דברים שיורמים יודעים: מה מרגיע את הרי הגעש?

נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?

כולנו יודעים שבין התפרצות להתפרצות של הר געש יש תקופות מנוחה ובסופו של דבר הר הגעש משתתק לתמיד. אבל למה? אם נחורר בלון התפרצות האוויר תימשך עד שהבלון יתרוקן אז למה שחור בקרום כדור הארץ לא יתנהג באופן דומה?

אז זהו נעמה שכדור הארץ אינו דומה לבלון מנופח, מתחת לקרום הדק עליו אנחנו חיים זורמת מאגמה: סלע במצב צבירה נוזלי ונוזלים נוטים השאר בכלי בו הם נמצאים כל עוד לא דוחפים אותם משם.   לפחות בשני מקרים: אחד באיסלנד ואחד בהוואי  פגעו קידוחים עמוקים בתא מאגמה בלי לגרום שום התפרצות.  מה שגורם להתפרצות הלבה (לבה היא מאגמה שהגיע לפני השטח) הוא לחץ של גזים. כשפותחים בקבוק של משקה מוגז שומעים ורואים יציאה של גז שלפעמים סוחף איתו חלק מהנוזל. תופעה דומה מתרחשת במאגמה המטפסת במעלה סדק בקרום הסלעי. גזים שהיו מומסים יוצאים מהנוזל ופורצים החוצה. חלק מהגזים הללו הם מומסים במאגמה למשל תחמוצות גופרית אבל רוב  הגז הוא פשוט  קיטור, תוצאת המפגש בין הסלע המותך לבין מים המחלחלים לעומק האדמה. בהתפרצות משתחררים הגזים, הלחץ יורד, ואחריה יהיה ההר שקט עד לפעם הבאה שיווצר לחץ מספיק בתאי המאגמה שבתחתיתו.

אבל המחזוריות הזו לא נמשכת לנצח: סופו של כל הר געש לדעוך.

כדור הארץ מצופה בשכבה מוצקה שעובייה כמה עשרות קילומטרים והיא מורכבת מכמה לוחות הנעים לאיטם על הנוזל שמתחת. רוב הרי הגעש נמצאים באזורי התפר שבין הלוחות. מאגמה מטפסת במרווחים הנפערים בתפר, יוצרת כיסים של חומר מותך (תא מאגמה) המתקרר לאיטו ויוצר סלעי גרניט או שלחץ גז גורם לה להתפרץ מהר וליצור את סלעי הבזלת. הרי געש אחרים נוצרים בנקודת חולשה בתוך לוח כמו זו שיוצרת את הגייזרים המפורסמים של ילוסטון ואת איי הוואי.

הרי געש כבים ואחרים נוצרים כל הזמן

כיוון שהלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ נמצאים בתנועה גם הנקודות בהם יכולה המאגמה לטפס למעלה זזות. הרי געש חדשים נוצרים ואחרים כבים לנצח. “נקודה חמה” כלומר סדק דרכו זורמת מאגמה יצרה את מדינת האיים הוואי באוקיינוס השקט. הנקודה החמה נמצאת מתחת ללוח טקטוני הנע לכיוון צפון מערב כך שהאי הגדול בו קיימת פעילות וולקנית הוא הדרום מזרחי ושורת האיים הכבויים מצפון מערב לו היא מעין מפת עקבות המראה את התקדמות הלוח ב5 מיליוני השנים האחרונות.

האיים בהם הר הגעש לא פעיל הולכים ונמוגים לאיטם בתהליכי סחף ובליה אל האוקיינוס. האנרגיה לכל הפעילות הזו היא חום הנוצר בעומק האדמה מהתפרקות של יסודות רדיואקטיביים (בעיקר אורניום ואשלגן). ולכן טבעי לשאול: מה יקרה לכדור הארץ כאשר מקור האנרגיה הזה ייגמר ותפסק הפעילות הטקטונית והגעשית? פני השטח שלנו נקבעים על ידי שני כוחות: תזוזת לוחות הסלע המקמטת את הנוף: מרימה רכסי הרים וויוצרת תהומות עמוקים מתחת לפני הים ופעילות האטמוספירה המגהצת את העולם: סוחפת את הקרקע שהתרוממה וממלאת את הבקעות.

עצירת הפעילות התת קרקעית אמורה לכאורה ליצור עולם שטוח. הרי ההימליה, האלפים והאנדים יישטפו לאיטם אל האוקיינוס, שקע מריאנה יתמלא בעפר והכדור יגיע למצב יציב וחלק: ים בעומק אחיד של  כ2 קילומטר. אבל לא זה מה שבאמת צפוי לנו.

כאשר המאגמה תתקרר ותתמצק והזרמים שבה ייבלמו יאבד כדור הארץ את הדינמו היוצר את השדה המגנטי שלו. מאדים, הקטן מכדור הארץ הספיק כבר להגיע למצב הזה – הוא מוצק לחלוטין ואין לו שדה מגנטי שירחיק מעליו את שטף החלקיקים מהשמש. ככל שהחלקיק קל יותר הסיכוי שרוח השמש תעיף אותו אל החלל גדול יותר והאטום הקל והרגיש ביותר הוא המימן היוצר עם חמצן את המים. מאדים ונוגה, חסרי השדה המגנטי, איבדו את המים שהיו בהם חוץ משרידי קרחונים המוגנים מרוח השמש מתחת לפני השטח במאדים.

על פי מודל המבוסס על ניתוח עקבות המגנטיות הקדומה בגבישי זירקון בסלעים גיל השדה המגנטי ותחילת טקטוניית הלוחות של כדור הארץ כ 3 מיליארד שנים והשדה המגנטי הולך ונחלש עם התקררות כדור הארץ. על פי המודל הזה תיפסק תנועת הלוחות ואיתה ייעלם השדה המגנטי בעוד כ 1.4 מיליארד שנה. כאשר יהיה הכדור חשוף למה שמזרימה אליו השמש יאבד עולמנו את המים ולכן תיעצר הבליה והסחף. כמו במאדים שם מתנשא הר הגעש הכבוי אולימפוס לגובה 22 קילומטרים יוסיפו גם ההרים להשקיף אל נוף צחיח ודומם שיחכה בסבלנות לשלב האחרון בהתפתחות השמש שלנו בו היא תתנפח ותבלע את כוכבי הלכת הסמוכים לה ואת עולמנו בתוכם.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

• הערכה: פליטות עצומות של C02 מפעילות געשית גרמו להכחדת מינים המונית לפני כ-200 מיליון שנה
• התפרצות געשית גרמה ליצירת אי ליד יפן (צפו בוידאו)
• האפר הוולקני מההתפרצות השלישית של הר הגעש באיסלנד לא יסכן את התעופה בארץ