פוריות

איור המדגים את הפרשנות של DISCOVER. שלוש מפות חום המדגישות את תכונות העובר (במרכז) המשמעותיות ביותר לחיזוי ה-AI של איכות העובר. קרדיט: עודד רותם

כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לרופאים לפענח תמונות רפואיות?

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטה חישובית המסבירה כיצד מערכות בינה מלאכותית מקבלות החלטות קליניות באמצעות פירוק תמונות רפואיות לרכיבים משמעותיים
המחשה: depositphotos.com

הביצית המופרית ומלחמתה בפטריארכיה

אם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו יורשים את המיטוכונדריה רק מהאם, התשובה היא - הביצית היא זו שמשמידה את המיטוכונדריה של האב זמן קצר מאוד אחרי ההפריה
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
חקר תזמון הרבייה של אלמוגים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית

אלמוג העיר ואלמוג הכפר

פרופ' אורן לוי חוקר את תזמון הרבייה של אלמוגים ברחבי העולם ומופתע מדיוקו. עם זאת השעון הביולוגי של האלמוגים אינו מותאם לאורות הכרך
פרופ' ירון טיקוצ'ינסקי משחרר צבי ים. צילום באדיבותו

איך ניתן לדעת אם צב ים ירוק יגדל להיות זכר או נקבה?

חוקרים מנתחים את הדנ”א ואת הפרופיל ההורמונלי של הצבים הירוקים, כדי להבין את הפיזיולוגיה, ההתפתחות והרבייה שלהם ולהבטיח את הישרדותם
פרופסור מונא מארון ופרופ גור אלרואי אותו תחליף בתפקיד הרקטור, צילום: אוניברסיטת חיפה

‏‏‏פרופ' מונא מארון נבחרה לרקטורית אוניברסיטת חיפה

‏‏‏פרופ' מארון תיכנס לתפקידה בעוד כחצי שנה, אז תחליף את פרופ' גור אלרואי, מי שמכהן כיום כרקטור ויתמנה באותו המועד לנשיא הבא של אוניברסיטת חיפה
גלולת כושר גופני. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

'גלולת אימון' חדשה יכולה לגרום ליתרונות כושר ללא אימון

חוקרים מדווחים על תרכובות חדשות הנראות מסוגלות לחקות את הדחף הפיזי של אימון - לפחות בתאי מכרסמים. תגלית זו עשויה להוביל לדרך חדשה לטיפול בניוון שרירים ומצבים רפואיים אחרים באנשים,
זימרגל ארץ-ישראלי. צילום - יצחק כהן, החברה להגנת הטבע

לראשונה: התגלו סרטני מים מתוקים במודיעין

הסביבה האקולוגית התגלתה במסגרת סקר טבע שעורכת החברה להגנת הטבע עבור עיריית מודיעין מכבים רעות ובמימון ובליווי המשרד להגנת הסביבה
ייחור. באדיבות החוקרים, אוניברסיטת תל אביב

מה משפר את תהליך הייחור של צמחים שנחשב קריטי בחקלאות?

חוקרים גילו דרך לייעל משמעותית את תהליך ההשרשה בתהליך השיבוט הגנטי הטבעי של צמחים
זבובי פירות מזדווגים. המחשה: depositphotos.com

תסכול מיני מוביל לסטרס בזבובי פירות

תובנות המחקר של יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, פותחות הזדמנות לחקר מעמיק של השפעת הסטרס על מערכת העצבים
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
הריון קיצי. המחשה: depositphotos.com

מחקר חלוצי: חשיפה לשמש – מגבירה פוריות

חשיפה לקרינת UV של השמש עשויה להשפיע לטובה על הפוריות של נשים בגילאי 30-40
תהליך ההפריה המחשה: depositphotos.com

ביציות מגברים ותאי זרע מנשים: כיצד תאי הגזע עשויים לשנות את אופן הרבייה שלנו

בתיאוריה, ניתן להפוך תא עור מגבר לביצית ותא עור מאישה לתא זרע. קיימת גם האפשרות של ילד המחובר גנטית למספר הורים, או רק להורה אחד
ביצי כרישים בין תולעים מהסוג Lamellibrachia, סמוך לבריכות התמלחת. צילום: פרופ' מקסים רובין בלום, אוניברסיטת חיפה

צלילה עם כרישים

רובוט מחקר גילה שפע ססגוני של חיים בעומק קילומטר בים * חוקרים בחנו כיצד נוצרה סביבה ייחודית ושופעת חיים, בעומק הים, מול חופי ישראל
מחירו של אתרוג אחד עשוי להגיע ל-500 שקלים. המחשה: depositphotos.com

אתרוג בסכנה: האם בעתיד אי אפשר יהיה לגדל אתרוגים בישראל?

האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
מימין: תא זרע של עכבר בריא משמאל: תוצר (חלבון) הגן SCAPER (צבוע באדום). הצילום מראה ש-SCAPER ממוקם בראשו של תא הזרע, כולל בגרעין

בין הרשתית, למוח ולפוריות

על קשת ההפרעות שגורם פגם בגן אחד
צילום: יוסי אבגנה

רחמים ("נשרים מצריים") שנולדו בישראל, נעלמו בתימן – ונמצאו הודות למתנדבים בפולין ופורטוגל דרך צפייה ביוטיוב

לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של
מושבותיו של יצור ימי ייחודי מזדקנות בשלמותן, מצעירות שוב – וחוזר חלילה. בוטריל פרחוני, צילום: ד"ר אושרת בן-חמו

עוף החול של הים

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה"
לטאת זנב קוצנית מצועצעת, Uromastyx ornata, הידועה גם בשם לטאה מקושטת, היא זן של לטאה במשפחת האגמידים. המין אנדמי למזרח התיכון. המחשה: depositphotos.com

איך משבר האקלים צפוי לפגוע באוכלוסיית הלטאות בארץ?

שינויי האקלים עשויים להביא לקריסת האוכלוסייה של לטאות שנפוצות במדבריות ארץ ישראל
מחקריו פורצי הדרך על האלמוגים ומאבקיו הסביבתיים בשמירה עליהם מיצבו את לויה כאחד מהחוקרים המוערכים בארץ ובעולם. צילום: דוד סאלם, זוג הפקות

החוקר שהתאהב בשוניות האלמוגים – והפך ללוחם עבור שמירתן

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "קצא״א
הרכפתן משתמש במנגנון הגנה מורכב כדי להדוף מעליו אכלנים לא רצויים – אך מעניק לבולבול "טריק סודי" שמאפשר לו ליהנות מפירותיו ולהפיץ אותו הלאה. צילום: גיל קופילביץ

פרוטקציה מן הצומח

מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך
"בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה". קיפוד ים שחור גוסס

שונית האלמוגים באילת נמצאת בסכנה ממשית

מגפה קטלנית חיסלה תוך חודשים ספורים את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת ומאיימת למוטט את שונית האלמוגים
סרטן השחלות. המחשה: depositphotos.com

החלבון שמסייע לאויב

חלבון חיוני מסוים מגביר ביטוי של חלבון אחר בתאים סרטניים ברחם – וזה הופך את עורו, מעודד אותם להתחלק ובכך תורם להתפשטות הגידול
שחזור של הזאב האתיופי ממלקה וואקנה. קרדיט:  Saverio Bartolini-Lucenti

האוניברסיטה העברית: נמצא המאובן הראשון והייחודי של הזאב האתיופי

הממצא הייחודי מספק תובנות להבנת עמידותו של המין בשינויים סביבתיים שחלו בזמן קיומו באתיופיה ומדגיש את הדחיפות של הצורך במדיניות שימור של סביבתו האקולוגית לאור שינויי האקלים בעתיד הקרוב והיותו
על אף שהנמלים הנתקפות עולות במספרן בהרבה על התוקפות, הן לא מסוגלות להתגונן מפניהן – וגם לא מנסות. נמלת polyergus מוקפת בנמלי formica משועבדות, צילום: Adrian A. Smith, CC BY 2.5

עבדים היינו לנמלה ולפרפר

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות
דג קיליפיש אפריקני. המחשה: depositphotos.com

לעכב את מחלות הזיקנה

על דגים מזדקנים, חלבונים מתקפלים ומסלול חדש לפיתוח חומרים תרופתיים
שפן סלע בשמורת עין גדי. המחשה: depositphotos.com

הרשת החברתית של שפני הסלע

מעקב אחר יונקים חברתיים, איפשר למדענים להבין כיצד הם בוחרים דרך התנהגות שמקדמת את יכולתם להתרבות
צמח. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך עולמית קובעת: צמחים משמיעים קולות

לכל צמח ולכל סוג של מצוקה יש צליל אופייני הניתן לזיהוי. קולות הצמחים נשמעים כמעין קליקים, כמו פופקורן, בווליום דומה לדיבור אנושי אבל בתדרים שמעל טווח השמיעה האנושי, והם עשויים
עכברים. המחשה: depositphotos.com

עכברים עם שני אבות: מדענים יוצרים ביצים מתאים זכריים

החוקרים שמאחורי המחקר החדש הצליחו ליצור עכברי תינוקות עם חומר גנטי משני זכרים ללא כל שינוי גנטי. הם השיגו זאת על ידי שימוש בתאי גזע ליצירת תאי נבט קדמוניים (PGCs),
עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

הזיקית שהתחפשה

התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג
שמרי אפיה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר גנטי חשף: כך פועלת "האנטנה" של השמרים

הגילוי החדש יכול לשפוך אור על המנגנונים הבסיסיים המבקרים את מטבוליזם של סוכר ביצורים נוספים, בהם בני אדם
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון

יש נשר בשמיים?

החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
אוכלוסית כדור הארץ. איור: depositphotos.com

8 מיליארד בני אדם: מדוע הניסיון לשלוט באוכלוסייה הוא לעתים קרובות חסר תוחלת – ומזיק

"במקום לתהות אם יש לנו יותר מדי או מעט מדי אנשים, אנחנו צריכים לשאול איך אנחנו יכולים לענות באופן בר קיימא על הצרכים של האנשים שכבר חיים"
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
קיפול חלבונים. איור: depositphotos.com

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית-צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
בושמנים באפריקה מבעירים אש ביחד.איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 2: ארבעה מיליארד שנה של שיתוף פעולה

בהתארגנות מחודשת, סימביוטית, פועל האורגניזם הרבה יותר טוב מאשר תאיו או חלקיו הנפרדים
התפתחות עוברים מלאכותיים בכוסות מעבדה מסוחררות, מיום 5 (משמאל למעלה) ועד יום 8 (מימין למטה)

העובר הסינתטי' שפותח בראשות חוקרים מויצמן: חוקרת בכירה בתחום מסבירה מדוע זו פריצת דרך

הריונות רבים נפסקים בשלב שבו העובר מושתל ברחם ומתחיל להתפתח. התגלית תאפשר לחקור את השלב הזה לפרטיו
תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז
הקרפיון הפרוסי. רביית בתולין עם טוויסט. באדיבות החוקרים מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה

נקבות הקרפיון הפרוסי חוטפות זרע ממינים קרובים

באיור של פרופ' לוקה יובינה (Luca Jovine) ממכון קרולינסקה מופיע המבנה של Fsx1 (מימין) שפוענח על ידי החוקרים. המבנה שייך לארכיאון שמקורו בסביבת מים בעלת מליחות גבוהה (מיוצג במלח משמאל)

השערה: המנגנון המאפשר את הרבייה המינית נוצר כמיליארד שנה לפני הופעתה בפועל

חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
צבי ים בשמורת נחל אלכסנדר. איור: depositphotos.com

זהירות: הטבע הישראלי בסכנת הכחדה

פורסמו הגורמים והתהליכים מרכזיים שמשפיעים על מצב הטבע בישראל, כתוצאה מפעילות האדם
פרופ' כרמית לוי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

גבר, אין לך תיאבון? צא לשמש

מחקר גילה כי גברים שנמצאים בשמש אוכלים יותר
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מה יהיה גלגל ההצלה של שוניות האלמוגים במים העמוקים והרדודים?

מחקר חדש מעריך כי קטן הבסיס לתקווה ששוניות אלמוגים בעומק רב יסייעו לשרידותן של האלמוגים במים רדודים
חזרה לשגרה אחרי הקורונה (עדיין לא התרחשה לגמרי נכון ליום כתיבת הידיעה) צילום: depositphotos.com

בחזרה לשגרה?

האם השגרה טובה לנו או שאולי עדיף לנו בלעדיה? ויכול להיות שאחת חדשה שעוד לא הכרנו עומדת לטרוף את כל הקלפים?
פרופ' עודד רכבי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

האם טמפרטורה גבוהה יכולה להאיץ את קצב האבולוציה?

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הדגימו בעזרת תולעים שהורשה אפיגנטית של משיכה מינית יכולה להשפיע על תהליך האבולוציה
הטמעת משדר המחובר למערכת "אטלס", שפותחה לאחרונה במרכז מינרווה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניבררסיטה העברית

טכנולוגיות מעקב עתירות נתונים מאפשרות כלים חדשים להצלת חיות בר בסכנת הכחדה

מאמר שפורסם במגזין המדעי Science בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד מערכת "אטלס" ומערכות מעקב עתירות נתונים (ביג דאטה) אחרות, מסייעות לחקר ושמירת חיות בר בעולם בו האקלים
הרפתקאות דארווין באיי גלפאגוס. המחשה: depositphotos.com

מדרווין לברירה זוויגית

השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות
יום הדין של הדינוזאורים. המחשה: depositphotos.com

האביב האחרון של הדינוזאורים: מחקר פורץ דרך מצביע במדויק על עונת ההתנגשות של האסטרואיד בצ'יקשולוב

מחקר פורץ דרך מאשר את עונת השנה שבה אסטרואיד השמיד את הדינוזאורים ו-75% מהחיים בכדור הארץ