מעקב אחר יונקים חברתיים, איפשר למדענים להבין כיצד הם בוחרים דרך התנהגות שמקדמת את יכולתם להתרבות
חקר בעלי חיים – תצפיות, ניסויים ומודלים תיאורטיים – יכול ללמד אותנו על התנהגות חברתית, שכוללת רשתות חברתיות (קשרים), תקשורת בין פרטים, אקולוגיה התנהגותית (האופן שבו ההתנהגות מושפעת מהסביבה), אבולוציה, רבייה והישרדות. ד”ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן חוקר יחד עם צוותו, בשדה ובמעבדה, התנהגות חברתית של חיות בר. “באמצעות חקר התנהגותי של בעלי חיים, גם כאלה שחיים בקבוצות וגם מתבודדים, אפשר ללמוד הרבה על חברתיות”, הוא אומר. “למשל, כיצד מתקיימת חברתיות, ובאילו תנאים היא משתלמת. כיום אנו מבינים שקשרים חברתיים משפיעים משמעותית על מאפייני חיים כגון שיתוף פעולה, הסתגלות, רבייה, העברת מידע והישרדות. לכן אנחנו חוקרים איך נוצרים מבנים חברתיים, אילו מהם מקדמים את המאפיינים הללו ואילו מזיקים להם. בנוסף אנחנו מנסים להבין איך הסביבה החיצונית והחברתית משפיעה על המבנים החברתיים ועל ההתנהגות, ואיך הפרטים מארגנים אותה לטובתם (למשל מנווטים בה, מחזקים קשרים או מנתקים)”.
במחקריהם, מתמקדים ד”ר אילני וצוותו במינים חברתיים כגון שפני סלע – יונקים שחיים באזורים סלעיים בישראל; מדובר בחיית מודל נפוצה יחסית, שהמדענים צברו עליה מידע רב, גנטי ואחר, ולכן אפשר לחקור אותה לטווח ארוך ולהשיג ממצאים משמעותיים. שיטות המחקר המרכזיות של החוקרים הן: תצפיות, סימון הפרטים שמאפשר לזהות כל אחד מהם (בוגרים מסומנים בקולר עם תג וצעירים בעגילים באוזניים), ומכשירי הקלטה זעירים וחיישנים שמוצמדים להם, חושפים לפני המדענים למגוון הקולות שהם מפיקים ולאינטראקציות ביניהם.
במחקרם האחרון, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, בחנו החוקרים התנהגות זוגית ומינית של שפני סלע בנחל ערוגות ונחל דוד. השפנים אינם פעילים מינית כל השנה, למעט בשבועיים באמצע הקיץ, ואז הם לא מחויבים לשותף יחיד: הם מזדווגים עם כמה פרטים וגם דוחים:ות הזדמנויות או “הצעות”. במהלך השנה הנקבות חיות בקבוצה עם זכר אחד (“זכר הקבוצה”) ובעונת ההזדווגות הוא מזדווג עמן. שאר הזכרים חיים כ”רווקים”, אבל בעונת ההזדווגות הם מנסים להתקרב לקבוצות כדי להזדווג עם הנקבות. יש להם אתגר – להצליח להזדווג ולא להיתפס על ידי זכר הקבוצה. הוא מצדו מנסה לשמור על הנקבות לעצמו, אך מכיוון שהוא לא יכול לעשות זאת ברציפות הן יכולות לחמוק ממנו ולהזדווג מעת לעת עם הרווקים.
כדי להצליח במשימתם, נוקטים הרווקים באחת משתי טקטיקות: או שהם מתאגדים עם שאר חבריהם הרווקים (שהם גם קרובי משפחתם) בתקווה שעם המהומה והסחת הדעת שייווצרו יוכלו להתגנב לקבוצה ולהשיג נקבה, או שהם פועלים כיחידים – מתגנבים ומגיעים לנקבות כאשר זכר הקבוצה עסוק עם אחת מהן. כך, הם לא מתחרים עם רווקים אחרים אך גם עולה הסיכון שייצפסו.
החוקרים ניסו להבין באילו תנאים רווק יבחר בטקטיקה הראשונה או השנייה, ואיך הדינמיקה של הרשת המינית תשפיע על כך. “בעונת ההזדווגות הקצרה מתקבלות החלטות קריטיות לגבי הזדווגות, רבייה והורות” אומר ד”ר אילני. “מדובר ברשת מינית שכוללת הרבה שחקנים. לכל פרט יש כמה אפשרויות, והזכרים צריכים לבחור טקטיקה שתאפשר להם להפוך לאבות”.
החוקרים עדיין לא גילו את התשובה לשאלה זו, אבל עד כה מצאו (באמצעות החיישנים) שלעתים רווקים (גם המתאגדים וגם המתבודדים) עוברים מרחק רב (מנחל אחד לאחר) כאשר הם לא מצליחים להזדווג, כדי לשנות את רוע הגזירה. כלומר, הם משנים את סביבתם כדי להצליח להזדווג, וכך נפתחות בפני הנקבות אפשרויות חדשות ולזכרים קמים מתחרים חדשים. אומר ד”ר אילני: “בסופו של דבר המחקר הזה מלמד אותנו על ההחלטות הקריטיות שפרטים יכולים לקבל תחת לחץ זמן (שבועיים). בהמשך אנו מקווים שנגלה מה גורם לרווקים לבחור טקטיקה, כדי להפוך לאבות. כך אולי נוכל להבין מהם השיקולים שמשפיעים על ההחלטה הזאת (למשל חברתיים-משפחתיים), גם בבעלי חיים אחרים”.
החיים עצמם:
ד”ר עמיעל אילני, 46, נשוי + שלושה, גר בקריית טבעון. הוא מעיד כי אין לו זמן רב לתחביבים, וכשיש – הוא בעיקר אוהב לטייל. “אני מאוד אוהב טבע, תמיד תר אחר בעלי חיים ומנסה להנחיל את האהבה הזאת לילדיי. אני חושב שהצלחתי – שלושתם מאוד אוהבים לטייל, זה הוטמע בהם מגיל אפס. בנוסף, הגדולה מצטרפת אליי לניסויים בשטח לעתים קרובות, והקטנים מתעניינים בחרקים”.
עוד בנושא באתר הידען
