שפתיים ממושך) בפחות ממחציתן. על פי מחרק זה הנשיקה מאפיינת בעיקר תרבויות בהן קיימת חלוקה מעמדית מורכבת ואינה מקובלת למשל בקרב ציידים-לקטים. מחקר השוואתי אחר מצא מתאם שלילי בין נשיקות רומנטיות למידת החשיפה ההיסטורית של אותה תרבות למחלות מדבקות. נשיקות מינייות נצפו אצל קופי הבונובו : מין השימפנזה המזכיר ביותר בהתנהגותו המינית את האדם ממצא המחזק הסברה שנשיקה היא מאפיין ביולוגי של ההומו סאפיינס .

הנשיקה הראשונית, המשותפת לכל חברות האדם היא זו של אם לילדיה. הנשיקה הזו המשמשת להרגעה התפתחה אולי מהעברת מזון משפתי האם לפיו של ילד שכבר נגמל מהנקה מלאה וטרם הגיע ליכולת  לעיסה עצמאית.  מגע שפתיים היה לכן מועמד טבעי להפוך למחווה של חיבה ותמיכה במערכות יחסים אחרות.  אצל שימפנזים, למשל, נשיקות הן ביטוי להתפייסות לאחר יישוב קונפליקט פנימי בלהקה. בתרבויות רבות נשיקה באופנים שונים: שפתיים לשפתיים, שפתיים ללחי או אף לאף משמשות כברכת פגישה, פרידה או כביטוי למחויבות ונאמנות. התנ”ך עתיר נשיקות אלא שפרט לנשיקתו של יעקב לרחל על שפת הבאר הנשיקות המקראיות מוחלפות בעיקר עם בני ממשפחה בחלק מטקסי פרידה, פגישה או התפייסות כך נושק יצחק לבנו יעקב, יעקב מתנשק עם עשיו ועם יוסף, משה נושק לאהרון  וליתרו  ודוד לבנו אבשלום. דווקא הנשיקה הנדמית לנו כרומנטית ביותר: זו של החתן לכלתו  שייכת לסוג הנשיקות הפורמליות ומוצאה ההיסטורי בסוג של חיבוק סמלי שציין בתרבויות אירופיות חתימת חוזה.

ובכל זאת יש משהו מיוחד ומסתורי בנשיקת האוהבים: למה הפכה הנשיקה “תחנת חובה” בדרך למימוש הפיזי של התשוקה? למה מקובל כל כך להסתכן בהעברת מחלות מדבקות כבר בתחילתו של קשר זוגי?

יש מי שרואה בנשיקה אמצעי לבדיקת כושרו של הפרטנר הפוטנציאלי. את בן הזוג הכרנו באמצעות הראיה והשמיעה ובנשיקה נכנסים לפעולה חושי המישוש הריח והטעם ומספקים שפע של אינפורמציה. השפתיים מכוסות עור דק ונקי משיער שמתחתיו  הרבה קצות עצבים האחראים לתחושות חום, קור ומגע. העצב המשולש ( trigeminal nerve) המפעיל את שרירי הלסת שולח קצוות תחושתיים צפופים מאוד לרקמות הריריות של הפה, הלוע והאף. גם המוח מקדיש משאבים רבים יחסית לעיבוד המידע התחושתי משטח קטן זה המהווה שער כניסה לגוף. מה ניתן ללמוד מהקלט החושי הזה? השפתיים מוחלקות ע”י הפרשת בלוטות חלב חומר שמנוני שפרט להיותו שפתון טבעי הוא מכיל חלבונים שעשויים ללמד על מצב בריאותי והתאמת רקמות. נשיקה עסיסית יותר תחשוף את הביוכימיה וההיגיינה של חלל הפה: מעין דגימת מעבדה שעשויה לרמז על הגנטיקה והכושר של בן הזוג. כיוון שהאישה היא הנושאת בעול ההריון, הלידה וההנקה כדאי לה להיות בררנית בבחירת אבי ילדיה והיא אמורה להיות, בהתאם, מעוניינת יותר בבדיקת השותף. ואכן בעוד רוב הגברים יהיו מוכנים ליחסי מין ללא נשיקה מוקדמת פחות משביעית הנשים יסכימו לכך.

גם אם לנשיקה בתחילת מערכת היחסים יש משמעות בתהליך בחירת בן הזוג הרי שברור שהיא משמשת מטרות אחרות אצל זוגות בהם התבססה כבר זוגיות יציבה. נשיקה היא אמצעי לחיזוק המחויבות הרגשית: נשיקה בין בני זוג ותיקים היא מחווה של אישור ואישוש ליציבות הקשר. הנשיקה מגבירה ייצור ההורמון אוקסיטוצין המופרש גם בהנקה  וחשוב בביסוס ההתקשרות ובהפגת מתח וקונפליקט ומורידה את ריכוז הורמון הדחק קורטיזול הוא. כאן הנשיקה אינה מסעירה אלא  להיפך: מפעילה את המערכת הפרה-סימפטטית כלומר את הענף הרגוע של מערכת העצבים. החוקר קורי פלויד בדק את השפעתן של נשיקות בין בני זוג ותיקים על שומני הדם. כיוון שרמת השומן והכולסטרול קשורה בלחץ נפשי הרי שאם אכן הנשיקה היא אמצעי לשמירת יציבות תתגלה השפעתה בירידת רמת הכולסטרול בדם. ואכן, נרשמה ירידה מובהקת ברמת הכולסטרול בדמה של קבוצת נחקרים שהתבקשו “להתנשק יותר” במשך 6 שבועות (בצירוף 3 תזכורות SMS לאורך התקופה). בתחילת הסרט “אשה יפה” מצהירה זונת הרחוב (ג’וליה רוברטס) כי היא “עושה הכל” חוץ מנשיקות ומשפט קצר זה הוא הרגע היחיד בסרט המתקרב לריאליזם. הקרבה האינטימית שיוצרת נשיקה הופכת אותה למסוכנת עבור זונות הנדרשות להתנתקות רגשית כדי לשמור על שפיותן והן אכן נמנעות בעקשנות מנשיקות עם לקוחותיהן.  

הסבר פרוע  יותר לחידת הנשיקה מציע  מי שרואה בנשיקה עמוקה סוג של ויאגרה טבעית המעוררת תשוקה. הרוק מכיל הורמונים ובראשם הטסטוסטרון המסוגלים, על פי השערה זו, לעקוף את מערכת העיכול ובדומה לאלכוהול לחדור דרך קרומי הלוע ישירות למחזור הדם ולעורר את היצר. חיזוק להשערה הזו נמצאת בסתירה לכאורה: למרות שנשים מייחסות חשיבות רבה יותר לנשיקות רומנטיות, גברים להוטים לנשיקות רטובות ועמוקות במיוחד.

הסבר שונה לגמרי מציע הביולוג C.A. Hendrie : לשיטתו דווקא סכנת ההידבקות בוירוסים היא יתרונה של הנשיקה. יש מחלות מדבקות כדוגמת נגיף ה Cytomegalovirus) CMV ) אליהן רצוי שלא להיחשף לראשונה בהריון. הווירוס מתרבה בבלוטות הרוק ונשיקה צרפתית היא דרך יעילה להדבקה. הנשיקה עם מי שנבחר כמועמד לתפקיד האב מאפשרת למערכת החיסון להכיר את הזיהום לפני שייפגע ממנו העובר ברחם.

בשנים האחרונות מופיע סוג חדש של הסבר לפיו הנשיקה אינה מגע בין אדם לאדם אלא בין שתי מערכות אקולוגיות: המתנשקים ואוכלוסיות החיידקים שלהם. המיקרוביוטה של המעי ידועה כבעלת השפעה על הבריאות אבל גם הלוע, הלשון וצנרת הרוק הם קרקע גידול לאוכלוסיה מגוונת של חיידקים. אצל בני זוג מוצאים דמיון במיקרוביוטה של הלוע וככל שהם מתנשקים יותר גדל הדמיון בין חיידקי חלל הפה (salivary microbiota). החיידקים ובני האדם הם מערכת אקולוגית בעלת היסטוריה אבולוציונית משותפת ארוכה ולחיידקים יכולת השפעה לא רק על העיכול אלא גם על ההתנהגות האנושית. ייתכן כי הפתרון לחידת הנשיקה אינו באבולוציה של האדם  אלא של החיידקים החיים איתו שהנשיקה היא אמצעי תחבורה יעיל ונוח בין מארחים.

במילים אחרות, נעמי, למדענים אין תשובה מוחלטת לשאלה למה אנחנו מתעקשים לתחוב לשונות לפיהם של אהובינו אבל זו לא סיבה להפסיק.

תודה ל  Dr. Colin Hendrie, Dr. Susan Hughes  ו  Dr. Kory Floyd  על עזרתם

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

כש”היא” עצובה, גם אני עצובה

6 תגובות

  1. קודם כל נהניתי לקרוא
    ושומר הסף הכותב דווקא אמר לא יודע בשורות הראשונות שהוא כתב יכלת להפסיק לקרוא שם
    סיפק חומר מעניין ומדעי איגד כל מיני תאוריות ומחקרים רלוונטים, ראוי להערכה

  2. פשוט סוגרים מעגל,חיבור למטה וחיבור למעלה. ראה ביואנרגיה. קצבות מזון וקצבות זיון
    קרובות אלו לאלו. ליפעמים חופש מארבע פעמים חטא מאפשר לבטל על מדע יוקרתי.

  3. עשו הגהה בבקשה. יש טעויות כתיב לא נעימות. בכל זאת, קוראים לעצמכם הידען… 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.