סיקור מקיף

פוריות

החוקרים שמאחורי המחקר החדש הצליחו ליצור עכברי תינוקות עם חומר גנטי משני זכרים ללא כל שינוי גנטי. הם השיגו זאת על ידי שימוש בתאי גזע ליצירת תאי נבט קדמוניים (PGCs), שמתמיינים לזרע ולביצית
התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו
הגילוי החדש יכול לשפוך אור על המנגנונים הבסיסיים המבקרים את מטבוליזם של סוכר ביצורים נוספים, בהם בני אדם
ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
"במקום לתהות אם יש לנו יותר מדי או מעט מדי אנשים, אנחנו צריכים לשאול איך אנחנו יכולים לענות באופן בר קיימא על הצרכים של האנשים שכבר חיים"
את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
סביבה נוזלית-צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
בהתארגנות מחודשת, סימביוטית, פועל האורגניזם הרבה יותר טוב מאשר תאיו או חלקיו הנפרדים
הריונות רבים נפסקים בשלב שבו העובר מושתל ברחם ומתחיל להתפתח. התגלית תאפשר לחקור את השלב הזה לפרטיו
ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז כיסוי האלמוגים; טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות; השרה להגנת הסביבה: "סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים לקחת אפס סיכונים"
חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
פורסמו הגורמים והתהליכים מרכזיים שמשפיעים על מצב הטבע בישראל, כתוצאה מפעילות האדם
מחקר גילה כי גברים שנמצאים בשמש אוכלים יותר
מחקר חדש מעריך כי קטן הבסיס לתקווה ששוניות אלמוגים בעומק רב יסייעו לשרידותן של האלמוגים במים רדודים
האם השגרה טובה לנו או שאולי עדיף לנו בלעדיה? ויכול להיות שאחת חדשה שעוד לא הכרנו עומדת לטרוף את כל הקלפים?
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הדגימו בעזרת תולעים שהורשה אפיגנטית של משיכה מינית יכולה להשפיע על תהליך האבולוציה
מאמר שפורסם במגזין המדעי Science בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד מערכת "אטלס" ומערכות מעקב עתירות נתונים (ביג דאטה) אחרות, מסייעות לחקר ושמירת חיות בר בעולם בו האקלים והסביבה משתנים במהירות על ידי פעילות האדם * המערכת סייעה גם לאחר המחקר עם התפרצות שפעת העופות שפגעה בעגורים
השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות שהעסיקו חוקרי טבע במשך מאות שנים: כיצד נוצרים מינים חדשים בטבע?
מחקר פורץ דרך מאשר את עונת השנה שבה אסטרואיד השמיד את הדינוזאורים ו-75% מהחיים בכדור הארץ
במחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסיטת טוקיו שפורסם בכתב העת " Current Biology", זוהו שלוש תרכובות כימיות שונות שזוהו כאחראיות לריח הגוף הפירותי שמפיץ הלמור הזכר במהלך עונת הרבייה השנתית, כדי להפוך אטרקטיבי יותר ולמשוך בנות זוג פוטנציאליות, בדיוק כמו בני האדם המשתמשים בבשמים
המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת הרבייה של תרנגולים. המחקר פורסם בכתב העת Poultry Science.
לוגו אתר הידען
חיפוש