סיקור מקיף

איך העולם המודרני עוצב על-ידי מגפות לפני 500 שנה

מגיפות קרקע בתולה – כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן שאם הילידים היו שורדים, חלוקת הכוחות היתה שונה?

מתיו וורד, מרצה בכיר להיסטוריה, אוניברסיטת דנדי. תרגום: אבי בליזובסקי

מגפת האבעבועות השחורות הגיעה למקסיקו על ידי המשלחת הספרדית בראשותו של פאפינו דה נרוואז והתפשטה ברחבי הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן בסוף שנות העשרים של המאה ה-16. צילום: shutterstock
מגפת האבעבועות השחורות הגיעה למקסיקו על ידי המשלחת הספרדית בראשותו של פאפינו דה נרוואז והתפשטה ברחבי הבירה האצטקית טנוצ’טיטלאן בסוף שנות העשרים של המאה ה-16. צילום: shutterstock

מגפת נגיף הקורונה הושוותה להתפשטות מגפות רבות בעבר, כולל המגפה הגדולה  ששיתקה את לונדון ומגפת השפעת הספרדית ב-1918. עם זאת, בקושי מזכירים את הפרק ההיסטורי המשמעותי ביותר של המגיפות. העולם המודרני כפי שאנו מכירים אותו לא היה קיים ללא המגפות ששטפו את אמריקה במאות ה-16 וה-17. מגפות אלה יצרו את העולם המודרני.

בעקבות מסעותיו של כריסטופר קולומבוס, האירופאים הגיעו לאמריקה במספרים הולכים וגדלים. הם הביאו איתם מגוון של נגיפים, כגון אבעבועות שחורות, שפעת, חצבת, חזרת  ואבעבועות רוח, אליהם לא הייתה לאינדיאנים חשיפה מוקדמת ולא חסינות. היסטוריונים מכנים את המגפות הנובעות מכך “מגפות קרקע בתולה”.

נגיף הקורונה הוכיח את מידת ההשפעה של מגפה על אוכלוסייה פגיעה. באופן דומה, מגפות הקרקע הבתולה הללו שטפו במהירות קהילות אינדיאניות. החברות היו המומות. כולם חלו בבת אחת: לא היה מי שדאג לחולים ואף לא מי שישתול או יקצור יבולים.

השפעת המגפות הייתה נרחבת. הן הסירו מהדרך את האנשים שהיו יכולים להתנגד להתפשטות האירופית. מחקרים מראים כעת כי האוכלוסייה באמריקה היתה גדולה ומנתה אולי אפילו 100 מיליון איש לפני הגעת האירופים. באזורים רבים, בתוך מאה שנים של חשיפה למחלות אלה, מתו 95% מהאוכלוסייה.

אנו מודעים היטב לאימפריות האצטקיות ואינקה, אך חברות דומות, אם כי פחות מורכבות, היו קיימות במקומות אחרים. כאשר הרננדו דה סוטו חקר את מה שכיום נכלל בדרום מזרח ארצות הברית בשנות ה-40 של המאה ה-15, הוא מצא את האוכלוסייה המקומית חיה בעיירות גדולות, מה שיכול לאפשר הקמת צבאות עם אלפי אנשים. כאשר חוקרים אנגלים נכנסו לאזור בסוף המאה שלאחר מכן, הם מצאו רק כמה שבטים מפוזרים.

במשך שנים רבות הטילו היסטוריונים ספק בתקפותם של חשבונות מסעו של דה סוטו. עם זאת, הארכיאולוגיה אימתה רבים מהתיאורים שאנשיו סיפרו. חברות אלה הושמדו על-ידי מגפות קרקע בתולה, על אף שהקשר הישיר שלהן עם האירופאים היה מוגבל.

הרננדו דה סוטו. ויקישיתוף

מגפות אלה לא רק הרגו את האנשים, אלא גם הרסו את התרבות והמורל. רוב החברות האינדיאניות לא היו משכילות – לא הייתה להן שפה כתובה. כתוצאה מכך, כאשר כל זקני השבט מתו בו זמנית, רוב התרבות והידע של הקהילה נעלמו גם הם. אובדן זה הזין מעגלים של ייאוש שערערו את ההתנגדות האינדיאנית וסיפקו הצדקה להתפשטות האירופית.

גורל גלוי

כמה משקיפים במזרח אסיה רואים בכישלון של ממשלות המערב לשלוט בנגיף הקורונה כעדות לחולשה ושבריריות של הדמוקרטיה המערבית. באופן דומה, במאה ה-16, האירופאים ראו במגפות הקרקע הבתולה הוכחה לעליונותם המוסרית והביולוגית. הם היו עדות לכך שאלוהים התכוון שהאירופאים ישתלטו על אמריקה.

כאשר הצליינים הגיעו לניו אינגלנד בשנות ה-20 של המאה ה-17 הם מצאו אוכלוסייה מקומית שכבר הושמדה על-ידי מחלות. לאורך החוף היו כפרים נטושים שסיפקו אתרי התיישבות מושלמים. זה היה כאילו אלוהים בירך את משימת הצליינים.

המגפות עצמן סייעו לתרץ את הקולוניאליזם – זה היה רצון האל, אחרי הכל. הם אפשרו לאירופאים האמריקנים להתאים את אדמות הילידים לצרכיהם תוך שהם משחררים את עצמם מכל אשמה, והראו כי האימפריה שלהם קמה בזכות גורל אלוהי.

אנחנו עדיין לא יודעים עד כמה נרחבות יהיו ההשפעות החברתיות והכלכליות ארוכות הטווח של נגיף הקורונה, אבל למגפות הקרקע הבתולה הללו היו השלכות בלתי צפויות. רבים מההרפתקנים האירופאים המוקדמים ציפו כי ילידים אמריקנים יהוו את כוח העבודה  שיעבוד בשדותיהם. כאשר הם החלו לייצר יבולים בסיסיים ורווחיים כגון סוכר, קפה וטבק, הביקוש לעבודה הפך אינטנסיבי. ללא אוכלוסייה מקומית לנצל, האירופאים פנו לאפריקה כדי לספק להם את כוח העבודה הזה.

סחר בעבדים חוצה אוקיינוס

סחר העבדים היה קיים כבר זמן רב בצורות שונות, אך קנה המידה שלו במאות ה-17 וה-18, השיטות בהן נעשה שימוש, וההצדקות שסופקו, היו חסרות תקדים. הבעלות המוחלטת על אנשים, עבדות שהוצדקה על-ידי מושגים של עליונות גזעית היתה, במובנים רבים, תוצאה של מגפות קרקע בתולית אלה.

בעוד תחום ה”היסטוריה האלטרנטיבית” יכול להיות קשה ומסוכן, ברור כי אם מגפות הקרקע הבתולה האלה לא היו סחפות את אמריקה, העולם המודרני היה מתפתח בצורה שונה מאוד. האומות האמריקניות לא היו קיימות בצורתן הנוכחית – לא פחות מכך.

הגזענות הברורה ותחושת העליונות האירופית שצצו במאה ה-18 ומאז הטרידה את העולם, לא היו מתפתחות באותה צורה. אנו עשויים גם לשקול אם, ללא הרווחים מהעושר הטבעי של אמריקה, אירופה הייתה הופכת להיות כל כך דומיננטית בעולם.

ללא מגפות קרקע בתולה, העולם היה שונה מאוד. נותר לראות עד כמה נגיף הקורונה ישנה גם את העולם של היום.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. לכאורה לגבי אמריקה הצפונית לא בטוח שהתוצאה היתה שונה כי לא התקימו שם מרכזי ערים בעוצמה שהזכירה את האצטקים מאיה וכו,
    אבל לגבי מרכז ודרום אמריקה ששם התקימו ערים ותרבות חזקה
    המציאות כיום בסבירות היתה שונה מאד הינו מקבלים מדינות עם תרבות אחרת ,
    עוד דבר שצריך לזכור שהאנדינים לא בדיוק אהבו אחד את השני
    אלו היו שבטים שנלחמו בהרבה פעמים אחד עם השני שמבחינתם
    השבט היריב בזמנו היה הרבה יותר גרוע מהאירופאים כך שבהרבה מקרים הם שיתפו פעולה עם האירופאים נגד השבט היריב שזה היה כנראה יותר שכיח משיתוף פעולה בינהם נגד האירופאים,
    והדבר האחרון הוא התיאור של האירופאים כאילו פתאום התפתח אצלם איזה סוג אידאולוגית עליונות … אולי יותר נכון שהם המשך לתקופת עליונות ועבדות שהיתה קיימת אצל רוב האנושות לאורך ההיסטוריה היתרון הטכנולגי הוא זה שאפשר לאירופאים להשתלט על העולם אבל הם לא היו שונים מהותית משאר העמים,
    שמסתכלים אפילו על איך נראתה לדוגמא בריטניה בתוך המדינה
    גם שם הכל היה בנוי על מעמדות כאשר אחוז גדול מהאוכלוסיה
    נמצא במעמד של משרתים ניתן לראות קובצי תמונות ביוטיוב שבו ניתן לראות איזה עוני מטורף היה קיים שם ילדים זרוקים ברחוב יחפים בגדים קרועים ילדים וילדות עובדים בפרך בבתי חרושת במכרות פחם, התמונה שכיום מקובעת של האירופי העשיר לא בדיוק משקפת את המציאות של רוב האירופאים מלפני כמה מאות שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.