אבולוציה בפעולה

ספירולינה. המחשה: depositphotos.com

ארוחת בוקר של אלופים

מתי הפכו אצות חד-תאיות למזינות כל-כך – וכיצד השינוי סלל את הדרך לקפיצת מדרגה אבולוציונית
כרומוזומי הזוויג X ו-Y. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם הגברים הם מין בסכנת הכחדה?

  • תגובה אחת
שמואל מודאג מעתידנו, הגברים "שמעתי שכרומוזום ה- Y הזכרי מתדלדל עם הזמן, האם יתכן שבכול דור ודור יונקים ממין זכר מאבדים עוד ועוד מתכונותיהם? האם יתכן שיעלמו?"
Eleutherodactylus. צילום: אוניברסיטת תל אביב

יכולת השרידות של בעלי החיים תלויה במספר הצאצאים ולא בגודל בעל החיים

  • תגובה אחת
יונקים גדולים ממליטים מספר קטן יותר של צאצאים בכל המלטה, ולכן סכנת ההכחדה גוברת. בדו-חיים, לעומת זאת, נקבות גדולות דווקא מטילות יותר ביצים, ולכן בדו-חיים דווקא בעלי החיים הקטנים יותר
מושבות חיידקים גדלות בצלחת פטרי. צילום: depositphotos.com

איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום?

  • אין תגובות
במחקר שפורסם ב-Nature Communications, ד"ר יונתן פרידמן והדוקטורנט ניתאי מרוז מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מקרבים את המדע להנדסת מיקרוביום ייחודי לצרכים ספציפיים בבני אדם, חיות, צמחים וסביבה
חיוך. מתוך Jumpstory.com

דברים שיורמים יודעים: אולי תפסיק כבר לחייך אל העולם?

  • 3 תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

כיצד מחקר בחיידקים יכול לענות על השאלה כיצד פיתחו בע"ח וצמחים תכונות חדשות כדוגמת כנפיים ופרחים?

  • תגובה אחת
שיחזור סביבת מגורים בן 1.8 מיליון שנה בטנזניה שבה חיו הומינינים בתחרות עם הטורפים על הציד. איור: M.Lopez-Herrera via The Olduvai Paleoanthropology and Paleoecology Project and Enrique Baquedano.

חיי האדם הקדמון במזרח אפריקה לפני 1.8 מיליון שנה לא היו פיקניק

  • 4 תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

  • 10 תגובות
צילום של האצה הירוקה Spirogyra [באדיבות Gert Hansen, SCCAP, Copenhagen]

האם מוצאם של צמחים יבשתיים הוא באצות יבשתיות ולא ימיות כפי שסברו עד כה?

  • תגובה אחת
המחשת הדרך בה הגיע חתן פרס נובל סאטושי אומורה לחומרים היעילים נגד מחלות טפיליות. איור: אתר פרס נובל

חיידקים וצמחים נגד טפילים

  • אין תגובות
גוזלים זועקים למזון בקן. צילום: shutterstock

החיות יוצאות לעצמאות

פתיחת תעלת סואץ, 17 בנובמבר 1869. איור: shutterstock

נקודת מבט של מהגר

  • 2 תגובות
הומו ארקטוס, ולוח הזמנים של התפתחות האדם. איור: shutterstock

מאין באנו – פטיש לו היה לי / איאן טאטרסל

  • 21 תגובות
עורב אוסטרי - מתוך ויקיפדיה

‫עד כמה בעצם חכמים העורבים? / ברנד היינריך ותומס בוגניאר‬

  • 5 תגובות
דג הפסים הצבעוני המרהיב ביופיו Striped Kribensis

חיישן להרכב מזון וחומרים שונים, בהשראת דג הפסים הצבעוני

  • אין תגובות
חוק קלייבר. איור: אוניברסיטת מרילנד

למה לבעלי חיים יש לב ולצמחים אין, ואיך זה קשור לשאיפה של האבולוציה לחסכון באנרגיה

  • 26 תגובות
כלבים במרכז לחקר המוח בבודפשט. צילום: Borbala Ferenczy

לכלבים יש איזור ייעודי זיהוי קול במוח, בדיוק כמו אצל בני אדם

  • 11 תגובות
אמבורלה. מתוך ויקיפידיה

המקור של הפרחים: פיענוח הגנום של צמח טרופי מספק תובנה על האבולוציה של צמחים פורחים

  • 32 תגובות
עיצוב בהשראת עיקרון ההכבדה. עבודתה של רותם שגב. תמונה באדיבות שנקר. (צילום: אמיר יהל)

ביומימיקרי ועיצוב אופנה: סקירת תערוכה

  • אין תגובות
אבקן מאובן של צמח בן 249 מיליון שנה, גורם להעברת מועד תחילת צמחי הפרחים 100 מיליון שנה אחורנית. צילום: אוניברסיטת ציריך

צמחים פורחים היו פה 100 מיליון שנה מוקדם יותר ממה שחשבו עד כה

  • 4 תגובות
זולתנות. איור: shutterstock

מדוע אנחנו אלטרואיסטים

  • 11 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של זוג טֶטְרָהִימֶנָה במהלך הזדווגות. צילום: The SEPA ASSET (Advancing Secondary Science Education with Tetrahymena) program at Cornell University

שבעת המינים של הריסנית

  • תגובה אחת
מרוץ המלכה האדומה. איור: ג'ון טניאל, מתוך ספרו של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".

מי צריך סקס כשאפשר להתייבש?

  • אין תגובות
שמפנון (Silurus glanis). מתוך ויקימדיה.

יונה בבטן הדג

  • 2 תגובות
מיקרו מבנים דמויי כישורים בתוך אבן חלמיש בת 3.4 מיליארד שנה שנמצאה במערב אוסטרליה. צילום: כריסטופר האוס, אוניברסיטת פן סטייט

חיים מוקדמים: מאובני פלנקטון התגלו בסלעים בני שלושה מיליארד שנים

  • 2 תגובות
איור הממחיש כיצד עשוי היה הפרימט העתיק להיראות בסביבתו הטבעית על עצים, XIJUN NI

התגלה שלד הפרימט העתיק ביותר – יצור בגודל של עכבר שחי לפני 55 מיליון שנה

  • 3 תגובות
מאובן של Eunotosaurus, אחד מאבותיו הקדמונים של הצב המודרני שאיפשר לחוקרים מייל לפענח את האבולוציה של שריון הצב

כיצד צבים קיבלו את השריון שלהם?

  • 7 תגובות
רשת התלויות של פיירפוקס מראה את הטבע המורכב של מערכות טכנולוגיות. מתוך עבודתם של אנדריי מאדלו וטין יאו פאנג.

שרידת המתאימים פועלת גם בתוכנות קוד פתוח

  • 9 תגובות
נחש אוכל-חלזונות מלפף חלזון מסוג סצומה. צילום: מתוך המאמר המקורי, courtesy of Masaki Hoso

חלזונות ונחשים

  • 4 תגובות
דג קשת יורק מעל על אוכל מעל המים במעבדה של פרופ' רונן שגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

תהליכי קשב בסיסיים בקרב בני אדם התגלו באמצעות מחקר של דג קשת

  • תגובה אחת
אחד מהאיורים הרבים שציירה מריה סיבילה מריאן. מתוך ויקיפדיה

יום הולדתה ה-366 של מאיירת ספרי הטבע והחוקרת מריה סיבילה מריאן

  • אין תגובות
כנימות אפון (Acyrthosiphon pisum) על אפונה. צילום: PLOS Biology cover, February 2010. Shipher Wu (photograph) and Gee-way Lin (aphid provision), National Taiwan University.

מי נתן לכנימה את צבעה?

  • אין תגובות
עכבר הצבי (Deer mouse). מתוך ויקיפדיה

גן אחד – מוטציות רבות: הגן השולט בצבע הפרווה של העכברים התפתח תשע פעמים

  • 2 תגובות
עטיפת הספר "למה האבולוציה נכונה"

הבריאתנות – תיאוריה מגוחכת ולא עקבית הנכפית ללימוד כמדע, בעקבות הספר "למה האבולוציה נכונה"

  • 96 תגובות
בית הגידול שבו בוצע הניסוי לבחינת השפעת סביבות מלאכותיות על אבולוציה של מינים, במעבדתו של פרופ' צבי אברמסקי, אוניברסיטת בן-גוריון

האנפות ודגי הזהב- משחק‪ ‬התנהגותי‪ ‬של טורף‪ ‬ונטרף‬‬‬‬‬‬

  • תגובה אחת
תאים הפלואידים של הפטריה C. albicans (ירוק), לצד תאים דיפלואידים (כחול), וטטרה-פלואידים, המכילים ארבעה עותקים של החומר הגנטי. צילום באדיבות: פרופ' יהודית ברמן, אוניברסיטת ת"א

סקס קטלני של פטריות

  • 2 תגובות
חלזונות ים מקיימים יחסי מין הדדיים (כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה). צילום: אייאמי סקיזאווה, אוניברסיטת אוסקה

החשופית: מין של חילזון ים אנדרוגני משיל את איבר המין שלו לאחר כל הזדווגות אך גם מגדל אותו מחדש

  • תגובה אחת
נקבת פשוש הדור אוסטרלי. מתוך ויקיפדיה

נוגד קוקיה

  • 6 תגובות
זכארי בלונט, פוסט דוקטורנט במרכז בייקון של אוניברסיטת מדינת מישיגן לחקר האבולוציה בפעולה

חוקרים הצליחו לתעד כיצד נוצרים יצורים חדשים – אבולוציה בקלי קלות

  • 31 תגובות
למור עכברי חום במדגסקר. מתוך ויקיפדיה

‫כינים אינן משקרות / כריסטי וילקוקס‬

  • אין תגובות
קוצן מצוי אוכל פרי של רכפתן המדבר ויורק את הזרעים תוך כדי אכילה. ניתן לראות את הזרעים שנותרו שלמים לאחר האכילה מונחים על הארץ ובין כפות הרגליים הקדמיות של הקוצן. צילום: מיכל סמוני-בלנק

חוקרי הטכניון מצאו כיצד חומרי ההגנה של הפרי הופכים טורף זרעים למפיץ איכותי

  • 6 תגובות
איור של שימפנזה מאוכזב וזועף מתוך ספרו של דארווין - The Expression of the Emotions in Man and Animals.

דמוקרטיה בטבע?

  • 3 תגובות
תינוק משחק. מתוך WIKIMEDIA COMMONS רשיון CC

האם תינוקות באמת דומים יותר לאבא?

  • 16 תגובות
העש הלבן Biston betularia שנכחד בשל הפיח שכיסה את העצים בעת המהפכה התעשייתית והוחלף בעש שחור. מתוך ויקיפדיה

כמה מילים עבור הספקנים

  • 40 תגובות
שימפנזה משתמשת במקל כדי לקטוף פירות בענפים רחוקים. תמונת נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה

כוכב הקופים: על הקופים שגודלו לחשוב שהם בני-אדם

  • 50 תגובות
ד"ר עדי שטרן

החזון שלי הוא לחזות מגיפה לפני שהיא פורצת, באמצעות לימוד הקפיצות של וירוסים מבעלי חיים לבני אדם

  • 2 תגובות
מיטוכונדריון

הקללה האימהית

  • 9 תגובות
העש המפולפל - פרט בהיר ופרט כהה. צילום: Виталий Гуменюк. ראה קישור למקור התמונה בתחתית המאמר

עלייתו ונפילתו של העש השחור באנגליה

  • 7 תגובות
שמרים שהתחברו ליצורים רב תאיים. צילום: אוניברסיטת מיניסוטה

לראשונה: אבולוציה של חד-תאיים ליצורים רב-תאיים התרחשה במעבדה

  • 28 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש