לדברי מדעני נאס”א שחישבו זאת באמצעות השוואת היחס בין מים רגילים ומים כבדים, מדובר בזמן מספיק להיווצרות חיים ולהתפתחות (אבולוציה) שלהם
8
קשה להאמין לכך כשמתבוננים בנופים המאובקים והיבשים של מאדים כי בעבר הם הכילו אוקיאנוס ענק. מחקר עדכני של נאס”א שבו השתמשו בטלסקופים החזקים בעולם בתחום האינפרה אדום מעידים בבירור כי מדובר בכוכב לכת שהחזיק גוף מים גדול מאשר האוקיאנוס הארקטי של כדור הארץ.
אילו היו המים מתפזרים באופן אחיד על פני כל שטח מאדים הוא היה מכסה את כל פני השטח בעומק של כ-140 מטרים. סביר יותר כי המים נאגרו במישורים הנמוכים המכסים את מרבית חצי הכדור הצפוני, ובכמה מקומות עומק המים היה כ-2 קילומטרים.
לפני שהאוקיאנוס התאדה מולקולה אחר מולקולה לחדש, ליחכו המים את החופים המדבריים במשך למעלה מ-1.5 מיליארד שנה, יותר מהזמן שלו נדרשו החיים להתפתח על כדור הארץ. לפיכך החיים קיבלו הזדמנות להיווצר ולהתפתח גם על מאדים.
החוקרים ממרכז גודארד של נאס”א השתמשו בשלושה מהטלסקופים החזקים ביותר בכדור הארץ בתחום האינפרה אדום. מצפה קק בהוואי, הטלסקופ הגדול מאוד של סוכנות החלל האירופית ומתקן טלסקופ האינפרה אדום של נאס”א, כדי לחקור את מולקולות המים באטמוספירת מאדים. המפה שיצרו מראה את פיזור שני סוגים של מים – הגרסה הרגילה H2O שאנו משתמשים בחיי היום יום שלנו ו-HDO או מים כבדים הנדירים על כדור הארץ, אך מסתבר שלא כל כך על מאדים.
במים כבדים, אחד מאטומי המימן מכיל ניוטרון בנוסף לפרוטון היחיד, דבר היוצר איזוטופ של מים המכונה דאוטריום. מכיוון שדאוטריום כבד יותר מהמימן הרגיל, המים הכבדים הם אכן כבדים יותר מהמים הרגילים בהתאם לשמם.
“מפת המים” החדשה מראה כיצד היחס בין מים רגילים למים כבידם משתנה על פני כוכב הלכת בהתאם למיקום ולעונה. ניתן לציין כי הנתונים החדישים מראים כי כיפות הקוטב, המקום שבו מרוכזים המים בימינו בכוכב הלכת הכמעט יבש לחלוטין עשירים בדאוטריום.
הסברה היא כי הדעיכה של השדה המגנטי העולמי שהיה פעם למאדים, גרמה לרוחות השמש לקרוע את מרבית האטמוספירה העבה שהיתה למאדים המוקדם, ואיפשרה לקרנים העל-סגולות של השמש לפרק את מולקולות המים. המימן הקל יותר ברח לחלל והותיר מאחריו את הגרסה הכבדה יותר.
על כדור הארץ, היחס בין דאוטריום למימן נורמלי הוא 1 ל-3,200 ואולם על כיפות הקוטב של מאדים היחס הוא 1 ל-400. אטומי המימן הקלים אובדים לאט לאט לאחר שכוכב הלכת איבד את המעטפת האטמוספרית המגינה עליו ונותרו ריכוזים של התצורה הכבדה ביותר של מימן. ברגע שהמדענים ידעו את היחס בין דאוטריום למימן רגיל, הם יכלו לקבוע כמה מים היה חייב מאדים להכיל בצעירותו. התשובה היא – הרבה.
רק 13% מהמים המקוריים נותרו על מאדים כשהם כלואים בעיקר באזורי הקטבים, בעוד 87% מהאוקיאנוס המקורי התאדה לחלל. המקום הסביר ביותר שבו שכן האוקיאנוס הם המישורים הצפוניים – איזור עצום ועמוק המהווה מקום אידאלי לאגור כמויות עצומות של מים. מאדים היה כוכב לכת דומה יותר לכדור הארץ כאשר היתה לו אטמוספירה עבה שסיפקה את הלחץ הנכון ואקלים חם יותר כדי לשמר את האוקיאנוס.
מה שמעניין אודות הממצאים הו שמאדים היה רטוב זמן רב משחשבו עד כה. אנו יודעים ממדידות שנעשו בידי רכב השטח קיוריוסיטי כי מים זרמו על פני כוכב הלכת במשך 1.5 מיליארד שנה לאחר היווצרותו, אך המחקר החדש מראה כי מאדים המשיך להיות רטוב זמן רב בהרבה.
בהינתן העובדה שהחיים החלו על כדור הארץ לפני 3.5 מיליארד שנה, רק מיליארד שנה לאחר היווצרות כוכב הלכת, במאדים היה מספיק זמן לאבולוציה של החיים.
18 תגובות
אלירן, מי קבע שהתנ”ך הוא עובדה? האדם הראשון? התנ”ך נכתב ע”י מאות אם לא אלפי אנשים בתקופה שאנשים האמינו שאלוהים שולח מחלות לחוטאים (חיידקים הם רק תאוריה לא?)
בנוסף אני לא חושב שאתה יודע מה ההבדל בין תאוריה לבין תאוריה מדעית אז הנה הסבר קטן שמספקת ויקי(באנגלית):
https://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_theory
כתבה מרתקת שעשויה להסביר מה שכתוב בבראשית “ויבדל אלקים בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל לרקיע”.
אבל “בהינתן העובדה” שחיים החלו על כדר הארץ לפני 3.5 מיליארד??? נו באמת. זו לא עובדה. זו תיאוריה. בדיוק כמו האטום. תיאוריה.
אגב לפי היהדות שקובעת כי העולם קיים פחות מ6000 שנים, ההסברים האבולוציוניים מאוד פשוטים. הוא ברא את הדברים כבר בגיל מסוים. כלומר האיץ תהליכים. לא היה צורך בהפרדה של לוחות טקטוניים והכחדות איטית של דינוזאורים. ואין חשש משאלת הביצה והתרנגולת. ההרים נבראו בגיל 30, 70, או 600 מיליון שנה, הקף בעיגול מה שבא לך. וכך נברא האדם הראשון ושרד למרות שלא היתה לו אמא שתניק אותו. כי הוא נולד בן 30 או 20 או 40, הקף בעיגול…
ואל תהיו קופים.
אמט בראון
נשאר לך עוד מהחומר הזה שאתה מסניף?
מי רוצה תמונות של מאדים עם מבנים וערים במרכזי מכתשים ומסביבם ?
ושNASAS תחליט… או שהצילומים שלהם מפוברקים או שהם אכן אמיתיים ממאדים.
תמצאו את צילומי ה TIFF המקוריים של מכתש הייל ועוד רבים אחרים.
תורידו את הספקטרום האדום, תגדילו פי כמה בלי שום פילטרים וחרטות.
ולא תאמינו. מבנים, פירמידות מערות גיאומטריות פסלי ענק. אפשר לאמת מול כמה צילומים שונים של אותו האיזור..הכל מרוכז באיזורים ספציפיים, שלא יחרטטו אותכם שזה עיוותים של JPG… כי זה TIF, וזה מכמה תצילומים. שום טעות הסתברותית לא תצליח לבטל זאת.
אם באמת מעניין אותכם לחקור את הנושא אז תנסו ואל תיהיו תוכים… קודם בידקו זאת, אח”כ נראה אתכם מגכחים מטמטום.
אבל יכול להיות גם שבגלל שאין אטמוספירה במאדים חלקיקים כבדים שיצאו מהשמש פגעו במיים במאדים ואט אט הפכו אותם לכבדים,,,,,,
אייל
יש המון מים במערכת השמש. כל מקום שיש מים יש חיים? אני מסכים שאיפה שיש מים נוזליים סביר מאד שייווצרו חיים. אבל – אנחנו כלל לא בטוחים שהחיים על כדור הארץ התחילו במים, והייתי נזהר במסקנות.
ניסים: לא. אני רק מניח על הממצאים של מים
אייל
אתה יכול לבסס את הקביעה הנחרצת שלך?
הממצאיים לא משקרים בוודאות היו ויש עדויות לחיים במאדים
לעמית : אם היו חיים בצורת דגים בטוח שיש עדויות בקרקעית הים
מצד שני איך היו חיים במים כבדים זה לא ברור בכלל
לקובי : אף אחד בנאסא לא חושב להתיישב במאדים חוקרים אותו למטרות מדע וסקרנות.
מה לגבי מאובנים? לא רק חולייתנים מותירים מאובנים. גם לצומח בסביבה לחה למשל אפשר למצוא עדויות.
הזמנות? אני אחלק לכולכם וואוצ’רים להתיישבות במאדים, הכוללת מאה דונם וזוג חמורים.
לורם איפסום
אני מבין שאתה תקבל פרס נובל להארצה של המאדים ואתה תנהל פרוייקט זה. איחולי. כל מה שנשאר לך לעשות הוא לשלוח הזמנות לקוראי הידען לטקס חנוכתו של מפעל זה.
זה לא בעייה בכלל להחזיר למאדים את השדה המגנטי שלו. צריך לחפור 20 מנהרות מעגליות בקוטר 1000 ק”מ סביב ציר הסיבוב שלו, להניח בהן על-מוליכים (מאלו שפועלים בטמפרטורה השוררת שם) וליצור בהם זרם קבוע. אם נשאר תקציב אפשר גם להתקין למאדים ליבת ברזל גלילית בקוטר 500 ק”מ לשיפור השדה.
עכשיו אחרי שהחזרנו את השדה המגנטי למאדים נשאר רק להחזיר את המים והאטמוספרה שהיו שם פעם, והכל יהיה מושלם.
מעניין
קובי
אולי תסביר איך בדיוק מייצרים שדה מגנטי לכוכב לכת.אם תצליח, כל שיישאר לך לעשות הוא להזמין חליפה 3 חלקים, פפיון ולנסוע לשטוקהולם. פרס נובל מחכה לך.
עמית
תבדיל בין ציוויליזציה לבין חיים. שרידים של חיים נשארים גם אחרי 3 וחצי מיליארד שנה.
בסרט “העולם אחרי האנושות” נאמר כי 10,000 שנים לאחר היעלמות הציוויליזציה, תיעלם גם העדות האחרונה לקיומה. לכן, כ”כ הרבה זמן אחרי (בהנחה שהסיכוי הזניח שאכן התקיימה במאדים ציוויליזציה) אין לנו כל אפשרות להבין אם הייתה שם אחת כזאת… הידיעה שלעולם לא נדע מבאסת אותי נורא!
עכשיו הפרוייקט היה להחזיר למאדים את השדה המגנטי שלו
או ליצור שדה מגנטי מלאכותי על פני השטח, ולהשתמש באנרגיית השמש שיגן מרוחות השמש