סיקור מקיף

זכרים שחיים עם נקבות, פוריים יותר

עכברים הנמצאים בחברת נקבות מסוגלים להישאר פוריים לזמן ארוך ב- 20% יותר מעכברים שאינם בחברת נקבות. האם ניתן ללמוד משהו מנסיוי זה גם על בני אדם?

לחיות עם נשים עושה את הגבר פורה יותר. ציור מגרמניה משנת 1470
לחיות עם נשים עושה את הגבר פורה יותר. ציור מגרמניה משנת 1470

לפני מספר ימים הוזמנתי לביקור בביתו של חבר שהתחתן לאחרונה. כבר מרגע הכניסה לבית הבנתי שמדובר בנישואים הרמוניים במיוחד, בהם כל אחד מבני-הזוג יודע היטב את תפקידו. חברי קיבל את פני בדלת הכניסה, כיבד אותי בכוס מיץ תפוזים שסחט בעצמו הראה לי את המטבח שעיצב ובנה ואת הגינה עם עצי התפוזים ששתל. אשתו, באותו הזמן, היתה בחדרה ועשתה את מה שנשים עושות הכי טוב. מה בדיוק? טוב, את זה אני לא יודע, אבל היא המשיכה לעסוק בכך בחדר השינה. היא יצאה רק כשהגיע זמן ארוחת הערב – פרוסות בקר עבות ומהבילות – שגם אותה הכין חברי בעצמו. לאחר הארוחה היא פרשה שוב לחדרה.

נותרנו רק אני והבעל. לא ידעתי מה לומר. חברי קם מהשולחן והעסיק את עצמו בשטיפת הכלים בכיור. לאחר דקה של שקט, הסתובב הוא אלי וחייך חיוך גדול, של אושר אמיתי שקורן מהעיניים, ואמר, “אתה יודע משהו? אני ממש נהנה מהנישואים האלה. הלוואי שהם יימשכו כמה שיותר.”

התאפקתי שלא לתת את התשובה המיידית, שגם אם הם לא יימשכו זמן רב, הם בוודאי ייראו כמו הנצח. ובכל זאת, בדרך הביתה לא יכולתי שלא לתהות מה קרה לחברי. האם ייתכן שקיים מנגנון בטבע הגורם לזכרים להיות מרוצים יותר בחברת נקבות? ואם יש כזה, האם הוא תורם גם בדרכים אחרות? כשהגעתי הביתה, נכנסתי לחפש ברשת מאמרים, וכבר במאמר הראשון נדלקה לי נורה קטנה של 'איאוריקה' מעל הראש. חברי, מסתבר, פועל בסך-הכל כבדרך הטבע ומחקה את אורחות חייו של עכבר המעבדה המצוי.

לפי מחקר שהתפרסם לפני שלושה ימים בכתב-העת Biology of Reproduction, מסתבר כי כאשר עכברי מעבדה זכרים משוכנים ביחד עם נקבות, הם נשארים פוריים לתקופת זמן הארוכה עד כדי עשרים אחוזים מזו של עכברים המנועים מחברת נקבות. באותו מחקר, העכברים ששוכנו עם הנקבות הצליחו להישאר פוריים עד לגיל של 32 חודשים – כשישה חודשים יותר מהעכברים הנזיריים.

ראלף ברינסטר, פרופסור לפיזיולוגיה ראש צוות קבוצת המחקר בבית הספר לואטרינריה שבאוניברסיטת פנסילבניה, טוען כי שיכון העכבר הזכר עם הנקבה מביא להאטה בקצב הדעיכה של תהליכי הרביה. איך בדיוק? התשובה עדיין אינה ברורה עד הסוף, אך קיים קצה חוט המוביל לתאי הגזע באשכים, שמייצרים את הזרעונים. קיימים תאים המקיפים ומגוננים על אותם תאי גזע יקרים מפז, ונראה שנוכחות הנקבות גורמת לפעילות שונה של התאים המגוננים.

ברינסטר חוקר כבר מזה עשר שנים את מערכת היחסים בין תאי הגזע מייצרי הזרעונים, לבין התאים שעוטפים אותם. הוא גילה שבעכברים זקנים, תאי הגזע מצליחים לשרוד זמן רב יחסית, אך תאי המעטפת מפסיקים לפעול ואינם מסוגלים לווסת כהלכה את פעילותם של תאי הגזע. הכל תלוי, מסתבר, במסרים המגיעים מסביבתו של העכבר. הנקבה, כפי הנראה, היא אחד מאותם מסרים, ונוכחותה המתמדת מסוגלת להביא לשרידתם של תאי המעטפת ולפוריות ארוכת-ימים אצל הזכר.

עתה נותרה רק בעיה אחת: חברי אינו עכבר, וגם לא קיפוד. ובכל מקרה, למרות שפוריות מוגברת עשויה לתרום גם למצב הרוח, קשה לדעת מה מרגישים העכברים בנושא. וכאן נשאלת השאלה הגדולה: האם ניתן באמת להשליך על בני-אדם, את הלקחים ממחקר שנעשה על עכברים? את התשובה לכך גם ברינסטר עצמו אינו יודע, אך טוען כי במידה וניתן למצוא אפקט דומה גם במינים אחרים, הרי שניתן יהיה להאריך את תקופת הפוריות של זכרים של מינים בסכנת הכחדה ולסייע בשחזור והצלת המינים.

אפוף במחשבות, כיביתי את המחשב, עטיתי עלי את הפיג'מה ועברתי למיטה, שם ניסתה בת-זוגי להתרכז בקריאה, ללא הצלחה. “תגיד, בא לך לסחוט לי קצת מיץ תפוזים?” שאלה.
נאנחתי. לפוריות, מסתבר, יש מחיר.

מוקדש לבת-זוגי, באהבה שמעבר לאחוזים.

לידיעה באתר אוניברסיטת פנסילבניה

11 תגובות

  1. למיכאל

    קודם כל אני שמח שהבנת שסיפור המעשה "מותו של מיקי מאוס" אינו קשור לך.
    ולגבי "גאוותם" של הכותבים, אומנם נכון הדבר שאיני מצנזר, אבל שלא תחשוב שדעתי נוחה תמיד ממה שהם כותבים.
    אומנם, לפעמים אני באמת לא מבין למה צינזרתם,
    אבל, לפעמים, כשבתגובות ניכתבים דברים בוטים או איומים על מישפטים, אז אני מגיב ועוד איך מגיב, ומסביר שדעתי אינה נוחה מן ההתבטאות ומנסה לישר את ההדורים.
    לפעמים זה אפילו מצליח לי כי הדברים נובעים מחוסר ידע של המגיב ומחוסר הכרות אתך או עם אבי בליזובסקי.
    ביננו, לפעמים…. אתה בסדר.
    ולכן, כמו שאמרה הוגין, חוקר אמיתי לא צריך לעסוק בניחושים אלא לבדוק, אבל אם אינך רוצה, אז מה לעשות, לא נכריח אותך.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה –
    גוגל- מדע וטבע סבדרמיש.

  2. חוקר אמיתי אינו עוסק ב’ניחושים’ אלא בודק ‘עובדות קיימות’ לפני כל ספקולציה שאינה במקומה.
    חוקר שקרי ממציא בדיות שווא.

  3. יהודה:
    תתפלא – אבל אני רגוע כל הזמן.
    מכיוון שהחלטתי שאין לי מה לחפש באתר ומכיוון שנמצא מי ששלח לכאן תגובות המכפישות את אבי ואותי וטרח לציין בגאווה שבאתרך הן לא צונזרו (כי הוא ידע שכאן תצונזרנה) אני מרשה לעצמי לנחש (מה שנקרא Educated guess ) ששמי מופיע באתרך לא פעם למרות שמעולם לא כתבתי, לא הגבתי ואפילו לא קראתי בו.
    העיתוי של הקמת האתר היה זה בו התחלת להתלונן ללא הפסק על הצנזורה כאן וצנזורה כאן הוטלה רק על הכפשות וההכפשות שלך היו מכוונות כולן אלי כך שהמסקנה המתבקשת היא שגם אם לא במוצהר – עקיפתה של צנזורה זו הייתה אחד מן היעדים.
    ברור לי שלא תודה בכך ואין לי כל ספק שמשקם האתר נמצאו לו שימושים נוספים אז שיהיה לך בהצלחה.
    ביחס למיקימאוס – מה לעשות? כפי שאמרתי – אני מתבסס רק על ניחושים והודיתי בכך מלכתחילה אז אפשר גם לנחש ניחוש מוטעה.

  4. למיכאל
    שמע, צחקתי!
    תגיד לי, אתה לא חושב שיש לי דברים חשובים יותר מאשר לתת לך לככב באתרי.
    מה הקשר בנך ולבין מיקי מאוס?, עם כל חילוקיי הדיעות ה"נילהבים" שביננו אני בחיים לא חשבתי, חלילה שאתה מיקי מאוס!
    והאתר לא הוקם לכבודך אלא לכבוד מאמר יחיד שנימנע ממני לפרסמו בידען.(להלחיץ את הגלקסיות)
    מיכאל, אני יודע שניכנסת לאתרי, זה לא בושה ולא "מוקצה", אז, קרא את "מותו של מיקי מאוס", תרגע, וצא החוצה.
    אני קולט!, אתה חושב שאולי התכוונתי בשם "מיקי" אליך??, אז לא, כי את הספור הקצר הזה כתבתי לפני כעשור בקורס לכתיבה יוצרת שעברתי. אז עדין לא הכרתי את מיכאל רוטשילד האחד והיחיד. פשוט נודע לי שוולט דיסניי היה חבר בצעירותו בתנועה הנאצית האמריקאית, ואיכשהו, מיקי מאוס ניראה לי אחרת .
    אז תרגע ואין לזה קשר אתך.
    יום טוב,
    סבדרמיש יהודה – אתר "מדע וטבע סבדרמיש"

  5. הוגין:
    אינני נכנס לאתר זה.
    יש לי דברים חשובים יותר לעשות.
    אני יכול לתאר לעצמי שאני דווקא מככב בו באופן די אישי ואני גם מתאר לעצמי את הקישור למיקימאוס.
    לא אשבית את שמחתכם – הרי האתר הזה הוקם בעיקר כדי לתת פורקן לכמה אנשים שמנעו מהם את השמחה שבהכפשתי באתר זה.
    בילוי נעים.
    אני מניח שכמה אנשים שם מצטערים על כך שאין בובות וסיכות וודו באינטרנט.

  6. תגיד רועי,,אתה חושב שגם ‘פוריות’ בחוכמה ??כי לרגע של דז’וו תנכי קל עלה לי בראש גם שלמה המלך,,,וכל פמלייתו הנכבדת,,

    ומיכאל,,כנראה שטרם קראת מה קרה למיקימאוס ב’מדע וטבע’,,,(אל תקח באופן אישי,,)

  7. לפני ניסוי בבני אדם הייתי בודק את ההשערה על מיקימאוס שהוא משהו באמצע בין עכבר לבין אדם.
    שמה של בת זוגו – מינימאוס – מרמז שתתקבלנה תוצאות דומות.

  8. השאלה היא האם רק נוכחות בחברת נשים היא זו המגבירה את סיכויי הפוריות, או שמע קיום יחסי מין הוא זה שגורם לפלא.
    יש נקבה- יש מין.
    מה קורה אם אני נמצא אם נקבה ללא קיום יחסי מין, האם גם לכך ישנה השפעה?

  9. הנקבה שלי מקצרת לי את החיים, אז מה זה שווה שאני יותר פורה?

  10. מדוע לא? אפשר להשליך גם על בני אדם.
    המצאות ממושכת בקרבת נקבות הופכת אותך לעכבר פורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.